חוקרים מצאו לראשונה כי העטלפים מנווטים בשעות היום באמצעות שילוב של ראייה מצוינת ואיכון של ההדים בסביבתם
מינים רבים של עשים, שהם הטרף האהוב על עטלפים רבים פיתחו כל מיני טריקים כדי להימנע מלהיטרף. חלקם פיתחו חוש שמיעה בתדרים המתאימים ואחרים, חסרי יכולת שמיעה, פיתחו פתרונות הסוואה קולית במקום חזותית
לראשונה בעולם החוקרים של אוניברסיטת תל אביב חושפים: כך לומד גור העטלף מאימו כיצד לנווט. החוקרים הצמידו לאימהות ולגורים של העטלפים מכשירי GPS זעירים כדי
חוקרים באוניברסיטת תל אביב מצאו כי גורי עטלף פירות מאומצים מתנהגים כמו האם המאמצת
תגלית מפתיעה: עטלפים מכירים את מהירות הקול מלידה * המשמעות – העטלף 'רואה' חרק במרחק של תשעה מילי שניות ולא מטר וחצי כפי שחשבו עד
אם עטלפים יכולים לשמוע ולזהות מכשולים, מדוע הם בכל זאת מתנגשים לפעמים בקירות?
העטלפה שגמאה 200 ק"מ בשבע שעות ושברה את שיא העולם בתעופה למרחקים ארוכים
שני החוקרים הראשיים בשני המחקרים שהתפרסמו ביחד ב-Science מסבירים בשיחה עם אתר הידען את ההבדל בין השיטות לאיסוף הנתונים, ועל העובדה שלראשונה ניתן לעקוב אחרי
צוות חוקרים בהובלת פרופ' רן נתן מהאוניברסיטה העברית ביצע ניתוח מפורט של מסלולי התנועה של עטלפי פירות בעמק החולה * במקביל בחן צוות חוקרים בראשות
התאריכים המולקולריים המוערכים מהרצפים הגנומיים של SARS-CoV-2 מעידים יותר על כך שהמוטציה שיצרה את המחלה התרחשה כבר בנובמבר. לפיכך אנו רשאים לתהות לגבי הקשר בין
מערכות החיסון החזקות של עטלפים גורמות לנגיפים לעמידות גבוהה יותר, מה שהופך אותם לקטלניים יותר בבני אדם ואיך זה קשור לתוחלת החיים העצומה של העטלפים?
הממצאים שחשפו חוקרים באוניברסיטת תל אביב עשויים לשפוך אור על התפתחות חוש הסונר אצל עטלפים לפני עשרות מיליוני שנים, ולסייע בפיתוח טכנולוגיות הגנתיות והתקפיות עבור
יכולת הניווט המרשימה והמיוחדת במינה של העטלף מהווה השראה לפיתוח מקלות נחייה טכנולוגיים מתקדמים לעיוורים העטלף אף כי אינו עיוור לחלוטין, מוצא את דרכו בחשיכה
מחקר באוניברסיטת תל אביב המחקר בחן כיצד עטלפים משלבים בין חוש הראיה לבין 'החוש השישי', חוש הסונר – גלי קול שהם משגרים, המוחזרים אליהם מעצמים
החוקרים, בהובלת פרופ' יוסי יובל מהמחלקה לזואולוגיה, מצאו קשר ישיר בין מזון לסקס אצל עטלף הפירות המצוי: הזכרים מספקים מזון לנקבות, ובתמורה מזדווגים איתן מאוחר
במחקר חדש, שהתפרסם בסוף השבוע בכתב-העת המדעי Cell, הראו מדעני מכון ויצמן למדע כי עטלפים מקודדים את המרחב הפיסי ללא גלי מוח מחזוריים. המדענים מעריכים
רובוט רחפן בעל יכולות התמצאות בחשיכה פותח בהשראת מנגנון ההתמצאות והניווט של העטלפים
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בנו רובוט אוטונומי המנווט את דרכו באמצעות איכון הד – כמו עטלף * הרובוט, שזכה לשם "רובוטלף", הוא הראשון בעולם שמשתמש
מדענים ממכון ויצמן גילו כי במוח קיימת מפה קוגניטיבית המייצגת לא רק מיקום עצמי אלא גם מיקומים חברתיים
תוצאת בדיקת ביופסיה שהגיעה לבירור ברמב"ם, הדהימה את הרופאים והחוקרים. בבדיקה נמצא זיהום שמעולם לא אובחן קודם לכן בכל אזור הים התיכון
האם האדם הוא היונק היחיד שרוכש את יכולת הדיבור? חוקרים באוניברסיטת תל אביב גילו שגורי עטלפים הנחשפים לפסקול מסוים של 'שיחות' עטלפים לומדים לתקשר ב'ניב'
בניסוי שבוצע בעטלפים גילו מדענים ממכון ויצמן כי מערך מוגדר של תאי עצב הם שמקודדים את היעד, וכן את הכיוון ואת המרחק אליו. בניגוד למצופה,
בסך הכול זוהו ארבעה מצבים חברתיים שונים, המתאפיינים בקריאות ספציפיות * המחקר התפרסם השבוע (22.12.16) בכתב העת Scientific Reports מקבוצת Nature
לצד היתרונות שמספקת התאורה המלאכותית לבני האדם, מחקרים שופכים אור חדש על השפעותיה השליליות עבור מגוון מינים של בעלי חיים – בהם עטלפים. מדוע השפעתה
צפרדעים שמצליחות להידבק למשטחים חלקלקים במיוחד ועטלפים שמנצלים את שיערם כדי לנווט – מה האדם יכול עוד ללמוד מבעלי החיים בתחום התחבורה?
