סיקור מקיף

בקרה ביולוגית

מולקולת DNA. איור: depositphotos.com

נול האריגה של האבולוציה

שיטה חדשה מאפשרת לאתר נקודות דמיון בין מולקולות בקרת גנים של מינים שונים – מלטאות ועד בני-אדם – וכך לחשוף מקטעים חיוניים שנשמרו לאורך האבולוציה

חתך הלב של דג זברה 30 יום לאחר פציעה. המקום הפצוע (מסומן בחץ) ללא צלקת בדג בעל כלי לימפה תקינים (שמאל) אך לא בדג מוטנטי שאין לו כלים אלה (ימין)

לב של דג

מדעני מכון ויצמן למדע הראו כי מערכת הלימפה ממלאת תפקיד מפתח בשיקום הלב של דגי זברה לאחר פציעה. ממצאים אלה עשויים לסייע בפיתוח דרכים חדשות

חתך של מוח עכבר שבו אפשר לראות את ביטוי האנזים ASL (בסגול) באזור גזע המוח הקרוי לוקוס קורולאוס. מעבדתה של פרופ' איילת ארז, מכון ויצמן

בדרך למוח עוצרים בכבד

נוסף על תפקידו בכבד, האנזים ASL מעורב בייצור במוח של המוליך העצבי נוראפינפרין. מחסור במוליך עצבי זה עלול להוביל להפרעות קוגניטיביות שונות, ובכלל זה להפרעות

חלקים שונים של הגן צ'ייסר (נקודות המסומנות בחצים) מתבטאים בעיקר בגרעין התא של עובר עכבר (מסומן בכחול). עובדה זו תומכת בהשערה כי הצ'ייסר מעורב בבקרה על פעילות גנים

כשהצ'ייסר נתקע בפקק

מדעני המכון שיערו כי מיקום גנים לא-מקודדים עשוי ללמד על תפקידם. המדענים הראו כי הגן הלא-מקודד "צ'ייסר", מווסת את הגן המקודד הסמוך לו, שנקשר בעבר

תאי גזע עובריים של עכבר נצפו באמצעות מיקרוסקופ קונפוקלי בעל דיסק מסתובב. רמות החלבון המונע מתאי גזע להתמיין (ירקרק) יורדות בנוכחותן של רמות גבוהות של חלבון אחר (סגול) אשר גורם למיטוכונדריה להתארך

התארכות המיטוכונדריות בתאי גזע עובריים משפיעה על תהליך ההתמיינות לרקמות הגוף השונות

בשנים האחרונות התגלה כי גם המיטוכונדריות משפיעות רבות על תהליכים תאיים. "המיטוכונדריות מתפקדות ללא ספק כאחד ממרכזי הבקרה החשובים ביותר בתא", אומר פרופ' איתן גרוס מהמחלקה

צמיחה מחדש של שלוחות תאי עצב המוקפות בתאי גְלִייָה (גרעיני התאים מסומנים בכחול), בעצב השת של עכבר, שבעה ימים לאחר פציעה (למעלה) ו-25 ימים לאחריה (למטה). בעכברים ללא Silc1 (טור שמאלי), השיקום פחות עוצמתי – שלוחות תאי העצב שצמחו מחדש (אדום) קצרות יותר מאשר בעכברים בעלי עותק Silc1 פעיל. צולם באמצעות מיקרוסקופ פלואורסצנטי

גן המשחק תפקיד מכריע בתיקון תאי עצב

התגלית עשויה להוביל לפיתוח טיפולים ממוקדים לריפוי פגיעות במערכת העצבים ההיקפית, ואולי בעתיד אף במערכת העצבים המרכזית

התאים האנדותליים, אשר מרכיבים את כלי הדם של עובר דג הזברה (באדום). גרעיני התאים מסומנים בצהוב. מאגר תאי הגזע מסומן בחץ

נדידה עם תחושת בטן

מדעני המכון שותפים למאמץ העולמי להבין כיצד יודעים תאי הגזע לאיזה סוג תאים להתמיין. במחקר שביצעו בעבר בדגי זברה הם גילו מאגר של תאי גזע

ד"ר איילת ארז. צילום: מכון ויצמן

מסלול כפול

כשהגיע ילד עם מחלה גנטית נדירה שהתבטאה בחוסר יכולת לייצר את האנזים ASL אל ד"ר איילת ארז כשהיתה בפוסט בארה"ב היא הצליחה למצוא את שורשי

מימין: איתמר הראל ופרופ' אלדד צחור. רשת גנטית

שריר הלב

בערך אחד מכל 4,000 תינוקות לוקה בתסמונת די-ג'ורג' (DiGeorge syndrome), תסמונת מולדת אשר גורמת לשורה של תופעות חריגות, בעיקר בפנים ובלב

מימין: אלינה מולצ'דסקי, גלעד לנדן, נעמי גולדפינגר, ד"ר זהר מוכמל, פרופ' ורדה רוטר, נטע מנדלסון כהן, ד"ר עמוס תנאי ואמיר בר. התבגרות

אפיגנטיקה: הכל תלוי בחינוך

כיצד יוצאים תאים לתרבות רעה, והופכים מיצורים מנומסים ומאולפים, שנשמעים לחוקים ומתחלקים רק כשיש צורך בכך, לתאים סרטניים המתרבים ללא שליטה? האם ההתנהגות הפרועה הזו

מערכת הניסוי: שני נחירים מהן יוצאות אלומות אולטרה-סוניות של אטומי הליום מעוררים (בכחול) ושל אטומי ארגון או מולקולות מימן (באדום). האלומה הכחולה עוברת במתקן מגנטי (בצהוב) הגורם לה להתעקם, ומתמזגת עם האלומה האדומה – אז אטומי הארגון או מולקולות המימן עוברים יינון, ונכנסים לתוך הגלאי. בתמונה למעלה נראה חתך רוחב במתקן המגנטי

ביטוי ובקרה

עם פיענוח גנום האדם הושלם זיהויים של כ-20,000 הגנים שבגוף האדם. בסמוך לכל אחד מאותם גנים מצוי רצף די-אן-אי קצר, המהווה מקטע בקרה

מימין: ד"ר דנה גנץ, ד"ר לילך גלבוע ותמר לנגיל. תיאום. צילום: מכון ויצמן

סביבה תומכת

שני גלים של אות הורמונלי גורמים לייצור ה"בית" של תאי הגזע, ולייצור תאי הגזע עצמם

ביצית בשלה מוכנה להפריה. סביב הביצית - תאי הזקיק. צילום: פרופ' אלכס צפרירי, מכון ויצמן

הבשלה

הבשלת הביצית בשחלת האשה ושחרורה בזמן הביוץ הם תנאי הכרחי להתחלת הריון. הדרך שבה מתחוללת ההבשלה הזאת פוענחה באחרונה, לאחר שבמשך יותר מ-70 שנה נחשבה

מינג'ון לי ויצ'ון קסו עם בתם יו-יאנג. משפחה מורחבת. צילום: מכון ויצמן

רוח מזרחית

הכל התחיל  ממחקרים שביצע פרופ' יואל זוסמן ממכון ויצמן במכון שנגחאי למטריה מדיקה, והמשיך בהזמנת שני חוקרים – בני זוג למחקר במכון ויצמן

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן