סיקור מקיף

ננו טכנולוגיה

ננו-גבישים מהמחקר כפי שצולמו בעדשת המיקרוסקופ האלקטרוני במעבדתו של פרופ' מרקוביץ'

הננו גבישים שעשויים לשפר את החיים

חוקרים התחקו לראשונה אחר תהליך ייחודי בגידול גבישים זעירים, שיכול לשפר את חיינו שעשוי היה להתרחש גם בראשית החיים

ננו אופטיקה. צילום: depositphotos.com

פרופ' אוריאל לוי, האוני' העברית: "החומר שיחליף את הסיליקון ויאפשר למזער אף יותר את הטרנזיסטורים"

פרופ' לוי היה אחד הדוברים בכנס לציון "יום האור הבילנאומי" שהתקיים באוניברסיטת בן גוריון * הציג בהרצאתו עדשות דקות המבוססות על מטה חומרים והראה כיצד מטה פני שטח יכולים לשפר משמעותית את הרזולוציה של מיקרוסקופים ולהקל על מיזעור השבבים

אילוסטרציה של המגנט החדשני: אדום – קובלט; כחול – חמצן; צהוב – אבץ [באדיבות מעבדת ברקלי]

המגנט הזעיר ביותר בעולם – בעובי חד-אטומי

מגנט בעובי חד-אטומי במבנה דו-מימדי שפותח על ידי מדענים מאוניברסיטת ברקלי יוכל לקדם את הפיתוח של יישומים חדשים בתחומי המחשוב והאלקטרוניקה

מערכת מניעת וירוסים. איור: תורטק ננו סיבים

חיסון לקורונה דרך העור

כנס "ננו טק-ישראל 2021", שיתקיים בין התאריכים 4-6 באוקטובר בבנייני האומה בירושלים, יציג פיתוחים למלחמה בנגיף הקורונה, בין היתר חיסון דרך העור, אשר ניסויים הראו

פרופ' אוריאל לוי, צילום: יורם אשהיים, האוניברסיטה העברית.

חוקר הצליח למזער שבבים היברידיים מבלי לפגוע ביעילותם ודיוקם

העבודה המחקרית פורסמה בכתב העת המדעי היוקרתי Nature Photonics, אותה הובילו קבוצת חוקרים מהמחלקה לפיסיקה ישומית ומהמרכז לננומדע וננוטכנולוגיה באוניברסיטה העברית. "פריצת דרך, זה חלום!", בישרו החוקרים בהתרגשות בעקבות הממצאים

ננוטכנולוגיה. המחשה: depositphotos.com

חוקרים מאונ' תל-אביב יצרו זיכרון חשמלי בעובי שני אטומים בלבד

המחקר עוסק בחומר דו-מימדי, שכבה בעובי אטום בודד של אטומי בור וחנקן המסודרים במבנה משושה מחזורי. במהלך הניסוי החוקרים הצליחו לשבור את הסימטריה של גביש זה ע"י הרכבה מלאכותית של שתי שכבות כאלו

תבונה מלאכותית. איור: shutterstock

שלושה רמזים לעתיד הרפואה

בכל ניסיון לחשוב קדימה לעתיד, כדאי לבחון את הרמזים הקטנים ויוצאי הדופן שיכולים להצביע על שינויי התפישה שבדרך – על המהפכות הגדולות שמורכבות מעשרות ומאות

פרופ' אורי סיון, נשיא הטכניון הנבחר. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

פרופ' אורי סיון נבחר לנשיא הבא של הטכניון

פרופ' סיון הוא מומחה בתחום הננוטכנולוגיה ומערכות קוונטיות. הוא הניח את היסודות ל"קהילת חוקרי הננו" שהובילה להקמת מכון ראסל ברי למחקר בננוטכנולוגיה (RBNI) שאותו הקים

אילוסטרציה של המערכת שבה בוצע הניסוי: צומת מולקולרי המבוסס על מולקולת מימן התלויה כמעין גשר בין שני מגעים אלקטרוניים. זהו, למעשה, ההתקן האלקטרוני הקטן ביותר שאפשר לבנות כיום. איור: מכון ויצמן

מעשה בשלושה רעשים

כאילו שלא היו לנו מספיק רעשים בחיים, מדעני מכון ויצמן למדע גילו רעש מסוג חדש שמציב אתגר נוסף לפני אוהבי השקט והמידע המסודר

ממשק בין גרפיט לגרפיט לבנה מאפשר מצב על-סיכה המתאפיין בתנועה כמעט נטולת חינוך. אייר: הלל קליינר

מנגנון על-סיכה המפחית כמעט לאפס את החיכוך בין משטחים המחליקים זה על זה

לפיתוח של חוקרים באוניברסיטת תל אביב צפויים אינספור יישומים כמעט בכל תחומי חיינו: החל במנועי מכוניות וכונני מחשבים וכלה במזרקים רפואיים ומיסבי לוויינים * המחקר בוצע

דייויד הילטון - בקיעה (Emergence) מוצג בכנס ננו ישראל, מארס 2012. באדיבות כנס ננו ישראל

סיוטו של כל מהנדס

מדעני מכון ויצמן למדע בחנו מקרוב, ובמהירויות גבוהות, את פעילותן של מולקולות אנזים, והראו כי בשונה מהמכונות המוכרות לנו, במכונות מיקרוסקופיות אלה, אקראיות ורעש הם

 'בורג ארכימדס' העשוי כולו מאור

הבורג האופטי נשלט על ידי החוקרים ומניע חלקיקים ננומטריים למקום הרצוי; הוא עשוי לסייע, בין היתר, בבדיקת זיהומים באוויר, במים, ובמגוון תמיסות רפואיות וביולוגיות. המחקר

'קופצן טווסי'. מקור: Jurgen Otto.

קפיצה ססגונית

בטנו הססגונית של עכביש ממין 'הקופצן הטווסי' התגלתה כמקור השראה אפשרי לפיתוח טכנולוגיות חדשות בתחום האופטיקה

תא דלק מימני של חברת טויוטה שהוצג בתערורכה בניו יורק ב-2014. צילום: Joseph Brent.

גלאי מהיר ורגיש לזיהוי מימן

מדענים הצליחו לפתח גלאי מימן מהיר במיוחד המסוגל לאתר גז מימן בריכוזים שמתחת לאחוז אחד, וזאת תוך פחות משבע שניות. בנוסף, הגלאי מסוגל לאתר גז

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן