עוד בשנות התשעים הבחינו חוקרים בדפוס מיוחד של פעילות עצבית בחולדות – עשרות אלפי תאי עָצָב המתפרצים יחד בעוצמה באזור המוח המכונה היפוקמפוס. כעת הוכחה
מעבדתו של ד"ר איבו שפיגל במחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן עוסקת ב"למידת מבוגרים" – כלומר כיצד סוגים שונים של תאי עצב בקליפת המוח מסדירים את ה"פלסטיות"
לילדים שאומצו בארצות אחרות יש בבגרותם יתרון בלימוד השפה המקורית שלהם, גם אם לא שמעו אותה מיום לידתם
מהפכה טכנולוגית מספקת תובנות לגבי האופן שבו המוח משייך זיכרונות, תהליך חיוני להבנת וארגון העולם הסובב אותנו
תחום הבינה המלאכותית זכה לתחייה מחודשת, כשהחל להטמיע את מה שידוע לנו על האופן שבו ילדים לומדים
על אף שמדובר במנגנון קוגניטיבי כה בסיסי ויציב, עד כה לא היה ידוע כיצד בפועל מתבצע החיפוש בזיכרון, וכיצד אנחנו מכווינים את החיפוש לעבר מטרה
מחשבים לבישים המעבירים אותות מישושיים עשויים לאפשר למידה אגבית של מיומנויות ידניות מבלי שנקדיש לכך תשומת לב יתרה
חוקרים באוניברסיטת תל אביב זיהו מנגנון למידה מוחי שעשוי בעתיד לחסוך לנו תהליכים מייגעים של שינון ותרגול החומר הנלמד
"אוף איך שכחתי?!" מַכּירים? כולנו רוצים לזכור יותר ממה שאנחנו זוכרים – אם זה את החומר למבחן; אם אלה קוד או סִסמה; ואם אנחנו רואים
מדעני המכון תיעדו את פעילות המוח בעכברים, וגילו "חותמות זמן" בדפוסי הפעילות של קבוצות גדולות של תאי עצב
הצמיחה המהירה של מוחות הפעוטות נעשית על חשבון זיכרונותיהם
האם נטילת גלולה בעת ארוחת הבוקר תשפר את הריכוז והזיכרון – והאם היא לא תגרום נזק לבריאות בטווח הרחוק?
חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומחברת MX Biotech Jerusalem פיתחו תיאוריה מהפכנית לפיה חלק מאבני הבניין של הזיכרון הם המתכות שבמוחנו * לתיאוריה עשויות להיות השפעות מרחיקות
זיכרונות טראומתיים הם עקשניים. הם שבים וחוזרים גם שנים לאחר האירוע שחולל אותם, ואינם נענים לניסיונות להכחידם. מרבית האנשים מצליחים, בעזרת עבודה קשה, להשתלט על
לאחר גיל 70 מתגבר הקושי לשלוף מילים. אין זה סימן לתחילתה של מחלת האלצהיימר, אלא תופעה תקינה של הזדקנות. מדוע זה קורה ומה עושים מרצים
חקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע, שהתפרסם באחרונה בכתב-העת המדעי Nature Neuroscience, רומז שלמידה בתנאים שליליים מובילה לתפיסה חדה פחות מהיכולות שלנו במצבים אחרים
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו
