לראשונה תועד בזמן אמת התהליך שמעורר דחף עצבי בתאים חיים. המחקר פורץ-הדרך פורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי "NATURE", מאמץ מחקרי לו נדרשו מגוון רחב של
בכוונתם להמשיך במחקר ולפתח טיפולים חדשניים שינטרלו חיידקים אלימים העמידים לאנטיביוטיקה
מדעני מכון ויצמן למדע הדגימו כיצד הבזקי לייזר קצרים מאוד ומהירים מאפשרים "להעמיד" מולקולות בכיוון מסוים, במטרה לבחון את המבנה המרחבי שלהן
סרטונים חדשים, המצולמים בחשיפה של מיליוניות של מיליארדית השנייה, מתעדים תרופות חלבוניות או תהליכי פוטוסינתזה תוך כדי פעולה – או תוך כדי כישלון בפעולתן
מדענים ממכון ויצמן גילו כי המוטציה בחלבון הריבוזומלי L22, משנה את המבנה התלת-ממדי של לולאה הנמצאת בקצה החלבון. בעקבות שינוי זה מתחולל "אפקט דומינו", אשר
כלי מיקרוסקופי, הזעיר פי 1000 מעובייה של שיערה יחידה, עושה שימוש בתנודות רטט על מנת לזהות בו-זמנית הן את המסה והן את המבנה של מולקולה
הבנת מנגנון הפעולה עשויה להשפיע על הטיפולים בסרטן ובהיפר-פיגמנטציה
![באמצעות קריסטלוגרפיה בקרני-רנטגן, חוקרים מאוניברסיטת סנט לואיס פרסמו את התמונה הראשונה אי-פעם של החלבון החשוב לקרישת דם המכונה פרו-תרומבין (גורם קרישה II). מבנהו הגמיש של החלבון מהווה רכיב מפתח בהתפתחות של קרישת דם. [באדיבות אוניברסיטת סנט לואיס].](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2014/07/Prothrombin_400-240x162.jpg)
חוקרים השתמשו בשיטת הקריסטלוגרפיה בקרני-רנטגן על מנת להשיג את התמונה הראשונה אי-פעם של החלבון פרותרומבין (אחד מגורמי הקרישה בדם). מבנהו הגמיש של החלבון מהווה גורם
קרופוט-הודג'קין פענחה, בין השאר, את המבנה של המולקולות כולסטרול, פניצילין, ויטמין B12, אינסולין, לקטוגלובולין, פריטין ווירוס מוזאיקת הטבק.
האנזים אצטילכולין אסתראז, אחד האנזימים המהירים בטבע, אינו יושב ומחכה לחלונות שייפתחו לפניו, אלא משתמש באופן קבוע בשני פתחים. תגלית של פרופ' יואל זוסמן ממכון
ד"ר גלי גולן מהאוניברסיטה העברית המבצעת פוסט דוקטורט במכון רפופורט בטכניון ובאוניברסיטה העברית, וזוכת פרס אונסקו-לוריאל למדעניות מבטיחות, מספרת על החלבון שהיא חוקרת באמצעות קריסטלוגרפית
