חוקרים ממכון ויצמן מצאו דרך למדוד את קצב שינוי הצורה של מולקולה – וגילו כי הוא עשוי להיות איטי יותר מכל מה שהוצע בעבר
צוות חוקרים של IBM, בשיתוף מעבדת המחקר של המועצה הבריטית למדע וטכנולוגיה, פיתחו סוג חדש של סימולציית חומרים שמאפשרת לשפר את כושר החיזוי של עמידות החומרים
סרטונים חדשים, המצולמים בחשיפה של מיליוניות של מיליארדית השנייה, מתעדים תרופות חלבוניות או תהליכי פוטוסינתזה תוך כדי פעולה – או תוך כדי כישלון בפעולתן
חוקרים הצליחו לפתח שיטה לחיזוי ספקטרום תת-אדום מולקולארי של מולקולה פרטנית בעזרת בינה מלאכותית. החוקרים הצליחו לערוך הדמיות שלא התאפשרו בעבר
מדענים ממכון ויצמן פיתחו באחרונה דרך חדשה ומקורית לקירור יונים ולהאטת תנועתם היחסית
חוקרים בטכניון פיתחו יחד עם תיאורטיקנים מקנדה ומהולנד שיטה חדשנית לניבוי התנהגות של מולקולה הפוגעת במשטח. השיטה מאפשרת לחקור מנגנוני תגובה בסיסיים המהווים את הבסיס
דרך לבנות מולקולות וחומרים חדשים שהטבלה המחזורית אינה מאפשרת את קיומם
כתב העת Nature Communications מדווח על הצלחתם של חוקרי הטכניון ביצירת “אתרי ריאקציה” חדשים במולקולות אורגניות
מהי התגובה הכימית הנוצרת ממפגש בין מולקולות, בטמפרטורה הקרובה לאפס המוחלט? מדענים ממכון ויצמן גילו שבטמפרטורות נמוכות מאוד, התנגשות בין מולקולות יכולה לגרום להן לנוע או
מדעני המכון פיתחו מולקולות שעשויות לשמש להצפנת מידע ופיענוחו. מלבד הצפנה, מולקולות אלה יוכלו לשמש גם בתחומי הרפואה, למשל לצורך דיווח על תהליכים שמתחוללים בתוך
האם אפשר ליצור "מסננת" שתמיין עצמים לפי כיוון הסיחרור שלהם? מדענים ממכון ויצמן גילו שמולקולות מסוימות מעדיפות להעביר אלקטרונים בעלי כיוון ספין מסוים, ובכך יכולות לתפקד
מדענים ממכון ויצמן בחנו צומת מולקולרי בעל מגעי כסף, והראו שאופי הממשק בין המגעים (אלקטרודות) לבין המולקולה מכתיב את המנגנון שמגביל את ההולכה דרך המולקולה.
המחקר המדובר נכלל בתחום של אטו-פיזיקה (attophysics) – מעקב אחר חלקיקים בסקאלת זמנים של אטו-שנייה (10-18 המיליארדית של מיליארדית השנייה)
כלי מיקרוסקופי, הזעיר פי 1000 מעובייה של שיערה יחידה, עושה שימוש בתנודות רטט על מנת לזהות בו-זמנית הן את המסה והן את המבנה של מולקולה
![איור של המולקולה הנבחנת וננו-אנטנת הזהב המחוברת אליה. התגובה של ננו-החלקיקים לאור יוצרת שדה חשמלי בין החלקיקים המגביר את הקרינה ומאפשר לצפות במולקולה היחידה. התמונה מימין מציגה את תמונת המיקרוסקופ (TEM) של המבנה המולוקלארי. [באדיבות האקדמיה של פינלנד]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2014/11/511715b0-b65b-49bf-88da-b55af155f1b6-240x180.jpeg)
לראשונה אי-פעם, כימאים פינים הצליחו למדוד את תנועת הרטט של מולקולה יחידה בכושר-הפרדת זמנים של פמטושניות.
מדענים מהמכון הלאומי לתקנים ולטכנולוגיה (NIST) בארה"ב פיתחו רשתות של נתונים מולקולאריים שבדומה לפייסבוק ניתן לבצע בתוכן חיפושים מבוססי נתונים וגרפים. לסרוק כמות אדירה של
החוקרים ביבמ השתמשו במיקרוסקופ המודד כוחות אטומיים תחת לחץ גבוה, בטמפרטורות נמוכות במיוחד – על מנת להציג תמונה מפורטת של מולקולות חד תחמוצת הפחמן
"הרעיון ריחף לו בקהילייה המדעית מזה עשורים ונכרך שלא באופן ודאי במגוון הקשרים, אולם אף אחד לא הציע מערכת כימית שתוכל להוכיח אם הרעיון המדובר
השיטה החדשה מאפשרת לקבל תמונות לא רק של גבולות התאים אלא גם של מולקולות מסוימות הנמצאות בתוך התאים או ע"ג פני-השטח שלהם, וכן את מיקומן
יחסים מוצלחים בין מולקולות – ממש כמו יחסים אנושיים – דורשים מספר תנאים בסיסיים: תחילה המולקולות צריכות להיתקל זו בזו, ולאחר המפגש יש לספק להן
חוקרים מאוניברסיטת קווין בקנדה גילו שיטה לבדיקת חמצן במערכות מולקולאריות גדולות. הממצאים יסייעו במחקר של חלבונים, דנ"א, רנ"א ומערכות ביולוגיות אחרות
כאשר בוחנים את אורכם של גלי האור הנראים לעין, מתברר ששום שיכלול טכנולוגי לא יוכל ליצור באמצעותם הבזקים קצרים מפמטו-שנייה. המפתח להתגברות על מגבלה זו
מדענים מחברת יבמ הצליחו לקבל תמונה "אנטומית" – או מבנה כימי מדויק – של פנים פרודה, תמונה בעלת כושר-הפרדה חסר-תקדים, באמצעות השימוש בשיטה מורכבת המכונה
