קריסטלוגרפיה

המדענים הדגימו את השיטה החדשה על מולקולות של תחמוצת גופרית המורכבות משני אטומי חמצן ואטום אחד של גופרית. למולקולות אלה יש ציר שנקבע על-ידי אטומי החמצן, ובמאונך לו ממוקם אטום הגופרית. באדיבות מכון ויצמן

תרגילי סדר מולקולריים

מדעני מכון ויצמן למדע הדגימו כיצד הבזקי לייזר קצרים מאוד ומהירים מאפשרים "להעמיד" מולקולות בכיוון מסוים, במטרה לבחון את המבנה המרחבי שלהן

שיטת דימות חדשה באמצעות קרני-X מאפשרת קבלת סרטונים תלת-ממדיים של תגובות כימיות. אילוסטרציה: SLAC National Accelerator Laboratory.

הסרטים המהירים ביותר לוכדים מולקולות בתנועה

סרטונים חדשים, המצולמים בחשיפה של מיליוניות של מיליארדית השנייה, מתעדים תרופות חלבוניות או תהליכי פוטוסינתזה תוך כדי פעולה – או תוך כדי כישלון בפעולתן

פרופ' ג'ון סאדר, אוניברסיטת מלבורן

שיטה מהפכנית לשקילת מולקולה בודדת

כלי מיקרוסקופי, הזעיר פי 1000 מעובייה של שיערה יחידה, עושה שימוש בתנודות רטט על מנת לזהות בו-זמנית הן את המסה והן את המבנה של מולקולה

באמצעות קריסטלוגרפיה בקרני-רנטגן, חוקרים מאוניברסיטת סנט לואיס פרסמו את התמונה הראשונה אי-פעם של החלבון החשוב לקרישת דם המכונה פרו-תרומבין (גורם קרישה II). מבנהו הגמיש של החלבון מהווה רכיב מפתח בהתפתחות של קרישת דם. [באדיבות אוניברסיטת סנט לואיס].

כיצד נקרש הדם בגוף?

חוקרים השתמשו בשיטת הקריסטלוגרפיה בקרני-רנטגן על מנת להשיג את התמונה הראשונה אי-פעם של החלבון פרותרומבין (אחד מגורמי הקרישה בדם). מבנהו הגמיש של החלבון מהווה גורם

המבנה התלת-ממדי של מולקולת האנזים אצטילכולין-אסתראז, עם אצטיל כולין (במרכז, בירוק בהיר) בתוך האתר הפעיל

עיכוב לטובה

האנזים אצטילכולין אסתראז, אחד האנזימים המהירים בטבע, אינו יושב ומחכה לחלונות שייפתחו לפניו, אלא משתמש באופן קבוע בשני פתחים. תגלית של פרופ' יואל זוסמן ממכון

מימין: מנכ"ל לוריאל ישראל נאווה רביד, ד"ר גלי גולן ושר המדע דניאל הרשקוביץ. צילום: לם-וליץ סטודיו

כיצד ניתן לשלוט על פעילות חלבון היפרנז כדי למנוע ממנו לסייע בייצור כלי דם לרקמה סרטנית?

ד"ר גלי גולן מהאוניברסיטה העברית המבצעת פוסט דוקטורט במכון רפופורט בטכניון ובאוניברסיטה העברית, וזוכת פרס אונסקו-לוריאל למדעניות מבטיחות, מספרת על החלבון שהיא חוקרת באמצעות קריסטלוגרפית

דילוג לתוכן