ים המלח

חוקר שצולל בים המלח. צילום: courtesy Dr. Manfred Sclosser, Max Plank Institute

ים המוות? לא בדיוק

חוקרים שצללו בים המלח גילו בו מעיינות שוקקי חיים. מי הם אותם יצורים שמצליחים לחיות בסביבה הקיצונית כל כך של הים שזכה לכינוי ים המוות?

שילובם של צוללים במחקר היווה מרכיב חשוב בדגימת מים ממקור המעיין לחישוב הספיקה, בהבנת מבנה הזרימה ואופי מקור הנביעה.

התגלו מעיינות חיים בים המוות

מחקר שביצע החוקר יניב מונבז, בהנחיית פרופ' יונתן לרון מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן-גוריון, חשף מערכות מעיינות מורכבות הנמשכות מאות מטרים לאורך החוף ובעומק

נמל התעופה באילת. מתוך ויקיפדיה

פתרון למצוקות

אין כסף לשלם לרופאים, אין כסף לדיור. לד"ר אסף רוזנטל שתי הצעות לפתרון המצוקה הכלכלית של ממשלת ישראל

ים המלח - מבט מהחלל

קציר המלח ….

בשעה טובה התקבלה החלטה נכונה על הצורך "לקצור" את שכבות המלח בבריכה הצפונית (5) כדי למנוע המשך עלית מפלס המים, עליה שמסכנת את בתי המלון

בולען בים המלח. צולם בידי אליעזר שוורץ, ירושלים. מתוך: ויקיפדיה

קידוח מדעי מקיף בים המלח

בלב ים המלח החלו קידוחים בקרקעית האגם, במטרה לשלוף החוצה פרוסת אדמה דקה ואנכית באורך חצי קילומטר – חתך עומק של שכבות המשקעים שהצטברו בתחתית

מבט מכביש הערבה באיזור אליפז. מתוך ויקיפדיה

השר ל"קיפוח" הערבה

אחרי ההצעות להקמת שדה תעופה בתמנע מגיעה יוזמה חדשה – להקים מסוף גבול בערבה שיפגע בנופים הייחודיים

בולען בים המלח. צולם בידי אליעזר שוורץ, ירושלים. מתוך: ויקיפדיה

ים המלח – הצעה לפתרון (חלקי)

ד"ר אסף רוזנטל מציע לבנות סכר מול /ממזרח לבתי המלון במרחק של כ-200 עד 300 מטר ולקצור את המלח בלגונה שתשרת את בתי המלון

לאתר את הבולענים כשהם עוד קטנים

צוות חוקרים מישראל, ירדן וצרפת בחנו שיטות לאיתור בולענים בשלב המוקדם של התהוותם. ד"ר לב אפלבאום מאוניברסיטת תל אביב מסביר כיצד הם הצליחו לאתר בולענים

סיפורי נאות הככר חלק ג' – שיטפון

לקראת חגיגת 50 שנים להתישבות בנאות -הככר התכנסנו והעלינו זכרונות, להלן משהו שכולנו שומעים עליו ורק מעטים יודעים להעריך את עוצמתו, שיטפון

זכרונות מנאות הככר – סיפורי דגים

על המחקר הגנוז של לב פילשזון והניסוי שהראה כי כדאי לגדל דגים בנאות הככר, שנגנז ונמצא רק לקראת חגיגות היובל לעליית הגרעין הראשון על הקרקע

נאות הככר – זכרונות מהמדבר. חלק א'

ב 26/02/09 נקיים את טקס הסרת הלוט מאנדרטה שתאזכר את התישבות הראשונים בככר ים-המלח. ההכנות לקראת חגיגת יובל לעליה על הקרקע בנאות-הככר עוררו זכרונות, בחלקם

להציל את ים המלח, האמנם?

הקריאות החדשות והצטרפותם של טייקונים כלכליים למיזם מסוכנת, החוקים עוקפי בירוקרטיה ישתיקו את הירוקים ויפריעו להם להציל את הערבה שתוקרב על מזבח 'הפרחת השממה' לכאורה

תעלת הימים ברכה או בכיה לדורות?

ריצת אמוק לפרויקט שתיפגע (הריצה) בסביבה מול חוסר היכולת לבנות פרויקטים גדולים מה תהיה הגישה המנצחת, בפרויקט תעלת הימים מים סוף לים המלח שאישרה הממשלה

תעלת הימים תועלת או נזק?

בעבר כבר התיחסתי לתעלת-הימים במסגרת רשימה על נושאים סביבתיים ובסופן של מספר רשימות הוספתי פיסקה מתריעה, בעקבות החלטת הממשלה לאשר את תוכנית עמק השלום ולבקשת

מבקר המדינה חושף את מחדלי ים המלח

אזור ים המלח הוא נכס תיירותי ותעשייתי ייחודי. בשלושים וחמש השנים האחרונות השקיעו משרד התיירות ומרכז ההשקעות מאות מיליוני ש"ח בקידום התעשייה ובפיתוח התיירות באזור.

החיים במלח

צוות מדענים במכון ויצמן למדע חשף באחרונה את אחד מהגורמים שמאפשרים לאצות מיקרוסקופיות (צמחים פרימיטיביים) לחיות בנוחיות אפילו בתנאי המליחות הקיצונית של ים המלח

חלק שני בסדרה על דרום הארץ: נאות הככר

נאות הכיכר היא מלחה שטוחה מדרום לים המלח המשתפלת באיטיות מדרום לצפון שטחה כ-25 קמ"ר. השילוב בין המיקום הגיאוגרפי הנמוך לטופוגרפיה הפתוחה והשטוחה גורם לאקלים

דילוג לתוכן