הנדסת חומרים

תמונה זו של מכתש ג'זירו (Jezero) על מאדים מציגה שכבת מידע מינרלי שנמדד ממסלול. הצבע הירוק מייצג קרבונטיים – מינרלים הנוצרים בסביבות מימיות בתנאים שעשויים להיות נוחים לשימור סימנים של חיים קדומים. הגשושית פרסווירנס (Perseverance) של נאס"א חוקרת כעת את האזור הירוק שמעל מניפת הסחף של ג'זירו (במרכז). קרדיט: NASA/JPL-Caltech/MSSS/JHU-APL

כיצד המיקרואורגניזמים העמידים ביותר בכדור הארץ יכולים לסייע לנו ליישב את מאדים

  • אין תגובות
מדענים מתחילים לפענח כיצד מערכות מיקרוביאליות, שעוצבו במהלך מיליארדי שנות אבולוציה על פני כדור הארץ, עשויות להיות מגויסות לבניית המחסות הראשונים על מאדים. באמצעות בחינת האופן שבו חיידקים מסוימים מתקשרים,
עור מלאכותי. המחשה: shutterstock

פודקאסט: חותרים למדע , פרק 9: חשמל זורם בכפות ידיך

  • אין תגובות
בתרשים: מדידת כוחות ביומכניים המופעלים על צמר אלפקה במצבי פיתול (למעלה) ודחיסה (למטה).

פריצת דרך במכנוביולוגיה – מדידה מדויקת של כוחות בתהליכים ביולוגיים

  • אין תגובות
הפיתוח של חוקרי הטכניון צפוי להאיץ, לייעל ולהוזיל גם תהליכים תעשייתיים של ייצור פולימרים
ווקר S עומד לבצע סדרת משימות בתהליך ייצור הרכב. UBTech

הרובוטים דמויי-האדם כבר בדרך

משאבת גביש ליצור אור קוונטי עבור מכשירי הדמיה רפואיים. צילם באדיבות שלום שוורץ

CAT scan לחתול של שרדינגר

אפקטים קוונטיים בקרני רנטגן מאפשרים לשפר את הרזולוציה של הסריקה ולשמור על בריאותם של נבדקים ורופאים
בתמונה: איור של אופן הסידור של מולקולות מים בטמפרטורות סביב נקודת הקיפאון, הנערכות סביב מולקולת ייחוס בודד. האיזור הלבן מציג את אופן הארגון המסודר והכיווני של צפיפות המים במתכונת של "צדפה", הנובעת מתכונות הקשרים בין מולקולות המימן. הצבע הכתום, מציג "איזור גידול נפח", שאליו לא יכולה מולקולה של מים לחדור, בשל מאפייני המבנה שלו. מקור: IBM.

סימולציה ברמה המולקולארית המציגה הסבר מפורט לאנומליה של המים

  • אין תגובות
אתר בנייה. תצלום: Ricardo Gomez Angel, unsplash.

מה קורה כשבטון ופלסטיק נפגשים?

  • אין תגובות
נחשון הים Ophiocoma wendtii. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון.

ללמוד מנחשון הים: ייצור חומרים מחושלים מתחת למים

  • אין תגובות
ננו-אלוטרופים של זהב במיקרוסקופ אלקטרונים חודר (למעלה) ובטומוגרפיה אלקטרונית (למטה). מקור: מגזין מכון ויצמן.

אדריכלות ננסית

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

הדור הבא של הפלסטיק

  • תגובה אחת
אילוסטרציה. צילום: U.S. Air Force photo/Staff Sgt. Luis Loza Gutierrez.

חומרים אורגניים הזוהרים בחשיכה

  • תגובה אחת
המבנים המסועפים של מחט הזכוכית של ספוג הים. באדיבות דוברות הטכניון.

אומן הזכוכית

  • תגובה אחת
אב הטיפוס של מקלט החירום מפני אש של נאס"א. מקור: באדיבות איאן גרובס, שירות היערנות האמריקני (U.S. Forest Service/Ian Grob)

מקלטי אש המבוססים על טכנולוגיה של נאס"א יספקו הגנה משופרת מפני שריפות

  • אין תגובות
חברת פארקר האנפין תכננה צינור עמיד לשחיקה בהשראת עור הנחש. אילוסטרציה: pixabay.

חזק, גמיש ולא נשחק

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

רגע השבירה

  • אין תגובות
בגד. איור: PIXABAY.COM

ביגוד המקרר את הלובשים אותו

  • 7 תגובות
פרובסקיטים האלידיים לפני (למעלה) ואחרי (למטה) צריבה. צריבה באמצעות אצטון חשפה את קיומם של יחידות מבניות הקרויות "איזורים מקוטבים" (polar domains), אשר אופייניים לחומר פרואלקטרי. קנה מידה: 20 מיקרונים. מקור: מגזין מכון ויצמן.

יש חדש תחת השמש

  • אין תגובות
הדמיית מחשב של המודל האטומיסטי של החלקיק. אפשר לראות כי החומר שהוזז על ידי מחט היהלום נצבר בפאת החלקיק ויוצר מדרגות ייחודיות, המשמשות בהמשך "מסילות מנחות" המחזירות אל העקבה, בדיפוזיה, את החומר שהוזז הצידה. לאחר זמן חוזר החלקיק לצורתו המקורית. מקור: באדיבות הטכניון.

הזהב זוכר

  • תגובה אחת

תיקון עצמי של משטחים סופר הידרופוביים

  • אין תגובות
צילום מיקרוסקופ אלקטרונים של שכבת אם הפנינה. מקור: Fabian Heinemann / Wikimedia.

לבנים בהשראת צדפים

  • אין תגובות
מקור: מתוך המאמר - Bioinspired transparent underwater superoleophobic and anti-oil surfaces.

משטחים דוחי שמן בהשראת קשקשי דג ופרח

  • אין תגובות
יריעת גרפן. מקור: AlexanderAlUS / Wikimedia.

האם נמצאה שיטה זולה ויעילה לייצור גרפן?

  • 2 תגובות
המדענים בדקו במחקר התנגשויות אשר מתרחשות בין המולקולות. התנגשויות של אטומים נחקרו בעבר, אך אטומים – לפי הפיסיקה הקלאסית - הם כדוריים, בעוד מולקולות הן בעלות מבנה מוארך. מבנהו של גוף מתנגש משפיע על הדרך שבה הוא ינוע לאחר ההתנגשות. האם מולקולות מוארכות יתנהגו באופן שונה מאטומים כדוריים? והאם ידיעת הצורה שלהן מספיקה כדי לחזות את תוצאת ההתנגשות? אילוסטרציה: pixabay.com.

רעיונות שישנו את העולם: מולקולות־על המורכבות מאטומים שאינם מצויים בטבלה המחזורית

  • תגובה אחת
דוגמא לביומימיטיקה: חוקרים חיקו את מערך הסדקים שחשפו בצדפת הפנינים כדי ליצור זכוכית החזקה פי 200 מזכוכית רגילה. צילום: Didier Descouens / Wikimedia.

חומרים חכמים בהשראת הטבע

  • 3 תגובות
גם בגדים קלים העשויים מאריג כותנה סופגים את הקרינה האינפרה-אדומה שפולט גופנו ולוכדים בדרך זו חום. מחקר חדש מציע לפתח בד ייחודי בעל נקבים ננומטריים, המאפשרים לקרינה להימלט דרכו. אילוסטרציה: pixabay.

רעיונות שישנו את העולם: בגדים שיקררו את הלובשים אותם

  • 3 תגובות
צוות המעבדה, מימין: מהנדס המעבדה יבגני לינדר, מיה ברזילי (דוקטורנטית), אסף הרשקוביץ (מגיסטר), איתמר הולצמן (לקראת תואר שני), אלון אבידור (תואר ראשון), ד”ר ססיל שגיא (מדענית בכירה) וד”ר יכין עברי. מקור: דוברות הטכניון.

זיכרון קולקטיבי

  • אין תגובות
דג מיקסינה (Myxine). תצלום: f Andra Zommers and Douglas Fudge, in: Will hagfish yield the fibers of the future?, PNAS, 2016.

האם דג מעמקים ישפיע על עתידה של תעשיית הטקסטיל?

  • 2 תגובות
כימיה. איור: shutterstock

לימוד מכונה לטובת הגילוי של חומרים חדשים

  • תגובה אחת
המולקולות המרכיבות גביש נוזלי פונות לאותו הכיוון כאשר הם במצב המתאים [באדיבות: UW-Madison Materials Research Science and Engineering Center]

קרומיות תאים מסייעות לסינתזה של חומרים

  • אין תגובות
גלילי ענק של חוטי אלומיניום. צילום: shutterstock

שימוש בגלים על-קוליים לייצור סגסוגות אלומיניום

  • תגובה אחת
חלבון מונע קפיאה בחרקים. מתוך ויקיפדיה

אנטיפריז – לא רק למכוניות

  • תגובה אחת
ד"ר שרון גלוצר, אוניברסיטת מישיגן

חומר המעצב את עצמו / ג'ון מטסון

  • 2 תגובות
חוקרים צרפתיים ממכון המחקר CNRS גילו כי זירקוניום אצטאט (zirconium acetate), תרכובת כימית שבאופן רגיל משמשת לשם הייצוב של חלקיקים בתרחיף, מסוגלת לשלוט בהיווצרות של גבישי קרח. צילום: (sylvain deville (c

תרכובת פשוטה למניעת קיפאון

  • תגובה אחת
חומרים המרכיבים את עצמם. איור: NYU

שכפול עצמי לשם פיתוח חומרים חדשניים

  • תגובה אחת
שאול לפידות

סטודנט מהאוניברסיטה העברית פיתח שיטה להפיכת פסולת נייר לחומר ירוק בעל שימושים תעשייתיים

  • תגובה אחת
בהדגמה בקנה מידה קטן במעבדת אוניברסיטת מינסוטה הראו החוקרים כיצד החומר החדש שלהם יכול לייצר חשמל באופן כאשר הטמפרטורה עולה במעט. בתמונה, משמאל, פרופסור Richard D. James, הדוקטורנט Yintao Song והפוסט דוקטורנטים Bhatti Kanwal ו Vijay Srivastava

המרת חום מפסולת לחשמל

  • 3 תגובות
פרופ' ישעיהו ליפשית. צילום: דוברות הטכניון

פרופ' ישעיהו ליפשיץ מהטכניון בין מאה מדעני החומרים המובילים בעולם בעשור האחרון

  • 4 תגובות
פרופ' אהרון גדנקן, המחלקה לכימיה, אוניברסיטת בר-אילן

ציפוי נייר דוחה-חיידקים

  • אין תגובות
תמונה זו מציגה אשכולות מסוג MnxCl2x+1 הסגול והירוק מייצגים מנגן וכלור בהתאמה. התמונה באדיבות דוקטור Puru Jena/VCU ודוקטור Anil Kandalam/McNeese State University

סופר-הלוגנים: משפחה חדשה של חומרים מגנטיים

  • אין תגובות
צוות מדענים בהובלת פרופ' Steve Granick (מימין) פתח כדוריות קטנות הסופחות מים ליצירת מבנים של סופר מולקולות. חברי הצוות משמאל: Qian Chen, דוקטורנטית במדע והנדסת החומרים, Sung Chul Bae , חוקר, Jonathan Whitmer, דוקטורנט בפיזיקה

משפחה חדשה של חומרים המתארגנים עצמאית

  • אין תגובות
מבנה רגיש לאור עשוי מגרפן ופולימרים

אור מסוגל לשלוט בתכונותיו האלקטרוניות של גרפן

  • אין תגובות
מדחף שחומר הצבע הצהוב הוחדר אליו באמצעות טכנולוגיה החדשה. צילום: Fraunhofer UMSICHT

פחמן דו-חמצני כמילוי לפלסטיק

  • 2 תגובות
Xiang-zhang . קרדיט לתמונה Roy Kaltschmidt, Berkeley Lab Public Affairs

פיתול מוזר בעלילה – נמצאה סימטרית מוביוס בחומרי-על

  • 9 תגובות
דבש - צמיג אבל לא גמיש

אטמי אזניים (או צמיגים) בחלל

  • תגובה אחת
חלק מהמערך של של הננו-לולאות מוליכות העל. קוטר החוטים שבתמונה הוא 25 ננו-מטר. אורך החוטים בלולאות הקטנות 150 ננו-מטר ובגדולות 500 ננו-מטר, כאשר קוטר החוטים המרכיבים כל לולאה הוא 25 ננומטרים (צילום; מעבדתו של פרופ' יוסף ישורון, אוניברסיטת בר-אילן)

כל הדרכים המובילות למוליכות-על

  • 4 תגובות
מדען במכון פרנהאופר בגרמניה בוחן את המימן מול חומרים שונים. צילום: מכון פרנהאופר

האם רכיבי-המתכת במנועי מימן מתפרקים?

  • אין תגובות
משטח תלת ממדי זה מדגים בקנה מידה ננומטרי את אותם אדוות וקפלים שמדגימות רשתות דייג בקנה מידה מקרוסקופי. צילום: אדם פיינברג, אוניברסיטת הרווארד.

יצירת ננו-סיבים בהשראת הטבע

  • תגובה אחת
פרופסור אליעז (משמאל) מקבל את פרס H.H. Uhlig היוקרתי מ- Mark J. Byerley, נשיא האגודה הבינלאומית למהנדסי קורוזיה, NACE International, במהלך הכינוס בסן-אנטוניו. קרדיט: באדיבות NACE international

פרופ' נעם אליעז מביה"ס להנדסה מכאנית באוני' ת"א זכה בפרס H.H. Uhlig היוקרתי

  • אין תגובות
תהליך היצור באמצעות EBF3. צילום: נאס"א

כשהעתיד הופך למציאות: המשכפל של מסע בין כוכבים מגיע לנאס"א

  • 21 תגובות
סגסוגת Nm-Sm-B3. צילום: אוניברסיטת פרונבאנס בצרפת

חומרים "הזוכרים" את המבנה שלהם

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש