דרוזופילה

האיור מדגים כיצד שינויים בבקרה הגנטית מובילים לשינויים בצורה ובמבנה של בעלי חיים במהלך האבולוציה. בחלק העליון מוצגים זחלים של שני מיני דרוזופילה: Drosophila melanogaster (משמאל) שבהם מופיעות שורות צפופות של שערות זעירות ו-Drosophila sechellia שאיבדה הרבה מהשערות האלו במהלך האבולוציה. הבדלים אלו נובעים משינויים בביטוי של הגן shavenbaby בשלב העוברי (במרכז האיור). בחלק התחתון מוצג אזור הבקרה של הגן shavenbaby , הכולל מספר רב של רצפי בקרה הנקראים אנהנסרים, וחשובים על מנת להבטיח ביטוי יציב של הגן. ב- D. sechellia ארבעה מהאנהנסרים איבדו את פעילותם, כל אחד באמצעות מנגנון מולקולרי שונה – מחיקה של רצפים חיוניים, אובדן אתרי קישור לפקטורי שעתוק, רכישת פעילות מדכאת, ואף חשיפה של דיכוי שהיה קיים קודם לכן. כתוצאה מכך, ביטוי הגן פוחת ונעלמות השערות הזעירות.

פרדוקס היציבות: כיצד משתנה צורתם של יצורים לאורך האבולוציה?

חוקרות מהטכניון גילו כיצד שינויים ברצפי בקרה גנטיים יכולים להוביל לשינויים במבנה הגוף, גם כאשר מערכות הבקרה של הגנים יציבות ועמידות לשינויים
תאי DARE (גופם מסומן בירוק) ותאי NARE (גופם אינו מסומן) ברקמת האפיתל שממנה מתפתחת כנף הזבוב. באדום – גרעיני התאים בעודם מתחלקים. המדענים גילו כי תאי NARE מקבלים שדרים מתאי DARE סמוכים המורים להם להתחלק

רקמות קמות לתחייה

מימין: ד"ר איל שכטר ושאול יוגב

הסעת מולקולות במערכת העצבים