ים המלח / ייבוש הים גרם להיווצרות מאות בורות מסוכנים
צפריר רינת
הירידה החדה במפלס ים המלח שהחריפה בשנים האחרונות גורמת לתופעות סביבתיות שליליות, ובהן ככל הנראה היווצרות מאות בורות מסביב לים המסכנים את תשתית המבנים והכבישים באזור.
מחקרים שבוצעו לאחרונה על ידי המכון הגיאולוגי והמכון הגיאופיסי איששו את הנחת החוקרים שיש קשר בין היווצרות הבורות וירידת מפלס הים. מסקנות המחקרים הוצגו בשבוע שעבר במסגרת כינוס מיוחד של אנשי מקצוע על עתיד ים המלח שקיימו המשרד לאיכות הסביבה ומשרד התשתיות.
מפלס ים המלח ירד ב-20 מטרים במהלך המאה האחרונה. במהלך השנים האחרונות קצב הירידה שלו הוא יותר ממטר לשנה. זאת בשל ניצול מקורות המים בירדן, הכנרת והירמוך לטובת האדם, וייבוש חלקו הדרומי למטרות תעשייתיות.
ד”ר דני וקס מהמכון הגיאולוגי ציין שעד עתה ידוע על היווצרות יותר מ-600 בורות, בעיקר לאורך החוף המערבי של ים המלח. חלקם הגיע לקוטר של עד 30 מטרים ולעומק של 15 מטרים.
ההנחה המוקדמת של החוקרים היתה שירידה במפלס ים המלח גורמת גם לירידה במפלס מי תהום מלוחים מסביב לים, וכתוצאה מכך לחדירת מי תהום מתוקים יותר. אלה ממיסים שכבות מלח הנמצאות מתחת לקרקע. כך נוצר חלל שלתוכו מתמוטטת שכבת הקרקע העליונה ונוצר בור גדול ללא כל התרעה מוקדמת. באמצעות קידוח אל תוך הקרקע שהגיע לעומק של 24 מטרים, ושימוש במכשור גיאופיסי המסוגל להבחין במתרחש מתחת לקרקע, הצליחו החוקרים להוכיח שיש שכבת מלח בעובי של 11 מטרים ובסמוך אליה ריכוזי מים מתוקים יותר. ככל הנראה חודרים המים המתוקים דרך סדקים בקרקע לכיוון שכבת המלח וגורמים להמסתה, ולאחר מכן להתמוטטות שכבת הקרקע העליונה. לעומת זאת לא התגלתה שכבת מלח בחוף הצפון-מערבי של הים, ובאזור זה גם לא התגלו בורות.
הבורות בים המלח כבר גרמו לסגירת חניון ליד קיבוץ עין גדי. סמנכ”ל מפעלי ים המלח, יואל גולדווסר, שהשתתף בכנס בשבוע שעבר סיפר שגם במפעלים נוצר בור גדול במרחק קטן מאחד המחסנים באחרונה גם דיווחו חוקרים ירדנים על היווצרות בורות שפגעו בכביש המשמש את מפעלי האשלג בירדן. הם המליצו לנטוש אזור שלם בחוף המרכזי של הים בשל חשש מהיווצרות בורות נוספים.
על מומחי המכון הגיאולוגי מופעל לחץ רב מצד גורמי תעשייה ותיירות ומצד היישובים באזור להכין מפת סיכונים שתאפשר להעריך מיקום של חללים בקרקע שיכולים להביא להיווצרות בור. מפה זאת נמצאת כיום בהכנה. כיום מפעיל המכון הגיאופיסי מכשיר מיוחד שיכול לאתר בסבירות גבוהה יחסית חללים שכבר נוצרו מתחת לקרקע. במקביל ניסחו הגיאולוגים שורת המלצות לטיפול מונע בבעיית הבורות. בין השאר הם מציעים לנסות לשאוב באמצעות קידוחים את מי התהום המתוקים כדי למנוע את זרימתם לכיוון שכבות המלח. הצעה נוספת היא לאתר את שכבות המלח ולהמיס אותן באופן יזום. את החלל שנוצר כתוצאה מפעולה זאת ניתן למלא בקרקע מהודקת. כדי ליישם הצעות אלו יש לבצע מחקרים מקיפים. בכל מקרה נראה שיישום ההצעות יתבצע באופן נקודתי, בעיקר במקומות בהם מתכננים להקים מתקני תשתית שונים.
ירידת מפלס הים גרמה להשפעות שליליות נוספות מלבד תופעת הבורות. במחצית השנייה של שנות ה-70 נותק הקשר בין החלק הצפוני של הים והחלק הדרומי שהפך לרצף של בריכות תעשייתיות שאותן מנצלים מפעלי ים המלח בישראל ומפעל האשלג בירדן להפקת חומרי גלם.
לדברי הגיאולוג אלי רז, המתגורר בקיבוץ עין גדי, יש חשש להרעה בתנאי האקלים באזור ים המלח מכיוון שמפלס גבוה יותר של מי הים היווה גורם ממתן ומצנן לאקלים המדברי. תופעה נוספת הקשורה לירידת המפלס היא היווצרות משטחי בוץ גדולים בצפון מערב הים. משטחים אלה גורמים נזקים קשים לאזור שמורת הטבע של עין פשחה, והם מנתקים דרכי גישה לאזור.
המשרד לפיתוח אזורי חידש לאחרונה את המאמצים להקים תעלה שתוביל מים ממפרץ אילת לים המלח דרך שטח ירדן. בעבר נדונה תוכנית זאת
בעיקר בהקשר של ניצול זרימת המים לייצור אנרגיה והפעלת מתקן להתפלת מי ים, ואולם עתה מציג המשרד את התוכנית גם כמיועדת להצלת ים המלח על ידי הזרמת מים לתוכו שיביאו לעליית המפלס.
ואולם, להערכת הגיאולוגים עשויות להיות לתעלת ימים השפעות מרחיקות לכת על ים המלח, חלקן שליליות. ד”ר איתי גבריאלי מהמכון הגיאולוגי שהתייחס לכך בכינוס, אמר שערבוב בין מי ים סוף ומי ים המלח עשוי להביא ליצירת תרחיף גבס בים, ולהתפתחות בעלי חיים זעירים. בעיה נוספת היא התפתחות של מימן גופריתי שעלול ליצור בעיה למפעלים ולדרוש טיפול מיוחד לנטרולו. גבריאלי סיכם את השינויים הצפויים: “קשה להגיד האם כל השינויים יהיו חיוביים או שליליים, אבל ברור שזה לא יהיה אותו ים מלח, אלא ים בהרכב אחר”.
הפלשתינאים יקימו תעלת השקייה
גדעון ברומברג, אחד ממנהלי סניף הים התיכון של הארגון הסביבתי הגדול בעולם “ידידי כדור הארץ”, מזהיר מפני תוכניות נוספות לניצול מים באגן ההיקוות של ים המלח שעשויים להחריף את הפגיעה בים ולהוריד עוד יותר את מפלסו.
ברומברג שדיבר בכנס על ים המלח שהתקיים בשבוע שעבר, ציין שהירדנים עומדים להפעיל סכר בנחל ארנון כדי לנצל את המים המזוהמים בו. נחל זה הוא אחד ממקורות המים של ים המלח בצד הירדני. הפלשתינאים מתכננים להקים סכר בנחל עוג''א שעד עתה זרם לירדן ומשם לים המלח. לפלשתינאים יש גם תוכנית להקים תעלה במקביל לירדן שתנצל מים מהאזור לצרכי השקייה.'
{הופיע בעיתון הארץ, 20/12/2000{
אתר הידען היה עד שנת 2002 חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ
