סיקור מקיף

פרס בינלאומי ע”ש ריצ’ארד פיינמן לחוקרים ביבמ שהצליחו להציג תמונות אטומים בתוך מולקולה

החוקרים ביבמ השתמשו במיקרוסקופ המודד כוחות אטומיים תחת לחץ גבוה, בטמפרטורות נמוכות במיוחד – על מנת להציג תמונה מפורטת של מולקולות חד תחמוצת הפחמן

אטומים מסודרים בתוך מולקולה. צילום: מעבדות המחקר של יבמ בציריך, 2013
אטומים מסודרים בתוך מולקולה. צילום: מעבדות המחקר של יבמ בציריך, 2013

שלושה חוקרים במעבדות המחקר של יבמ בציריך, זכו בפרס פיינמן היוקרתי (Feynman), המוענק על ידי קבוצת פורסייט הפועלת לקידום המחקר בתחום הננוטכנולוגיה. השלושה, גרהארט מאייר, ליאו גרוס ויאשה רפ, יקבלו את הפרס בזכות מחקר פורץ דרך בתחום הפקת תמונות ברמת המולקולה, באופן המאפשר לשלוט בחיבור ובניתוק של קשרים כימיים בין אטומים יחידים.

החוקרים ביבמ השתמשו במיקרוסקופ המודד כוחות אטומיים תחת לחץ גבוה, בטמפרטורות נמוכות במיוחד – על מנת להציג תמונה מפורטת של מולקולות חד תחמוצת הפחמן. התמונות האלה יכולות לבוא במקום תרשימים ותיאורים גראפיים המוכרים מספרי הכימיה – ולאפשר הבנה טובה יותר של מהות החומר.

פרס פיינמן הוגש לחברי הצוות בועידת פורסייט 2013 בפאלו אלטו, קליפורניה.

להודעה לעיתונות של יבמ

 

6 תגובות

  1. אני פיסיקאי ולא מבין כל כך בכימיה, אבל אני לא מצליח להבין איך זה CO?
    אני מניח שרב מה שרואים זה ריק והצמתים הירוקים הם המקומות של האטומים.
    אתם בטוחים שזה לא C60 – bucky ball ?

  2. ממה שקראתי על צילום מולקולה ספציפית במאמר, לא צריכה להיות מניעה עקרונית של צילום הסליל.
    אני שוב חוזר. ממה שכתוב במאמר האקדמי, מהבנתי ברפרוף ולא בקריאה מעמיקה, יש כאן תרגום ולא הצגה ישירה של צילום החזר קרינה שמושפעת מאלסטיות החומר. פענוח דמוי קרינת X של המבנה השריגי אבל ברמה אטומית. בשחזור הסליל מתוך פיזור ע”ש בראג בקרינת X, עם יכולות המחשב של היום ניתן להגיע לציור הסליל בערך באותה דרך, רק זה לא יהיה צילום ברמה בין אטומית.
    בשיטה החדשה, פשוט נוסף מימד התווך בין האטומים ליכולת לצלם את שדה הכוח שם.

    במישור היפוטתי אפשר להעלות בקשה כזאת לכותב המאמר שאת כתובתו האקדמית אפשר לאתר ברשת. היות והרעיון מעניין, וגם נותן יישום למיקרוסקופ, יש סיכוי שונה מאפס שהוא יקשיב לך.

  3. אם אפשר להשיג צילום ברמה כזו גבוהה בה מבחינים ממש באטומים בודדים, מדוע עד היום לא ראיתי צילום אחד אמיתי של מולקולת DNA, אלא רק הדמיות וציורים ?

    אני רוצה לראות צילום אמיתי של הסליל הלוליני, לא רק הדמיות.

  4. עיון מרופרף במאמר מקורי בנושא מאחד הזוכים, מציג שימוש בידע של מבנה גבישי. קצר על זה:

    1. כמות הידע שנדרשת שם אדירה: תורת החבורות לחישובי אלסטיות של שריג (grid, lattice).
    אולי אפילו תורת הקוונטים משולבת עם חבורות.
    :group theory: applications to the physics of condensed matter Mildred Dresselhaus,et. al

    זה מחקר מדעי כבד מאד בפיזיקה עיונית, שתורגם ליישום שעובד. זה כבר לא צילום של תמונה חוזרת
    של קרינה. זה עיבוד מתימטי פיזיקלי של החזר קרינה כנראה, שמושפעת מדפורמציה ברמה אטומית
    וחילוץ מבנה פנימי של שריג. קצת דומה לחילוץ מבנה השריג מצילום XRAY.זה מדהים – על היכולת של המדע
    לשלוט בחומר ולהבין מה קורה. הכתבה עברה בלי תשומת לב מיוחדת, אך היא ראויה ליותר מזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.