סיקור מקיף

איך ללמוד קוד מורס בלי להתאמץ, באופן בלתי מודע כמעט

מחשבים לבישים המעבירים אותות מישושיים עשויים לאפשר למידה אגבית של מיומנויות ידניות מבלי שנקדיש לכך תשומת לב יתרה

התקנים ניידים יוכלו לאפשר לנו ללמוד דברים חדשים כבדרך אגב, תוך כדי משחק מחשב או עיסוק אחר. צילום: National Museum of American History Smithsonian Institution.
התקנים ניידים יוכלו לאפשר לנו ללמוד דברים חדשים כבדרך אגב, תוך כדי משחק מחשב או עיסוק אחר. צילום: National Museum of American History Smithsonian Institution.

מאת אינגפיי צ’ן, הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל 02.04.2017

למידת קוד מורס, על מקצבי ההקשות של קווים ונקודות המרכיבים אותו, עשויה לדרוש הרבה פחות מאמץ ותשומת לב משניתן לשער. התחבולה היא להשתמש במחשב לביש המבוסס על חוש המישוש. כך עולה ממחקר חלוץ שנערך לאחרונה. תוצאות המחקר מלמדות שהֶתקנים ממוחשבים ניידים, יכולים לאפשר לנו, ככל הנראה, לרכוש מיומנויות ידניות כבדרך אגב, באופן בלתי מודע כמעט, תוך כדי עיסוק בעניינינו היום־יומיים השגרתיים.

פרופסור ת’אד סטארנר מן המכון הטכנולוגי של ג’ורג’יה וקייטלין סיים, דוקטורנטית במעבדתו, עורכים ניסויים בטכנולוגיית מישוש-מגע, המבוססת על שילוב של ריטוטים או אותות מישושיים אחרים בהתקנים ממוחשבים. בכנס הבין־לאומי ה-20 בנושא מחשבים לבישים שנערך בהיידלברג שבגרמניה בספטמבר 2016, הכריזו השניים על תוכנה שפיתחו לגוגל גלאס, המאפשרת למרכיבי המשקפיים החכמים ללמוד קוד מורס באופן פסיבי – ואם לשפוט לפי תוצאות המחקר הראשוני שערכו, נראה שמאמציהם הוכתרו בהצלחה.

במחקר השתתפו 12 נבדקים שהרכיבו את המשקפיים החכמים בעודם שקועים במשחקי מחשב מקוונים. במהלך סדרה של משחקים שארכו שעה כל אחד, שמעו מחצית מן המשתתפים את הרמקול המובנה של גוגל גלאס מאיית שוב ושוב מילים ובה בעת חשו טפיחות מאחורי האוזן הימנית (שמקורן היה במַתְמֵר להולכת צלילים דרך עצמות הגולגולת שהותקן במסגרת המשקפיים) – בהתאם לרצף הנקודות והקווים המייצגים כל אות בקוד מורס. שישה משתתפים אחרים במחקר נחשפו לקולות בלבד, ללא הריטוטים המקבילים.

לאחר כל מחזור משחקים, התבקשו כל המשתתפים במחקר להקיש באצבע אותיות בקוד מורס על משטח המגע של המשקפיים החכמים; אם, לדוגמה, הקישו רצף של “נקודה-נקודה”, הופיעה האות “i” על התצוגה החזותית. המבחן הקצרצר הניע בעצם את המשתתפים לנסות ללמוד את הקוד. בתום ארבעה משחקים בני שעה כל אחד, הצליחו המשתתפים שנחשפו לאותות המישושיים להקיש פנגרמה (משפט הכולל את כל אותיות האלפבית) בדיוק של 94%. הקבוצה שנחשפה רק לקולות ביצעה את המשימה בדיוק של 47%, כשחבריה למדו למעשה אך ורק על ידי ניסוי וטעייה.

המחקר מראה ש”אפשר ללמד שיטת הקלדה גם בלא שהמשתמש ייחד לכך תשומת לב יתרה,” אומר סטאמר. לדבריו, למידה פסיבית המבוססת על טכנולוגיית מישוש-מגע יכולה לסייע למשתמשים לרכוש בתוך זמן קצר מיומנות בשיטות חדשות להזנת טקסט באמצעות מקלדת נלווית או ללמוד הקלדה עיוורת דמוית קוד מורס על ידי נקישות על שעון יד חכם. “זה עשוי לשנות את הדרך שבה אנשים משתמשים בהתקנים ממוחשבים ניידים ולבישים”.

תוצאות המחקר גם “תואמות במדויק” תוצאות שהתקבלו במחקרים קודמים של למידה פסיבית בטכנולוגיית מישוש-מדע שערכו חברי צוות המחקר, אומרת סיים. לדוגמה, הצוות פיתח כפפות ממוחשבות המעבירות ריטוטים לאצבעות הידיים במטרה להקנות למשתמשים בהן זיכרון שרירים (זיכרון מוטורי) לשם נגינה בפסנתר של שיר מסוים או הקלדה בכתב ברייל.

ואם כי המחקר נערך בקנה מידה קטן, הוא מדגים כיצד מחשבים לבישים עשויים לאפשר למשתמשים בהם “לעסוק בענייניהם היום־יומיים השגרתיים, ותוך כדי כך לקלוט מידע וללמוד דברים חדשים הלכה למעשה,” אומר פאול לוקוביץ’ ממרכז המחקר הגרמני לבינה מלאכותית, שלא היה מעורב במחקר. אילו רק האזנה למנדרינית תוך כדי שינה הייתה יכולה להקנות לנו רהיטות בשפה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.