כך אומר ד"ר עמרי ונדל ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית בראיון לאתר הידען בעקבות התרסקות החללית ספייסשיפ-2 של וירג'ין גלקטיק
בחלק זה של הסדרה על ראשית ימי טיסות החלל, לאחר שפירטנו את טיסות הסויוז המוקדמות, אנו מפרטים על היעד של חלליות סויוז הבאות – מעבדות
שנת 1967 לא היתה טובה לתוכניות החלל המאוישות. לאחר אסון אפולו 1 ב-27 בינואר גורל דומה אירע גם לטייסה של סויוז הראשונה- ולדימיר קומורוב
התנגשויות בין לוויינים ועוד מאורעות מציפים את החלל במיליוני שברים. מי יפקח על הפסולת המקיפה את כדור הארץ?
יותר אסטרונאוטים נהרגו בזמן החזרה מהמשימה מאשר בכל שלב אחר. כל כך הרבה דברים יכולים להשתבש בזמן הכניסה לאטמוספירה, וכמעט כולם עלולים להיות קטלניים.
