הון סיכון

המדע הישראלי נשען על החיבור בין אוניברסיטאות, מימון ציבורי, ביטחון, תעשייה ויזמות. הניסיון האמריקני מלמד כי החיבור הזה זקוק לחופש מחקר, יציבות והשקעה ארוכת טווח. איור: אתר הידען באמצעות בינה מלאכותית.

אמריקה במבחנה 8: מה ישראל יכולה ללמוד מ־250 שנות המדע האמריקני?

ישראל מחזיקה באוניברסיטאות מצטיינות, היי־טק מתקדם והוצאה גבוהה על מו״פ, אך הניסיון האמריקני מלמד שהצלחה מדעית דורשת יותר מיזמות: מחקר בסיסי, מימון ציבורי יציב, חופש אקדמי, קליטת חוקרים וגשרים בין
איור היסטורי־עכשווי המציג את המעבר ממטעי סנטה קלרה לתעשיית האלקטרוניקה והשבבים. ברקע נראים קמפוס אוניברסיטאי, רכיבים אלקטרוניים ומערכת חלל, הממחישים את הקשר בין השקעה ממשלתית, מחקר אקדמי ויזמות פרטית.

אמריקה במבחנה 5: המדינה שבנתה את עמק הסיליקון – והיזמים שהעדיפו לשכוח אותה

תעשיית הטכנולוגיה האמריקנית אוהבת לספר על יזמים שפעלו במוסכים למרות הממשלה. אלא שעמק הסיליקון צמח מהזמנות צבאיות, ממרוץ החלל, ממענקים לאוניברסיטת סטנפורד, ממדיניות הגירה ומסיוע ממשלתי לתעשיית השבבים – וגם
תצלום היסטורי של תומס אדיסון במעבדה הכימית שלו במנלו פארק. „מפעל ההמצאות” שהקים בשנת 1876 החליף את דמות הממציא הבודד בצוות רב־תחומי שחיבר בין מחקר, הנדסה, ייצור והקמת חברות מסחריות.

אמריקה במבחנה 4 – ממפעל ההמצאות של אדיסון לכלכלת הסטארט־אפים: מי יגשר בין המדע לתעשייה?

ממפעל ההמצאות של תומס אדיסון ועד מעבדות בל, תאגידים אמריקניים יצרו מדע לצד מוצרים. מאז שנות השמונים עבר חלק גדול מן התפקיד לאוניברסיטאות ולחברות הזנק – מערכת שמצטיינת בתחומים מסוימים,
מיצג "הסוס הטרויאני" באוניברסיטת תל אביב. המחשה: depositphotos.com

מחקר של סטנפורד: לימודים באוניברסיטת תל אביב מגדילים ב־260% את הסיכוי להפוך למייסדי יוניקורן

מדובר בשיעור הגבוה ביותר מבין האוניברסיטאות שנדגמו, בהן: MIT סטנפורד וייל. ההשוואה היא ביחס ליזמים שקיבלו השקעות מקרנות הון סיכון
אירוע ChipEx 2024 בתל אביב. צילום: ניב קנטור

תעשיית השבבים הישראלית מוכיחה את חוסנה ומקומה בתעשייה העולמית

כבכל שנה הכנס הבינלאומי השנתי ChipEx2025 יתקיים בתל אביב בהשתתפות בכירים מהחברות המובילות בעולם: TSMC, סמסונג, אמזון, אנבידיה ואפל. במוקד השנה: מקומה של הבינה המלאכותית בתעשיית השבבים
מימין אורי אורון דרור גלוברמן הילה חדד חמלניק והשותפים המייסדים של קרן עינת ברקוביץ ירון שגיא ליאור הרמן ואודי דנהירש TYPE5. צילום: ניר שמול

יש לכלכלת החלל הישראלית לאן לשאוף כשכלכלת החלל העולמית מגלגלת כיום כ-450 מיליאר ד'

ליאור הרמן - מייסד שותף TYPE5 VC Space Tech Group: שוק החלל מגלגל בישראל עשרות מיליוני דולרים בודדים - נתון זעום יחסית לעומת הפוטנציאל הגלום בתחום הזה ובטח בהשוואה למדינות
חקר החלל. התמונה הופקה באמצעות תוכנת בינה מלאכותית. הגדרות: אבי בליזובסקי

האם ישראל הופכת לספייס ניישן?

איך ישראל משתלבת בגל הטכנולוגיות העמוקות בחלל ובקרקע? לקראת ספייסטק
מנוע ננומטרי. איור: יבמ

האם ננו-טכנולוגיה מהווה סיכון?

לאחר ששלב פלקון 9 פגע בירח: נאס״א וספייס־אקס בוחנות כיצד למנוע את המקרה הבא

גיוסי הון למספר חברות בתחום הביוטכנולוגיה

לאחר ששלב פלקון 9 פגע בירח: נאס״א וספייס־אקס בוחנות כיצד למנוע את המקרה הבא

האם ספקולוציה היא מילה גסה ומהי השקעה חסרת סיכון?