חיייבים להלהיב את הנוער לתחום החלל

נג'ין קוקס, מדענית האחראית על גיוס מהנדסים לנאס"א: "רבים מהבוגרים הטריים מגיעים עם נסיון בלוויינות זעירה מהתיכון או מהאוניברסיטה וממליצה גם לאוניברסיטאות בישראל "* קוקס אמרה את הדברים בישיבת ועדת המדע של הכנסת שהתכנסה אתמול לרגל מלאת חמש שנים לאסון קולומביה

מהנדסים צעירים שמגיעים היום לעבוד במסגרת המעבדה להנע סילוני (JPL) של נאס"א באים עם נסיון בתחומי החלל בזכות השתתפותם בפרויקטי לוויינות זעירה במסגרת לימודיהם האקדמיים או אף קודם לכן במסגרת לימודיהם התיכוניים. כך מספרת נג'ין קוקס, האחראית כיום על גיוס כוח אדם הנדסי למעבדה, המתכננת ובונה חלליות לחקר מערכת השמש, על ציודם ואחראית גם על ניתוח התוצאות המדעיות המגיעים מהמכשירים המדעיים הללו.

לדבריה יש היום ביקוש רב למהנדסים בעלי התמחויות שונות הנדרשות לבניית לוויינים וחלליות, בשל הפעילות העניפה של סוכנויות החלל השונות – נאס"א, סוכנות החלל האירופית והסוכנויות של מדינות אסיה – סין, יפן, הודו ואף קוריאה הקטנה – לכולן תוכניות לשגר חלליות מחקר למערכת השמש, וכולן נהנות מההכשרה המאסיבית בתחום שמעניקות האוניברסיטאות בארה"ב. היא קוראת להחדיר את תחום החלל באורח מאסיבי למערכת החינוך, בין אם התיכונית ובין אם האקדמית: "אנשים לומדים הכי טוב כיצד להתמודד עם האתגרים כאשר הם מנסים לבנות את המערכות במו ידיהם".

"אנו מעודדים אוניברסיטאות להיות שותפות לשיגור משימות, כדי לעודד בכך את התלמידים לפנות לתחום החלל. הססמא שלנו היא: 'תנו לנו מהנדסים, וניתן לכם את מערכת השמש'."

ואולם לא רק פרויקטי לווינות זעירה – קוקס סיפרה על חלקה בפרויקט רכבי השטח הרובוטיים במאדים – ספיריט ואופורטיוניטי, ועל רגעי החרדה שאפפו את היושבים בחדר הבקרה כאשר לאחר נחיתת הרכב ספיריט, שהקשר עימו אבד במשך 17 דקות מיד עם נחיתתו. לאחר יצירת הקשר וקבלת התמונות הראשונות קפצו כל הנוכחים בחדר בהתלהבות. גם תמונה זו הוזכרה על ידי המועמדים בראיונות – שסיפרו כי הם מבקשים לעבוד בנאס"א בגלל אותה חדוות יצירה וגילוי הבאה לידי ביטוי בתמונה זו.

ובינתיים בארץ, המצב לא כל כך ורוד. העניין שגילו תלמידי תיכון בלימודי מדע בשנים שקדמו לאסון קולומביה, הולך ומתפוגג והתלמידים של היום מתרחקים מהתחום כמו מאש, כך עולה מסיכום דבריהם של כמה מאורחי ישיבה מיוחדת של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, במלאות חמש שנים לאסון קולומביה ולמותו של אל"מ אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון האווירה הכללית היתה שאם המצב יימשך כפי שהוא כיום לא יהיו ממשיכים לחוקרים המצטיינים של היום שחלקם גם פתחו סטארטאפים. אחדים מהדוברים גם אמרו כי הצלחת ישראל בתחום החלל נובעת מהיותו של התחום נגזרת של ענף ה-IT ובזכות העובדה שישראל מתקדמת ב-IT. כך למשל אמר יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, ד"ר יגאל פתאל כי היום כבר פחות ופחות תלמידים פונים לבצע עבודות גמר במקום בחינות בגרות בתחום החלל, בין היתר בגלל ירידת מספר התלמידים הלומדים פיסיקה ברמות הגבוהות, כן החל להסתמן מחסור במנחים, עד כדי כך שהוא נאלץ להנחות תלמידים מרמת הגולן המכתתים רגליהם למצפה בגבעתיים."

שר המדע גאלב מג'דלה אמר בפתיחת הדיון כי משרד המדע התרבות והספורט רואה השקעה במדע האזרחי את התשובה והמנוף הכלכלי של מדינת ישראל לטווח הארוך. זה המענה לבעיות הכלכליות והחברתיות כאשר 50% מאזרחי המדינה מתחת לקו העוני, אנחנו מאמינים שהמדע הוא התשובה. ישראל הגיעה להישגים עצומים בקנה מידה עולמי ואנחנו חייבים לגייס את כל ההשגים הללו כדי להחזיר את 3,500 המדענים הישראלים וכ-20 אלף אנשי הייטק. זו המשימה הלאומית מס' 1 של מדינת ישראל.

ח"כ פרופ' יצחק בן ישראל, יו"ר סוכנות החלל הישראלית אמר כי כדי להצליח בתחום החלל יש צורך בהרבה כסף. בכל הקשור לנושאים צבאיים יש כסף, גם אם בדוחק. בתחום המדעי וליישומים כלכליים כגון GPS או ביצוע מדידות שונות על כדור הארץ לצרכים חקלאיים ואחרים כמעט ולא ניתנים. הכספים הדרושים למחקר המדעי הבסיסי הם סכומים קטנים שאפילו אותם מקצצים, וחבל שבתחום שבו ישראל מובילה מצבנו הולך ומתדרדר כי מישהו מתקמצן על כמה גרושים. כספים גדולים יותר 100-150 מיליון דולר לשנה להערכתנו יאפשרו כניסה ישראלית כלכלית לתחום החלל בהיקף מכירות למיליארד אולי אפילו לשני מיליארד דולר בשנה של מכירות. הדברים הללו דרושים עבודה מצד הכנסת והממשלה, וצריך להבהיר כי מדובר כאן בהשקעה ולא בהוצאה.

פרופ' חיים אשד שעמד בראש מפא"ת – תוכנית החלל הצבאית אמר כי המדע והטכנולוגיה שימשו כלי פיתוח והכלכלה הפורחת בישראל היא תוצאה של החינוך למצוינות. טכנולוגיות החלל הן ברובן טכנולוגיות מידע, זה המשאב המרכזי בכלכלה העולמית כיום, זה גם המשאב המרכזי של ישראל – האינטלקט וכושר היצירה. החלל הוא תחום תובעני של מצוינות טכנולוגית ומדעית, הוא מהווה תשתית לאומית.

"מאז שיגור הלווין הראשון ב-1988 הגיעה ישראל להשגים מרשימים בקנה מידה עולמי בנישות מסוימות. שוגרו 11 לווינים, מתוכם 8 עדיין פעילים; הוקמה תעשיית חלל מכלום שבה כ-20 מפעלים מהמובילים במדינה עם צבר הזמנות במאות מיליוני דולרים. השאלה איך לנצל ואיך לשמור על הקיים."

פרופ' צבי פירן מהאוניברסיטה העברית תיאר את הפעילות העניפה של מדענים ישראליים בתחום האסטרופיסיקה, ובעיקר בתחומים התיאורטיים ובניתוח תצלומים של טלסקופי החלל של נאס"א. לדבריו, טלסקופ החלל האבל והתמונות שהוא משדר הפכו להיות גורם שמושך בני נוער לעיסוק במדע, למעלה מחצית המדענים התחילו את התעניינותם כבני נוער בעיסוק באסטרונומיה. "ישראל איננה שותפה פעילה בשיגורים הללו, עם זאת לחוקרים ישראלים חלק נכבד ומרכזי בפעילות הקשורה בניתוח תצפיות אלה ובהבנתם. לעיתים חוקרים ישראליים מקבלים זמן תצפית יקר – של עשרות אלפי דולרים לשעה בחינם כי אנחנו יודעים לעשות את זה יותר טוב מאחרים. באופן מפתיע צמחה בישראל קהילה אקדמית שעוסק בניתוח התמונות. לפי מדד הציטוטים ישראל מובילה במספר הציטוטים לכל מאמר בחקר החלל – רק בתחום המיחשב מספר הציטוטים רב יותר.

שלושה חוקרים ישראלים נמצאים ברשימת החוקרים המשפיעים בתחום. לאחרונה חילקה אירופה 300 מענקי מחקר של מיליון יורו וזכו בה 24 מדענים ישראלים קצת אחרי אנגליה ובאותה רמה כמו צרפת וגרמניה – כולן מדינות גדולות בהרבה., שניים מתוך מדענים אלה עוסקים בחקר החלל (מתוך 15 מדענים בתחום המופיעים ברשימה). פירן קרא לישראל להצטרף לסוכנות החלל האירופית ולגוף התצפית של אירופה, ESO שני ארגונים שיכולים לסייע למדע הישראלי. מנכ"ל סוכנות החלל, צבי קפלן הבטיח כי בשנת 2008 ייחתם הסכם מסגרת עם סוכנות החלל האירופית. באשר ל-ESO, הדבר עדיין רחוק.

קפלן הקדיש חלק ניכר מהמצגת שלו לתיאור סוכנות החלל הישראלית והחזון שלה, אך הוסיף נתונים חדשים באשר ללווין ונוס המשותף לסוכנות החלל הישראלית ולזו הצרפתית, שבנייתו התעכבה שנים רבות, כי הוא ישוגר בשנת 2010 ויפעל בחלל חמש שנים. לווין זה יהווה אב טיפוס ללווייני חישה, תחום שבו הולך להיות הפרויקט השני בגודלו באירופה לאחר פרויקט גלילאו.

יו"ר ועדת המדע, ח"כ בני אלון סיכם את הישיבה ואמר כי זו יכנס ישיבה בהשתתפות המדען הראשי בתמ"ת וגורמים נוספים כדי לאגד את המשאבים הדרושים לפרויקטים בתחום החלל, בדיוק כפי שתקציבים אלה נתנו תנופה לנושאים האחרים.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובות

  1. אני ילד בן 13 שגר בחיפה ומתעניין מאוד בתחום החלל הייתי רוצה ללכת ולעזור לסוכנות החלל הישראלית יש עצות? איך אני יכול ליצור קשר? אני גר ליד הטכניון הייתי רוצה לתכנן איתם לווין זה החלום שלי..

  2. הערת שוליים:
    זכיתי להיות הישראלי הראשון מדען בכיר ב-NASA ביוסטון , טכסס, מטעם האקדמיה למדעים של ארה"ב , בשנות הששים למאה הקודמת, ועבדתי במחקר במסגרת הפרוייקטים ג'מיני ואפולו (כולל הנחיתות הראשוניות על הירח), ושנים אני קורא למערכת החינוך לקדם את תחום החלל (ואף פרסמתי חוברת במסגרת סדרת לימודי העשרה "אדם ונוף" מטעם משרד החינוך והתרבות בשנת
    1964 בנושא החלל ), ואף הצעתי להתנדב להרצאות (בהתנדבות) בבתי ספר (שנים הייתי מפקח ארצי במחלקה לחינוך תיכון, במשרד החינוך והתרבות ) – וכל מאמצי נפלו על אזניים ערלות. אין נביא בעירו. וחבל.

  3. גם אזרחות והיסטוריה זה חרטא שלא לדבר על אנגלית והתעמלות שזה חרטא ברטא רק לפתור אלפי משוואות מסדר שני זה מה שמפתח את החינוך

  4. LOL על איזה חינוך תיכוני לחקר החלל אתם מדברים?
    לא יודע מה איתכם, אבל אני לומד בתיכון הכי טוב בראשון ואין שום התעניינות או ניסיון להחדיר התענינות בתחום החלל.
    חוץ מזה שהחינוך הישראלי זה חרטא, כל השיעורי תנ"ך וספרות זה חרטא אחד גדול. חבל על הזמן שמתבזבז בלימודים של התיכון. רק מתמטיקה ופיזיקה אלה מקצועות רציניים שהמנהלים מביאים אנשים מוכשרים ללמד אותם.

    לסיום: אולמרט תתפטר!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן