פרופ' עדה יונת זוכת פרס נובל לכימיה לשנת 2009, בראיון מיוחד לאתר הידען רגע לפני טקס פרס נובל שיתקיים היום (חמישי) בשטוקהולם
ליהודים אחוז נכבד מפרסי נובל במאה ועשר השנים בהם מחולק הפרס, מדוע ישראל נגררה עד לראשית העשור הראשון של המאה ה-21 בתחתית הרשימה, ומה צופן
פרופ' יונת היא האישה הרביעית שזוכה בפרס נובל בכימיה, והאישה הראשונה שזוכה בו ב-45 השנים האחרונות. מאמר זה התפרסם במגזין מכון ויצמן. בקרוב: קטעים מראיון
המשך הסקירה הפופולארית (חלק רביעי ואחרון) ובה הרקע להחלטת ועדת פרס נובל לכימיה להעניק את הפרס למגלי הריבוזומים ובהם פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן
המשך הסקירה הפופולארית (חלק שלשי מתוך ארבעה) ובה הרקע להחלטת ועדת פרס נובל לכימיה להעניק את הפרס למגלי הריבוזומים ובהם פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן
המשך הסקירה הפופולארית (חלק שני מתוך ארבעה) ובה הרקע להחלטת ועדת פרס נובל לכימיה להעניק את הפרס למגלי הריבוזומים ובהם פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן
הסבר פופולארי על הריבוזומים והרקע לבחירת חלוצי התחום ובהם פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן: חלק ראשון מתוך ארבעה
אמרה פרופ' עדה יונת, הזוכה הטריה בפרס נובל לכימיה, בתשובה לשאלת אתר הידען במסיבת העיתונאים בעקבות ההודעה על הזכיה. לדברי פרופ' יונת, זו בעיה עולמית
מכון ויצמן למדע מברך את פרופ' עדה יונת על זכייתה בפרס נובל בכימיה לשנת 2009, וגאה בהישגיה המדעיים.
(הידיעה מתעדכנת במהלך היום) הפרס מוענק לה ולשני חוקרים אמריקנים על גילוי הריבוזומים – המנועים המתרגמים את פקודות ה-DNA לחלבונים החיוניים בכל שלבי החיים
פרופ' יונת מפענחת מבנים של ריבוזומים השייכים לחיידקים מחוללי מחלות, ומנסה לגלות כיצד תרופות אנטיביוטיות משתלבות במבנים אלה ומפריעות להם, ומדוע חיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה.
מומחים לכימיה מעריכים כי ליונת סיכוי טוב כי התחום שלה עדיין ממתין לנובל. היא גם נותרה האישה היחידה אחרי שאליזבט בלקבורן וקארל גריידר זכו על
האקדמיה המלכותית השבדית למדעים החליטה להעניק את פרס נובל בפיסיקה לשנת 2009 בשני חלקים, מחצית הפרס ניתנה לפרופ' צ'ארלס קאו מהונג קונג שפיתח את הסיבים
פרס נובל לרפואה הוענק בשלושה חלקים שווים לאליזבט בלקבורן מאוניברסיטת קליפורניה, קארול גריידר מביה"ס לרפואה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבלטימור, וג'ק שוסטק מבית החולים הכללי בבוסטון
