המחיר האמיתי של כוס הקפה

מיליארדי כוסות קפה חד-פעמיות מגיעות מדי שנה למטמנות האשפה בעולם ולא למיחזור. הסיבה: הכוסות אמנם עשויות מנייר, אבל הן מצופות בשכבת פלסטיק ולכן לא כלכלי למחזר אותן. ומה המצב בישראל?

מאת מאיה פלח, זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

זוכרים את כוס הקפה שקניתם הבוקר בדרך לעבודה? אז ממש כמוכם, עשרות מיליוני אנשים ברחבי העולם קנו היום ״על הדרך״ שתייה חמה בכוס חד-פעמית: באנגליה בלבד, למשל, נרכשות מדי יום כ-7 מיליון כוסות קפה ״לקחת״.

הבעיה היא שכל המוני הכוסות האלה – בניגוד למה שאולי חשבתם, שהרי אלה כוסות עשויות נייר – לא הולכות למיחזור, אלא מגיעות אל מטמנות האשפה. הסיבה לכך היא שכדי להחזיק את הנוזל החם שממלא אותן, הכוסות מצופות בתהליך ייצורן בנוזל פלסטיק שקוף, שהופך את מיחזור הכוס למסובך עד בלתי-אפשרי ברוב מפעלי מיחזור הנייר.

למעשה, מיחזור כוסות השתייה החמה בפורמט הקיים שלהן הוא כה מורכב, עד שבכל רחבי ארצות הברית קיימים היום שלושה מפעלי מיחזור נייר בלבד (מתוך כ-450 בסך הכל) שמסוגלים לעשות זאת; בישראל, ניחשתם נכון, אין אף לא אחד כזה. כלומר – כל כוס נייר חד-פעמית שאנו שותים בה שתייה חמה מוצאת את דרכה לבסוף אל מטמנות האשפה, מצטרפת להררים של אשפה דחוסה ובלתי-מתכלה ומזהמת כך את הסביבה. כדי להבין את היקף הבעיה, מספיק להציץ בנתון המאלף שמתפרסם לאחרונה לגבי ענקית הקפה האמריקאית סטארבאקס – 4 מיליארד (!) כוסות קפה חד-פעמיות של הרשת מוצאות את דרכן למטמנות האשפה מדי שנה ואינן מתמחזרות.

זהו נתון עצוב במיוחד לאור העובדה שבשנת 2008, הכריזה סטארבאקס בחגיגיות כי בכוונתה לעשות מאמצים להפחית את פסולת הכוסות שהיא מייצרת: ברוב טקס היא הצהירה כי תפתח כוס עשויה מ-100 אחוז חומרים מתמחזרים, ובנוסף תנקוט צעדים שיביאו לכך שרבע מלקוחותיה ישתמשו בכוסות רב-פעמיות – וכל זאת עד לשנת 2015.

עם זאת, בשנת 2013, לאחר מאמצים שונים של הרשת שכללו דיונים רבים והתייעצויות עם מומחים ממוסדות מחקר ופיתוח מובילים, הודיעה הרשת שהיא זונחת את מאמצי פיתוח הכוס המיועדת, ואף מפחיתה את יעד הלקוחות המשתמשים בכוסות רב-פעמיות ל-5 אחוזים בלבד. כיום, אגב, יותר משנתיים לאחר תאריך היעד, רק 1.8 אחוזים מלקוחותיה עושים זאת – אף שהכוסות הרב-פעמיות נמכרות במחיר זול יחסית בכל הסניפים, והרשת אף מציעה הנחה על כוס הקפה כאשר מגיעים לסניף עם כוס רב-פעמית למילוי.

לפי דו״ח שהתפרסם לאחרונה על ידי ארגון Stand.earth, סטארבקס הטילה אז את האחריות על תאגידי המיחזור, בטענה שעליהם להפוך את המפעלים והתשתיות שלהם למתאימים למיחזור כוסות הנייר; אך המשמעות של צעד כזה היא שהתשלום על הקמת המפעלים (או שדרוג הקיימים) ייפול על משלמי המסים – בעוד שלענקית כסטארבקס, שאחראית להפקת מיליארדי כוסות כאלה בשנה, יש גם את האמצעים וגם את האחריות לפתח כוסות שיותאמו לתהליכי המיחזור הקיימים. כיוון שכבר כיום הרשת מחזיקה 26 אלף סניפים ברחבי העולם, ועד לשנת 2021 היא מתכננת לפתוח עוד 12 אלף סניפים, אין ספק שעל סטארבקס צריכה להיות מוטלת האחריות לעשות משהו בעניין, בעיקר בהתחשב בכך שכבר קיימות בנמצא טכנולוגיות לייצור ציפוי שמתמחזר ביתר קלות מציפוי הפלסטיק הנוכחי.

״אין מי שיטפל בזה בארץ״

סטארבקס אמנם לא פועלת כיום בישראל (ניסיונות להחדיר את הרשת לארץ בתחילת שנות האלפיים לא צלחו, וסניפים בודדים שנפתחו בישראל נסגרו לאחר זמן לא רב), אך גם הישראלים שותים לא מעט קפה – ההערכה היא שהישראלי הממוצע שותה כ-3-4 כוסות קפה ביום, ושוק מכירות הקפה בבתי הקפה בישראל מוערך בכ-3 מיליארד שקלים בשנה.

רשת “ארומה אספרסו-בר” היא רשת בתי הקפה הגדולה ביותר בארץ, היא פועלת כאן משנת 1994 ובעלת פריסה ארצית של יותר מ-140 סניפים כיום (לא כולל העיר תל אביב, בה פועלת הרשת הנפרדת “ארומה תל אביב”). וגם בארומה, כצפוי, המצב זהה: הכוסות החד-פעמיות שאתם קונים שם אינן מתאימות למיחזור.

״כל כוסות הנייר לשתייה חמה שאנחנו מכירים מיוצרות בצורה הזו, עם ציפוי פלסטיק שקוף, כך שהן לא לגמרי פלסטיק ולא לגמרי נייר, ומאוד קשה להפריד בין החומרים. זה תהליך כל כך מסובך ויקר, שכלכלית הוא לא משתלם״, מסביר נעם גדליהו, מנהל האחריות החברתית של ארומה. ״דווקא ניסינו למצוא לזה פתרונות: אני נמצא בתפקיד הזה כבר עשור בארומה, ובתחילת הדרך בדקתי את האפשרות של ציפוי לכוסות שהוא פריק ביולוגית, ולכן הופך את הכוס למתכלה יותר. כשבדקתי את זה לפני מספר שנים המחירים היו אסטרונומיים – מדובר בפי 4-5 ממחיר כוס רגילה; עם השנים הפער קצת הצטמצם, אבל מבחינת הכמויות – מדובר על מיליוני כוסות בשנה – עדיין מדובר בפגיעה משמעותית מאוד ברווחיות. מה גם שבארץ, גם כוס נייר עם ציפוי ממקור ביולוגי בסוף תגיע להטמנה רגילה – כי אין מי שיטפל בזה כאן, אז יוצא שכל ההשקעה הזו היא לא רק יקרה, אלא גם לא משתלמת סביבתית.

״כוסות רב פעמיות, לעומת זאת, יש לנו כבר מזמן – גם לשתייה חמה וגם לשתייה קרה״, אומר גדליהו. ״אם לקוח מגיע עם כוס כזו, אנחנו ממלאים אותה וגם נותנים הנחה של שקל. זה כמובן טוב מהבחינה הסביבתית, אבל זה גם משתלם לנו כלכלית – כי זה גם חוסך לנו את המכסה והכוס וגם גורם לו לחזור אלינו כדי שנמלא אותה. יש לנו כבר הרבה שנים גם כוסות וגם תרמוס, והם נמכרים בכל הסניפים.

״מעבר לכוסות, יש לנו כל מיני פתרונות לפסולת שאנחנו מייצרים – אנחנו כל הזמן מנסים דברים חדשים״, הוא מספר. ״לדוגמה, כל הפסולת האורגנית ממפעלי הייצור שלנו בבית שמש לא הולכת להטמנה, אלא משמשת לייצור קומפוסט ולהזנת בעלי חיים – הכל באזור בית שמש, כך שזה גם נשאר בסביבה ולא עובר שינוע, ובכך חוסך עוד נזק לסביבה״.

להקים מפעל מיחזור זה לא כלכלי

״כוסות שתייה חמה שקונים בחוץ, בארומה למשל, נחשבות כאריזה״, אומרת תמר רביב, ראש תחום מיחזור באגף פסולת מוצקה במשרד להגנת הסביבה. “כיום אין לנו את היכולת למחזר את הכוסות האלה, שעשויות מחומרים שונים וחלקן מצופות בפלסטיק. אין לנו מפעלים מתאימים לזה כיום.

“צריך להבין שבארה״ב יש יותר מ-300 מיליון תושבים לעומת כ-8.5 מיליון אצלנו, ואף שאנחנו צורכים בערך כמו האמריקאים, אנחנו עדיין שוק קטן מאוד. ומכיוון שזה שוק קטן, כרגע אני לא רואה צפי שיקום מפעל קטן שמטפל נקודתית בכוסות. היום במיוחד שוק המיחזור הוא קשה, וכיוון שחומרי הגלם (פלסטיק, למשל) הם זולים יחסית, יש פגיעה בשוק המיחזור בכל העולם. המשרד להגנת הסביבה לא מקים מפעלי מיחזור אלא רק תומך במניעת הטמנה, ולכן כדי שיקום מפעל למיחזור – הוא צריך להיות כלכלי. אם לא נמצא היזם שחושב שזה דבר כלכלי לעשות, זה לא יקרה.

״מבחינתנו, הדבר הנכון ביותר מבחינת טיפול בכלים חד-פעמיים היא הפחתה במקור״, היא אומרת. ״בישראל צורכים הרבה חד-פעמי יחסית, ואנחנו חושבים שהדרך הנכונה להתמודד עם זה היא לעשות פעילות של הסברה וקמפיינים שיעודדו את הציבור מראש לקנות פחות: להסביר להם את החסרונות של זה, את ההשפעות על הסביבה – אלה דברים שיכולים למנוע רכישה מלכתחילה. זה לא יהיה קל; היום האיחוד האירופי מדבר הרבה על נושא הפחתה במקור, ואנחנו יודעים שזה תהליך גם שם, וגם אצלנו זה דבר שייקח הרבה מאוד שנים״.

מיליון עצים בכל שנה

ובינתיים באנגליה: לפי סקר שנערך במדינה, כיום 16 אחוזים מהאנשים משתמשים בכוסות רב-פעמיות לשתיית הקפה שלהם. בנוסף, 88 אחוזים אמרו שישליכו את הכוסות החד-פעמיות שלהם למיכל המיחזור בהינתן כזה בנמצא.

אז הנה בשורות משמחות עבורם: חברת ואוליה (Veolia), ענקית מיחזור הפועלת ברחבי העולם, הודיעה במהלך החודש שעבר שתתחיל בפיילוט ברחבי הממלכה המאוחדת, בו היא תציע לחברות ובתי עסק להציב מיכלי מיחזור לכוסות שתייה חמה חד-פעמיות אותן היא תאסוף ותמחזר. מדובר בפחים ייעודיים, שמעוצבים לרוקן בנוחיות את שאריות הנוזלים מהכוס ולהפריד ממנה את המכסה, על מנת להקל על תהליך המיחזור. משם הן יעברו למפעלי מיחזור מיוחדים, שמסוגלים להפריד את הנייר מהציפוי השקוף ולמחזר אותו. החומר הממוחזר, לדברי ואוליה, ישמש לאחר מכן לייצור חומר לבידוד לבתים, קרטוני ביצים, מחזיקי כוסות ועוד.

כמובן שהיוזמה של חברת ואוליה היא מבורכת, והתפשטות של יוזמות כאלה בעולם תסייע להפחית בהרבה את כמויות האשפה המוטמנות, יחד עם הזיהום ופליטות גזי החממה שהאשפה הזו פולטת. אבל חשוב לזכור שגם כוסות שניתנות למיחזור הן לא פתרון מושלם: מעל מיליון עצים נכרתים בכל שנה רק בשביל לייצר את ארבעת מיליארדי הכוסות של סטארבקס. וגם לתהליכי המיחזור עצמם יש מחיר: שימוש רב באנרגיה, כמו גם ייצור שפכים שעלולים להכיל כימיקלים רעילים, לדוגמה. בסופו של דבר, למרות שזה פחות נוח לכולנו ומצריך הסתגלות, הפתרון הטוב ביותר הוא לזכור לקחת אתכם בתיק כוס רב-שימושית, וליהנות מהקפה שלכם בדרך הכי סביבתית שיש.