חוקרים בטכניון הציגו לראשונה בעולם תצפית של הסתעפות קרני אור
התגלית המדעית פורצת הדרך, שהושגה באמצעות הקרנת אלומת לייזר על קרום בועת סבון, פותחת תחום חדש בתוך האופטיקה – זרימה מסועפת של האור (Branched Flow
התגלית המדעית פורצת הדרך, שהושגה באמצעות הקרנת אלומת לייזר על קרום בועת סבון, פותחת תחום חדש בתוך האופטיקה – זרימה מסועפת של האור (Branched Flow
גלית שואלת "מה זה נבדל ולמה הוא מעורר כל כך הרבה ויכוחים"
חוקרים מהטכניון פיתחו שיטה מיקרוסקופית ליצירת תמונות דינמיות בתלת-ממד, המתבססת על למידה עמוקה ומתכננת בעצמה את המערכת האופטית
הישג מדעי דרמטי שהתפרסם בכתב העת Nature: חוקרים בטכניון הרכיבו מיקרוסקופ קוונטי שמצלם את זרימת האור לראשונה בעולם, וביצעו באמצעותו תצפית ניסויית ישירה באור הנלכד
חוקרים מצאו שיטה המאפשרת להשתמש באלומה מלאה של אור לייזר על מנת לשלוט ולהזיז עצמים זעירים במיוחד, למשל – תאים פרטניים בתוך גוף האדם, חלקיקים
כתבו: ד"ר משה נחמני ונועם חי. פרס נובל לפיזיקה הוענק השנה לארתור אשקין, ג'רארד מורו, ולדונה סטריקלנד על פריצות דרך משמעותיות בפיזיקה אופטית. הפרס הוענק
מבודד אופטי ראשון מסוגו פותח על ידי פרופ' טל כרמון מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. הפיתוח פורסם בכתב העת Nature
המערכת שפותחה בטכניון צפויה להוביל לגילוי מגוון תופעות אופטיות חדשות
בטנו הססגונית של עכביש ממין 'הקופצן הטווסי' התגלתה כמקור השראה אפשרי לפיתוח טכנולוגיות חדשות בתחום האופטיקה
כך אומר בראיון לאתר הידען פרופ' סיר ג'ון פנדרי, תאורטיקן של תחום החומר הדחוס מאימפריאל קולג' בלונדון שהשתתף בשבוע שעבר בכנס משותף למדענים מבריטניה וישראל בתחום
באמצעות שיטה זו אפשר יהיה לצפות לפחות בכוכבי הלכת הקרובים יחסית למערכת השמש * כושר ההפרדה (רזולוציה) של טלסקופים, כלומר רמת החדות של התמונה המתקבלת
קבוצת המחקר של פרופ' ארז חסמן מהטכניון פיתחה טכנולוגיה לדחיסה של עשרות עדשות על משטח ננומטרי. המחקר המתפרסם בכתב העת Science סולל דרך ליצירת רכיבים
חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן הצליחו לפתח שיטת חישה כימית חדשנית המבוססת על סיבים אופטיים העושים שימוש באור העובר דרכם לשם יצירת גלי קול מחוצה להם, תוך
מהנדסים הצליחו לפתח מיקרוסקופ כוח אטומי הסורק תמונות בקצב הגבוה פי 2000 מהדגמים המסחריים הנמכרים בשוק. בעזרת כלי חדשני זה בעל המהירות הגבוהה, החוקרים הצליחו
חוקרים בהארווארד ובהם ישראלי הצליחו לפתח מערכת המסוגלת לעקוב אחר נגיפים בגודל ננומטרי בסקאלת זמנים שמתחת למילישנייה
להדגמה זו נודעת משמעות רבה שכן האור הוא "סוס העבודה" של מערכות התקשורת העכשוויות, ופוטונים בודדים צפויים להוות את עמוד השדרה של מערכות עתידיות של
פרפר כנף הזכוכית (Glasswing butterfly, Greta oto), מתהדר בכנפיים שרוב שטח פניהן שקוף, ועם זאת – הן כמעט שאינן מחזירות אור. החזר האור מהכנפיים הוא
רבים מאתנו חולמים על טלפונים ניידים שנוכל לקפל או לתחוב לתוך הארנק. ואכן, חוקרים הגיעו לפריצות דרך ביצירת מעגלים חשמליים גמישים, סוללות גמישות ומסכים גמישים.
יישומים תעשייתיים מהירים ו"מלוכלכים" בעלי כושר הפרדה של מיקרוסקופ אלקטרונים
חוקרים מקוריאה מדווחים על התקדמות בתחום הצגים הגמישים
גם שמורות טבע אינן מוגנות מזיהום אור
החוקרים, Zhongze Gu, Zhuoying Xie, Chunwei Yuan , חקרו סוג מסוים של חיפושית בשם Isabellae Tmesisternus, אשר צבעיה מתחלפים מאדום לזהב בעקבות שינויים בלחות בסביבתה.
החוקרים, שני אמריקנים וגרמני פיתחו שיטות שונות להכנת דגימה לבדיקה בצורה כזו שהמיקרוסקופ יוכל להרכיב בחזרה תמונה ברזולוציה גבוהה של העצם הנבדק, בשורה לתחום הננוטכנולוגיה
החוקרים הצליחו ליצור את מה שהם סבורים כי הוא לייזר הפולריטון הראשון אי-פעם הפועל על זרם חשמלי, בניגוד ללייזרים הפועלים על אור, וכזה המסוגל לפעול
החוקרים הצליחו להעביר נתונים בקצב של 64 גיגה ביט לשנייה ( Gb/s64) דרך כבל באורך של 57 מטרים תוך שימוש בסוג מיוחד של לייזר המכונה