![אילוסטרציה של המגנט החדשני: אדום – קובלט; כחול – חמצן; צהוב – אבץ [באדיבות מעבדת ברקלי]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2021/09/2D-Magnetic-Coupling-1536x9211-1-240x144.jpg)
מגנט בעובי חד-אטומי במבנה דו-מימדי שפותח על ידי מדענים מאוניברסיטת ברקלי יוכל לקדם את הפיתוח של יישומים חדשים בתחומי המחשוב והאלקטרוניקה
כנס "ננו טק-ישראל 2021", שיתקיים בין התאריכים 4-6 באוקטובר בבנייני האומה בירושלים, יציג פיתוחים למלחמה בנגיף הקורונה, בין היתר חיסון דרך העור, אשר ניסויים הראו
העבודה המחקרית פורסמה בכתב העת המדעי היוקרתי Nature Photonics, אותה הובילו קבוצת חוקרים מהמחלקה לפיסיקה ישומית ומהמרכז לננומדע וננוטכנולוגיה באוניברסיטה העברית. "פריצת דרך, זה חלום!", בישרו החוקרים בהתרגשות בעקבות הממצאים
המחקר עוסק בחומר דו-מימדי, שכבה בעובי אטום בודד של אטומי בור וחנקן המסודרים במבנה משושה מחזורי. במהלך הניסוי החוקרים הצליחו לשבור את הסימטריה של גביש זה ע"י הרכבה מלאכותית של שתי שכבות כאלו
התגלית המדעית פורצת הדרך, שהושגה באמצעות הקרנת אלומת לייזר על קרום בועת סבון, פותחת תחום חדש בתוך האופטיקה – זרימה מסועפת של האור (Branched Flow
העור, הפועל היטב גם בסביבה מימית, מתקן את עצמו במקרה של נזק וכך משמר תפקוד יציב לאורך זמן
פיתוח משותף של מדענים בטכניון ובמעבדות IBM בשוויץ: התקן המפריד חלקיקים ביולוגיים על פי גודלם באמצעות שדה חשמלי. ההתקן עשוי לשמש באבחון מהיר של חולי
מדענים הצליחו להשמיד תאים סרטניים בעכברים תוך שימוש בתרכובות נחושת ננומטריים, בשילוב עם טיפול אימונולוגי. לאחר הטיפול, לא נצפו עוד תאי סרטן
פרופ' אורי בנין מהמכון לכימיה והמרכז לננו-מדע וננוטכנולוגיה הצליח לשלב לראשונה שתי נקודות קוונטיות ליצירת מולקולות מלאכותיות יציבות, וכעת הוא סבור כי הגילוי ישפיע על
בכל ניסיון לחשוב קדימה לעתיד, כדאי לבחון את הרמזים הקטנים ויוצאי הדופן שיכולים להצביע על שינויי התפישה שבדרך – על המהפכות הגדולות שמורכבות מעשרות ומאות
מי השפכים הרעילים נוצרים בעיקר בתהליכי ייצור של דבקים אך גם בתעשיות העץ, הנייר והטקסטיל. סילוק הפורמלדהיד מהמים חיוני למניעת זיהום של מי-תהום וקרקעות
שיטה שפותחה במכון ויצמן מאפשרת לייצר ננו-הדפסים כימיים בטווח ממדים עצום – מננו עד מקרו, באמצעות אלומת אלקטרונים המכוונת לאזורי משטח מוגדרים מראש
פרופ' סיון הוא מומחה בתחום הננוטכנולוגיה ומערכות קוונטיות. הוא הניח את היסודות ל"קהילת חוקרי הננו" שהובילה להקמת מכון ראסל ברי למחקר בננוטכנולוגיה (RBNI) שאותו הקים
כאילו שלא היו לנו מספיק רעשים בחיים, מדעני מכון ויצמן למדע גילו רעש מסוג חדש שמציב אתגר נוסף לפני אוהבי השקט והמידע המסודר
"חיברנו בין שני עולמות, ננו-פוטוניקה ולמידה עמוקה, ופיתחנו שיטה חדשה בעלת פוטנציאל יישומי כמעט אינסופי בתחומים רבים," מסכם ד"ר חייים סוכובסקי מאוניברסיטת תל אביב
לפיתוח של חוקרים באוניברסיטת תל אביב צפויים אינספור יישומים כמעט בכל תחומי חיינו: החל במנועי מכוניות וכונני מחשבים וכלה במזרקים רפואיים ומיסבי לוויינים * המחקר בוצע
מדעני מכון ויצמן למדע בחנו מקרוב, ובמהירויות גבוהות, את פעילותן של מולקולות אנזים, והראו כי בשונה מהמכונות המוכרות לנו, במכונות מיקרוסקופיות אלה, אקראיות ורעש הם
הבורג האופטי נשלט על ידי החוקרים ומניע חלקיקים ננומטריים למקום הרצוי; הוא עשוי לסייע, בין היתר, בבדיקת זיהומים באוויר, במים, ובמגוון תמיסות רפואיות וביולוגיות. המחקר
תירס חם: מדענים באוניברסיטת 'אולו' שבפינלנד הצליחו לשפר את היעילות של פאנלים סולאריים בשבעה עשר אחוז, באמצעות ציפוי ביומימטי.
ד"ר בינה קליסקי מהמחלקה לפיזיקה והמכון לננו-טכנולוגיה ולחומרים מתקדמים, של אוניברסיטת בר-אילן, יחד עם חוקרים מצרפת, איטליה, הולנד, ספרד ושוודיה, מפתחים טכנולוגיה קוונטית בעזרת ממשקים
בטנו הססגונית של עכביש ממין 'הקופצן הטווסי' התגלתה כמקור השראה אפשרי לפיתוח טכנולוגיות חדשות בתחום האופטיקה
מדענים הצליחו לפתח גלאי מימן מהיר במיוחד המסוגל לאתר גז מימן בריכוזים שמתחת לאחוז אחד, וזאת תוך פחות משבע שניות. בנוסף, הגלאי מסוגל לאתר גז
צוות מחקר מאוניברסיטת פנסילבניה פיתח טכניקה להחזרה וסינון של אור בספקטרום תדרים רחב, זאת על בסיס העור הייחודי והבוהק של הדג Ribbonfish.
סיבים דמויי לגו הנוצרים עקב מוטציה בודדת בחלבון עשויים לשמש שלד עבור ננו-מבנים
עדשות אולטרה-דקות המתוכננות באופן ממוחשב מננו-חומרים ו"מודפסות" בתלת-ממד עשויות לייתר את הצורך בעדשות מרובות שתופסות מקום רב.
