סיקור מקיף

ננו אלקטרוניקה

ננוטכנולוגיה. המחשה: depositphotos.com

חוקרים מאונ' תל-אביב יצרו זיכרון חשמלי בעובי שני אטומים בלבד

המחקר עוסק בחומר דו-מימדי, שכבה בעובי אטום בודד של אטומי בור וחנקן המסודרים במבנה משושה מחזורי. במהלך הניסוי החוקרים הצליחו לשבור את הסימטריה של גביש זה ע"י הרכבה מלאכותית של שתי שכבות כאלו

סטרונציום טיטנאט ברזולוציה אטומית. אישיות מפוצלת

הפרעת אישיות גבישית

פני השטח של גביש סטרונציום טיטנאט מייצרים חשמל כשמחממים אותם. תכונה מפתיעה זו עשויה להתגלות גם בחומרים אחרים ולשמש ליצירת יישומים אלקטרוניים חדשים

מימין: פרופ' שמואל שפרן, פרופ' יעקב קליין וד"ר גלעד סילברט. צילום: דוברות מכון ויצמן

במהירות הננו-נקבובית

מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה למדידת המהירות שבה ננו-נקבובית בודדת מעבירה מטען חשמלי. הממצאים עשויים לסייע בייצור סוללות יעילות יותר

אילוסטרציה של המערכת שבה בוצע הניסוי: צומת מולקולרי המבוסס על מולקולת מימן התלויה כמעין גשר בין שני מגעים אלקטרוניים. זהו, למעשה, ההתקן האלקטרוני הקטן ביותר שאפשר לבנות כיום. איור: מכון ויצמן

מעשה בשלושה רעשים

כאילו שלא היו לנו מספיק רעשים בחיים, מדעני מכון ויצמן למדע גילו רעש מסוג חדש שמציב אתגר נוסף לפני אוהבי השקט והמידע המסודר

כריס רובינסון, Eigler's Eyes מוצג בכנס ננו ישראל, מארס 2012

מוליך למחצה בעובי של אטום יחיד

החוקרים הצליחו להחליף את אטומי הפחמן הפרטניים שבגרפן באטומי בור וחנקן, תוך כדי קבלת רשת דו-ממדית דמוית-משושים בעלת תכונות של מוליך למחצה, כלומר – גרסת

תמונת מיקרוסקופ אופטי של הצטברות מולקולות ה- pNBAעל גבי צינוריות הפחמן הזעירות (CNTs) הצומחות.

בדרך לאלקטרוניקה מולקולרית

טכנולוגיה שפותחה בטכניון עשויה להחליף את שבבי הסיליקון בעולם האלקטרוניקה. הפיתוח מתפרסם בכתב העת Nature Communications

איור סכמטי של צומת מולקולארי המתפקד בתור דיודה הנוצר תוך שימוש בשטחים אסימטריים של אלקטרודה המאפשר לזרם לנוע בכיוון אחד בלבד. [באדיבות: מעבדת ברקלי ואוניברסיטת קולומביה]

דיודה ממולקולה יחידה

חוקרים הצליחו לפתח את הדיודה בעלת הביצועים הטובים ביותר המבוססת על מולקולה יחידה. הפיתוח של דיודה פונקציונלית המבוססת על מולקולה יחידה מהווה אתגר נחשק בתעשיית

טלפון עתידני שקוף. איור: shutterstock

סוג חדש של מוליך-למחצה

חומרים שפותחו לראשונה באוניברסיטת המדינה של אורגון לפני למעלה מעשור במטרה לפתח טרנזיסטורים שקופים עשויים להוביל למהפכה של ממש בתחום מכשירי אלקטרוניקה.

חומרים פרו-חשמליים בתבנית עצמות דג, כפי שניתן לראות בתמונה צבועה זו, עשויים לשמש כטרנזיסטורים. איור: החוקרים

גבישים פרו-אלקטריים לשדרוג יכולות המחשוב

מדענים מאוניברסיטאות ברקלי ופנסילבניה חוקרים את האפשרות להשתמש בגבישים פרו-אלקטריים, בעלי קיטוב חשמלי, כמעגלי מיתוג חליפיים. הגבישים משנים את הקיטוב שלהם בעת הפעלת שדה חשמלי

תמונה גרפית של מולקולת המוביוס [זכויות יוצרים: Herges/Nature Chemistry]

מולקולות עם פיתול משולש

חוקרים הצליחו כעת לתכנן את המולקולה המפותלת הראשונה אי-פעם בסגנון שרשרת מוביוס. בזכות התכונות הקוונטיות יוצאות הדופן שלהם, מבנים אלו חשובים עבור יישומים חדשים באלקטרוניקה

התקן ליצירת ננו-צינוריות פחמן

דרגות חופש

מדעני מכון ויצמן הצליחו ליצור גביש אלקטרונים ("גביש ויגנר") המורכב משני אלקטרונים

ננו אלקטרוניקה. צילום: shutterstock

ננו-רכיבי אלקטרוניקה כבסיס לאנרגיה מתחדשת

התקדמות בתחום החדש יחסית של ננו-רכיבי אלקטרוניקה תוכל להוות את הבסיס לתהליכי ייצור והתקנים חדשים במסגרת הפיתוח של מערכות וטכנולוגיות מקוריות להפקת אנרגיה מתחדשת באופן

מושבת חיידקים. צילום: shutterstock

מנגנון מעבר אלקטרונים בחיידקים

חוקרים מ-DOE/Pacific Northwest National Laboratory הצליחו לדמות את הדרך שבה חיידקים מסוימים מעבירים זרם חשמלי דרך חוטים מולקולאריים זעירים, ובכך גילו מנגנון סודי שהטבע משתמש

אלקטרוניקה מהסוג הישן. איור: shutterstock

קבלי-על ונפלאות השכבה הכפולה

תופעת השכבה הכפולה ופיתוח קבלי העל נמצאים בחזית המחקר, הן האקדמי והן התעשיתי בכל העולם. גם בתחום זה ישראל מובילה את המחקר העולמי, ומציגה פיתוחים

הקרומית האלקטרונית הדקיקה במיוחד נדבקת למגוון משטחים. (תמונה: Peter Rüegg/ETH Zürich)

רכיבי אלקטרוניקה דקים במיוחד, גמישים ושקופים

חוקרים מהמכון הטכנולוגי של ציריך (ETH) מפתחים רכיבים אלקטרוניים שהינם דקים וגמישים הרבה יותר מבעבר. את הרכיבים הללו יהיה ניתן לכרוך אפילו מסביב לשערה יחידה

מוליך על - איור: shutterstock

רגיש, לא ספונטני

מדעני המכון יצרו התקן למדידת שדות מגנטיים, אשר שובר את שיאי הרגישות והדיוק

מימין: נטלי קוריץ, נירית צורי, דויד רחמילביץ', תמר ילין, רן ורדימון (עומד), ד"ר אורן טל (יושב) ומרינה קליאונסקי. אות חשמלי

מולקולה במעגל

מדעני מכון ויצמן חיברו מולקולה אורגנית יחידה למעגל חשמלי באמצעות שרשרת אטומים

תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים סורק של התקן הגרפן החדשני המנצל שער לוגי לא-בוליאני (כאשר סמליל האוניברסיטה, UCR, מוטבע על גביי משטח הגרפן). קנה המידה של הקו בתחתית התמונה הוא מיקרון אחד. [באדיבות University of California at Riverside].

מעגלים לוגיים מבוססי גרפן

ניתן יהיה להטמיע את המעגלים הלוגיים הלא-בוליאניים המאוד מהירים הללו בתוך טרנזיסטורים המבוססים על גרפן כך שיוכלו לנצל את התופעה הייחודית הזו (NDR). התקנים אלו

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן