פשעי מפעלי ים-המלח וחטאי ההתישבות בדרומו/ד"ר אסף רוזנטל

או פשוט … קינה על מקום יפה שהיה ואיננו!

 ציפור מהמין Arabiantimali (Turtoides squamiceps) Arabian Babbler, בנאות הכיכר
ציפור מהמין Arabiantimali (Turtoides squamiceps) Arabian Babbler, בנאות הכיכר

 

במקום אחר כבר כתבתי דברים דומים ובכל זאת הצער על מקום יפה שהיה … ואיננו, גדול והנסיבות אינן מיטיבות … להיפך המצב נהיה גרוע עד כדי חוסר סיכוי לתקנה לכן החזרה על הדברים.

שילוב לא מתואם בין המפעלים לישובי דרום ים-המלח הביא להשמדה מוחלטת של אחד מבתי הגידול הייחודיים בארץ ובעולם – ואין פוצה פה ומצפצף. כולנו שומעים ברציפות על הנזקים הסביבתיים שנגרמים לים-המלח או ליתר דיוק בחלקו הצפוני – העמוק- , במשך שנים קיימת התעלמות מוחלטת מחלקו הדרומי אולי בגלל הריחוק הגאוגרפי, ויותר בגלל חוסר הכרות עם " כיכר ים-המלח", הוזנח האיזור ע'י "שומרי הטבע" ונשכח מלב (ומראש) מגיני הסביבה והתוצאה היא אסון שלדעתי אינו רחוק מייבוש החולה.

בין גבעות החוור לחוף הדרומי של ים-המלח היתה מלחה ובה נביעות ומעיינות שהיוו מקור חיים לצמחיית גדות עבותה ולעולם חי עשיר ומיוחד. פסמונים , נמיות, שועלים, צבאים, תנים, זאבים וצבועים, הם רק חלק קטן ומיצג מהעושר העצום, תת מין של חזירי-בר שאינם במקום אחר, ראשוני הקרקלים שאיכלסו את פינת החי של המחלקה הזואולגית באבו-כביר נילכדו במליחה (ע'י כושי) והוצגו ברבים.
בשנות השלושים בנו עובדי ים-המלח (את הקלדוניה) סוללה להגנת בריכות האידוי בפני שטפונות מוואדיות – צין, אמציה, פרס ואחרים שטפונות שנתיים בוואדיות יצרו מצפון לסוללה מיקווה מים אליו הגיעו עופות מים נודדים : קזרקות וטדורנות היו אורחים קבועים , לפעמים קישטו ברבורים את המיקווה וכמעט כל שנה צבעו אותו פלמינגו בוורוד עז.

ממזרח למליחה היפה , הייחודית , שוכן נווה המידבר צאפי שניזון עי' מס' מעינות ובעיקר ע'י השפיעה של נחל זרד. למרות היותו נווה פורה ושופע מים מתוקים לא התפתחה בו התישבות מסיבית בגלל ריחוקו ובגלל נגישות קשה, וכך המליחה -מליחת הכיכר – למערבו של הנווה היתה מוגנת ובילתי פגועה …עד ימינו.
המתישבים הראשונים (59) ראו את יופי המקום ואהבוהו למרות החום והיתושים, חוסר מי-שתיה, ריחוק…. או אולי בגלל כל אותם גורמים שהפכו את ההתיישבות במקום לייחודית. היחס לסביבה לא היה מושכל , אלא פשוט מתוך הערכה ליופי המקום ולייחודו היה ברור כי אין פוגעים בטבע ובהתאם גם הוקמה פעילות ראשונית וחלוצית של טיולי מידבר.

בנאות הכיכר גרתי ועבדתי עד סוף 67 אז מוניתי לפקח אזורי (מטעם ה"רשות" ) וככזה עשיתי כל שביכולתי בתחנונים, איומים, הסברים ונסיונות השפעה כדי שמליחת נאות-הככר תוכרז כ שמורה וע'י כך תקבל הגנה שתאפשר את המשך קיומו של בית הגידול המיוחד ….. י לא הואילו כל מאמצי , זכיון מיפעלי ים המלח, חזקות הגופים המיישבים אי-אונות וקוצר הראות של מינהלת הרשות כל אלה היו חזקים ממני … וחבל שכך!

המתישבים הראשונים "הועזבו" (69) ע'י הגופים המיישבים ובמקומם הוקמו במקום מושבים שיושביהם לא ידעו, לא ראו ולא הבינו לאן הובאו , אלה ראו רק את הקשיים ומה שכיפר
על החום והיתושים היו סימני ה$ שביצבצו כסיכוי עתידי… מבחינת המתישבים החדשים , כל העושר הטיבעי היה … מזיקים ובהתאם הוכרזה מלחמת חורמה כנגד כל מי שהעז להשאיר עקבות בשדות. כך הושמדו ומושמדים החזירים, התנים, הצבועים, הפסמונים ואפילו עדר פרות ש"התברברו" אחרי שברחו מהעדר הראשוני שהובא ע'י המיתישבים הראשונים.

בעזרת הקק"ל נמחק חלק גדול במזרח ובדרום המלחה הייחודית המלחה "הוכשרה" והפכה לשיטחי חקלאות ומדגה , וכך בעקיפה ממזרח "ניכבשה" ארץ פראית והפכה למיושבת ….?

נכון , היום , גם המיתישבים החדשים מנסים לפתח מודעות סביבתית ועוסקים בתיירות מדברית , אירוח ונסיונות שימור סביבתם הטבעית, אלא שפעילות זאת החלה מאוחר ומשום מה מקנן בי החשד
כי יותר מרצון רעיוני לשימור הסביבה ישנה כוונה לייזם עוד מקור הכנסה תוך ניצול בית גידול שכבר נעלם ואיננו.

וכך ללא תאום וללא התייחסות בין המתיישבים לחברת האשלג ( לאלה לא איכפת ממעשיהם של אלה) עולה בהתמדה מפלס המים בבריכות האידוי שמצפון למליחה. על פי נתוני מדידות , ב 40 השנים האחרונות עלה המפלס ב 6 מטר. עלית המפלס גורמת לגלישה של מים דרומה, מעבר לסוללת
ההגנה (הקלדוניה ) , גלישה של מים מלוחים ( מעל ל35%) לשטחי המליחה ולמה שהיתה פעם שלולית חורף שמשכה עופות גרמה להשמדה מוחלטת של כל החי והצומח.

כך בלי שגוף אחד יודע ו/או מתיחס למעשיו של השני נוצר שיתוף פעולה "פורה" שהרס לחלוטין את בית הגידול המיוחד, הנדיר, היפה , – שהיה יפה- של נאות הכיכר ומי שאמור (על פי חוק) לשמור ולשמר את הסביבה והטבע לוקה באי-אונות. ולכן מליחת נאות-הכיכר יוק.

ד'ר אסף רוזנטל
מדריך/מוביל טיולים באפריקה ובדרום אמריקה
0505640309 / 6372298 08לפרטים טל'
דוא'ל [email protected]

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן