קריסטלוגרפיה

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון מעניק לפרופ' עדה יונת את תואר הכבוד. צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

הטכניון העניק תואר דוקטור לשם כבוד לסופר דויד גרוסמן ולכלת פרס נובל פרופ' עדה יונת

  • אין תגובות
פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן למדע, כלת פרס נובל בכימיה לשנת 2009, קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד "בהוקרה על תרומתה החלוצית בחקר הריבוזום – הקומפלקס האוניברסלי לתרגום מידע גנטי לחלבונים
רוזלינד פרנקלין בשהותה בצרפת. צילום: מתוך ויקיפדיה

ממצאים חדשים על חלקה של רוזלינד פרנקלין בגילוי מבנה הדנ"א

  • 4 תגובות
מאמר שהתפרסם בנייצ'ר מפרט את חלקה של פרנקלין בגילוי ה"שדרה" של מולוקלת ה-DNA. עם זאת בשל התחרות בין הקבוצות היא נמנעה מלפרסם חלק גדול מהן בעצמה, כמו כן לווטסון וקריק
לראשונה תועד המנגנון אשר יוצר פולס חשמלי בתא עצב. פרופ' איגור שפירו, האוני' העברית

לראשונה תועד המנגנון אשר יוצר פולס חשמלי בתא עצב

  • 3 תגובות
איור - משמאל: המבנה האטומי של מקטע-חלבון שיוצר את סיבי הביופילם באי-קולי ובסלמונלה. מבנה זה דומה מאוד למבנים של סיבים עמילואידיים הקשורים למחלת האלצהיימר, ודמיון מבני זה הוביל לרעיון לפגוע בסיבי הביופילם החיידקי באמצעות החומרים שפותחו נגד סיבי האלצהיימר. למעלה (בשחור-לבן): תמונות שצולמו במיקרוסקופ אלקטרונים. משמאל נראים סיבים שנוצרים על ידי החלבון החיידקי ומשמשים לבניית הביופילם; מימין מוצגת הפגיעה ביצירת הסיבים כתוצאה מהוספת החומר שפותח נגיד סיבי האלצהיימר (ANK6) למטה (בשחור-אדום): תמונות תלת-ממדיות שצולמו במיקרוסקופ קונפוקלי לאחר צביעה פלורוסנטית אדומה של הביופילם החיידקי. משמאל: צפיפות גבוהה של ביופילם; מימין: ירידה משמעותית בכמות הביופילם בעקבות הוספת החומר ANK6.

מדענים בטכניון הצליחו לפגוע במנגנון ההגנה של חיידקי סלמונלה בעזרת חומרים שפותחו במקור כנגד מחלת האלצהיימר

  • אין תגובות
המדענים הדגימו את השיטה החדשה על מולקולות של תחמוצת גופרית המורכבות משני אטומי חמצן ואטום אחד של גופרית. למולקולות אלה יש ציר שנקבע על-ידי אטומי החמצן, ובמאונך לו ממוקם אטום הגופרית. באדיבות מכון ויצמן

תרגילי סדר מולקולריים

  • תגובה אחת
שיטת דימות חדשה באמצעות קרני-X מאפשרת קבלת סרטונים תלת-ממדיים של תגובות כימיות. אילוסטרציה: SLAC National Accelerator Laboratory.

הסרטים המהירים ביותר לוכדים מולקולות בתנועה

  • 3 תגובות
חתך של תת-היחידה הגדולה בריבוזום החיידקי. בצהוב – מנהרת היציאה של החלבונים מהריבוזום. באדום – כיס הקישור של האריתרומיצין בכניסה למנהרה. למטה מימין (מסומן בתכלת) – החלבון הריבוזומלי L22. במושגים מבניים וכימיים, החלבון מרוחק מכיס הקישור של האנטיביוטיקה. מקור: מגזין מכון ויצמן.

חוקרים גילו כיצד מוטציה בחלבון ריבוזומלי מסייעת לחיידקים לפתח עמידות לאנטיביוטיקה

  • 26 תגובות
פרופ' ג'ון סאדר, אוניברסיטת מלבורן

שיטה מהפכנית לשקילת מולקולה בודדת

  • 8 תגובות
מבנה כללי של שכבת העור יחד עם תאי מלנוציטים וגידול סרטני מסוג מלנומה. צילום: shutterstock.

פענוח ראשון של פעילות האנזים טירוזינאז

  • אין תגובות
באמצעות קריסטלוגרפיה בקרני-רנטגן, חוקרים מאוניברסיטת סנט לואיס פרסמו את התמונה הראשונה אי-פעם של החלבון החשוב לקרישת דם המכונה פרו-תרומבין (גורם קרישה II). מבנהו הגמיש של החלבון מהווה רכיב מפתח בהתפתחות של קרישת דם. [באדיבות אוניברסיטת סנט לואיס].

כיצד נקרש הדם בגוף?

  • אין תגובות
דורותי קרופורד-הודג'קין. מתוך ויקיפדיה

דורותי קרופוט הודג'קין – מלכת אפריקה וחלוצת הקריסטלוגרפיה בקרני X

  • 2 תגובות
המבנה התלת-ממדי של מולקולת האנזים אצטילכולין-אסתראז, עם אצטיל כולין (במרכז, בירוק בהיר) בתוך האתר הפעיל

עיכוב לטובה

  • 2 תגובות
מימין: מנכ"ל לוריאל ישראל נאווה רביד, ד"ר גלי גולן ושר המדע דניאל הרשקוביץ. צילום: לם-וליץ סטודיו

כיצד ניתן לשלוט על פעילות חלבון היפרנז כדי למנוע ממנו לסייע בייצור כלי דם לרקמה סרטנית?

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש