כיצד נגיפים פולשים לתאים חיים? מהם תהליכי הייצור של נגיפים חדשים? תובנות חדשות עשויות לסייע בפיתוח דרכים לבלימת מעגל ההדבקה
תהליך ההדבקה של תא חי בנגיף מתחולל בשני שלבים עיקריים. בשלב הראשון הנגיף פולש אל תוך התא המודבק. בשלב השני, התא מייצר נגיפים חדשים העוזבים את התא המארח בדרכם להדבקת תאים נוספים. בתחילת תהליך ייצור הנגיפים, התא מייצר את חלבוני מעטפת הנגיף המרכיבים מעין “קופסאות”. לאחר מכן התא משכפל עותקים של החומר הגנטי הנגיפי ו”מזריק” אותם אל תוך ה”קופסאות”. כך נוצרים נגיפים שלמים ופעילים המוכנים לצאת מהתא ולמלא את ייעודם: הדבקת תאים נוספים. הבנת תהליך ההדבקה של התא בנגיף, ותהליכי הייצור של נגיפים חדשים בתא, תסייע אולי, בעתיד, למנוע את מעגל ההדבקה וההתרבות של נגיפים, דבר שיבלום מחלות נגיפיות. אחד הקשיים הניצבים בדרך להגשמת החזון הזה הוא העובדה שהידע הקיים על שיטות הפלישה של נגיפים מסוימים, אינו תקף בהכרח באשר לסוגי נגיפים אחרים.
אחת ממשפחות הנגיפים המעניינות בהקשר זה היא משפחת נגיפי מימי (mimivirus), הידועים בין היתר בשל גודלם יוצא הדופן – פי חמישה עד עשרה מכל נגיף מוכר אחר. המשפחה זוהתה רק בסוף המאה ה-20, כיוון שממדיהם החריגים של “בני המשפחה” לא איפשרו לזהותם באמצעים מקובלים. גם הכמות של החומר הגנטי שהם מכילים גדולה בהרבה מזו המצויה בנגיפים רגילים. תכונה זו מחייבת אותם לפתח שיטות יעילות, הן להחדרת הדי-אן-אי הנגיפי אל התא המארח, והן לאריזת ה”משלוח הגנטי הנגיפי” המיועד ל”הזרקה” לתוך קופסאות חלבוני המעטפת החדשות הנוצרות בתוך התא המארח. פרופ' אברהם מינסקי ותלמידי המחקר נתן זאוברמן ויעל מוצפי, מהמחלקה לכימיה אורגנית, וד”ר אוגניה קליין וד”ר אייל שמעוני מהיחידה למיקרוסקופיית אלקטרונים במכון ויצמן למדע, חשפו באחרונה פרטים על חלק משיטות הפעולה שפיתחו הנגיפים האלה. במאמר שפירסמו בכתב-העת המדעי המקוון PLoS Biology הם מציגים, לראשונה, תמונות תלת-ממדיות של הפתחים שדרכם החומר הגנטי הנגיפי מועבר מהנגיף אל התא המודבק, ושל התהליך בו “מוזרק” החומר הגנטי הנגיפי אל תוך קופסאות חלבוני המעטפת.
בנגיפים שנבדקו עד למחקר הנוכחי של מדעני המכון, היציאה של החומר הגנטי מהנגיף אל התא (בתהליך ההדבקה), וגם הכניסה של החומר הגנטי אל תוך קופסאות חלבוני המעטפת, בתהליך הייצור של נגיפים חדשים בתוך התא, נעשות דרך תעלה אחת, אשר חוצה את מעטפת הנגיף.
החוקרים מצאו כי נגיף המימי הענק משתמש בשני פתחים שונים – פתח ייחודי לכל אחת מהמשימות האלה בנפרד. המדענים גילו גם כי סלילי הדי-אן-אי המועברים (בשני הכיוונים) אינם מאורגנים כחוט ארוך (כפי שקורה בנגיפים אחרים), אלא כגוש דחוס וארוז היטב. המדענים סבורים כי הבדלים אלה נובעים מהכמות הגדולה של החומר הגנטי של הנגיף, שחייבה אותו לפתח שיטות יעילות ומהירות להעברתו אל התא המארח, וכן להזרקתו אל תוך המעטפות החלבוניות של הנגיפים הנוצרים והולכים.
תמונות שצולמו באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים, במהלך פלישה של נגיף מימי לתא אמבה, מראות כי הפאות של “קופסת חלבוני המעטפת” של הנגיף (הבנויה כמצולע עשוי מ-20 משולשים) נפרדות ונפתחות כלפי חוץ – כמו עלי כותרת של פרח – ויוצרות שער גדול דמוי כוכב. כתוצאה מכך מתאחה הקרום הפנימי של הנגיף עם קרום תא האמבה, ונוצרת תעלה רחבה, המובילה אל תוך התא. הלחץ המשתחרר בפתיחה הפתאומית של הפאות (לחץ גדול פי 20 מזה המשתחרר בפתיחת בקבוק שמפניה) דוחף את הדי-אן-אי לתוך התעלה, שממדיה הגדולים מאפשרים מעבר מהיר של החומר הגנטי. תמונות נוספות מראות כיצד “מוזרקים” עותקים של חומר גנטי נגיפי אל תוך קופסאות החלבון החדשות שנוצרו בתוך התא המארח. בתהליך זה מועבר החומר הגנטי הנגיפי לתעודתו דרך פתח המצוי בפאה הנגדית לפתח הכוכב של מעטפת הנגיף הנוצר והולך. תהליך זה נעשה תוך התנגדות ללחץ הקיים בתוך הקופסה. החוקרים משערים כי ה”מנוע” המאפשר את התהליך הזה ממוקם על הפאה בה מצוי הפתח.
המדענים אומרים כי חקר מחזור החיים של נגיפי מימי (תהליכי ההדבקה והייצור של נגיפים חדשים) עשוי להניב תובנות באשר לנגיפים רבים אחרים, לרבות כאלה הגורמים למחלות בבני-אדם.
הרבה יותר מנגיף
נגיפי ה- Mimiviruses מהווים שלב ביניים בין נגיפים לטפילים תאיים מורכבים יותר. חוקרים בודקים את מחזור החיים שלהם, ובעיקר את השלב בו מוחדר ה-DNA הנגיפי אל התא המאכסן
ד”ר דרור בר-ניר, גלילאו, גליון 120, אוגוסט 2008
אחד ההבדלים הבולטים ביותר בין הנגיפים לחיידקים הוא הגודל (יש כמובן הבדלים אחרים – משמעותיים הרבה יותר). קוטרם של מרבית החיידקים הוא 5.0-0.5 מיקרומטר(5,000-500 ננומטר), ואילו קוטרם של מרבית הנגיפים הוא בטווח של 200-20 ננומטר, אף שיש יוצאים מן הכלל.
עד לפני זמן לא רב נחשבו נגיפי האבעבועות למיניהם (שחורות, הקוף, הבקר – poxviridae), שהם משפחת נגיפים עטופים בעלי DNA דו-גדילי, שקוטרם מעל 300 ננומטר, לנגיפים הגדולים ביותר. (נגיף אבעבועות הרוח, Varicella zoster, אינו שייך לקבוצה זו אלא למשפחת נגיפי ההרפס.)
בין נגיפים לטפילים
בשנת 1992, במחקר על חיידקי Legionella, המתאכסנים כרגיל באמבות מהמין Acanthamoeba polyphaga, התגלו נגיפים עירומים (חסרי מעטפת ליפידית שמקורה במאכסן) ענקיים ולא-מוכרים, שייתכן שהם בין הגורמים לדלקות הריאה, שעדיין לא ידוע הגורם להן בבני-אדם. בתחילה חשבו שהם חיידקים, וזאת בשל קוטרם – 800 מיקרומטר (כמו סטרפטוקוקים!) ובשל גודל הגנום שלהם (1.2 Mb, המקודד למעלה מ-900 חלבונים). אף ניתן להם שם חיידקי – Bradfordcoccus, על שם המחוז באנגליה שבו נמצאו.
תגיות
DNA אנטיביוטיקה אפריקה החיים בקטן התמודדות עם מחלות וירוסים זיהומים חיידקים טיפול בחיידקים מדע מזון מחלות מחלות ילדים מיקרוסקופ מערכת החיסון נגיפים סכנת הכחדה רפואה אלטרנטיבית
רק ב-2003 התברר לקבוצתו של ברנרד לה-סקולה (La Scola) באוניברסיטת מרסיי בצרפת, שמדובר בנגיפים. הנגיפים נקראו Mimiviruses (מהמילה האנגלית Mimic – לחקות). מורכבוּת הגנום הנגיפי – אורך הרצף וכמות הגנים – הניעה חלק מהחוקרים להציע להגדיר אותם כקבוצה חדשה לגמרי של יצורים – Giruses – שהם שלב ביניים בין נגיפים לטפילים תאיים מורכבים יותר.
כיום מוגדר נגיף אחד בסוג Mimivirus, המכונה, על שם מאכסנו, Acanthamoeba polyphaga mimivirus (APMV). במעבדתו של פרופ' אבי מינסקי (Minsky) מהמחלקה לכימיה אורגנית במכון ויצמן למדע, חוקרים, גם באמצעות תצלומים במיקרוסקופ אלקטרונים, את מחזור החיים של נגיפי ענק אלה בתאי אמבה, ובעיקר את השלב הראשוני – שבו מוחדר ה-DNA הנגיפי אל תוך התא המאכסן.
DNA דחוס ולא פרוש
מינסקי וקבוצתו גילו שבניגוד לנגיפים אחרים, המשתמשים בפתח יחיד בקופסית הנגיף הן להזרקת ה-DNA למאכסן בעת ההדבקה והן לכניסת ה-DNA לקופסית בזמן “הרכבת הצאצאים”, הרי שב-APMV יש שני פתחים שונים למטרות אלה. הפתח האחד נפתח כלפי חוץ וצורתו צורת כוכב, והוא המאפשר את יציאת ה-DNA הנגיפי דרך תעלה הנוצרת בממברנת התא המאכסן; והאחר, שמבנהו שונה, ממוקם מולו בקופסית.
שני הפתחים השונים “נחשפים” כתוצאה משינוי במבנה המרחבי של קופסית הנגיף. ה-DNA הנגיפי נארז בקופסית כשהוא דחוס במבנה כדורי, ולא כסליל DNA פרוש, כפי שנעשה בנגיפי DNA אחרים, שאורך ה-DNA שלהם קצר בהרבה.
החוקרים סבורים ששוני זה נובע מכמות ה-DNA הנגיפי המועברת. “מארז” ה-DNA משתחרר מהקופסית בגלל הפרשי לחצים הנוצרים עקב פתיחתו הפתאומית של פתח הכוכב. לא ברור עדיין מה המנגנון האנרגטי המאפשר את כניסת ה-DNA של ה”צאצאים” דרך הפתח האחר.
גודל נגיפים אלה יקל בוודאי את מחקרם, אך עקב ההבדלים המשמעותיים בינם לבין שאר הנגיפים, הם לא יוכלו לשמש כמודל כללי לחקר נגיפים.
28 תגובות
אמנון:
איש לא כפר בהשפעת הנפש על דבר כלשהו.
תופעת הפלאסבו ידועה ומקובלת וזו דוגמה מובהקת להשפעת הנפש.
האמת היא שככל הנראה אין נפש בנפרד מן הגוף אבל ההפרדה בין גוף ונפש בשיחה עשויה להועיל.
אתה מחפש התנגדות במקום שכלל אינה קיימת ולשם כך אתה מתבטא במכוון באופן מקומם עם משפטים טפשיים כמו "מה שמבלבל את המדע זו שגרת ההנחות שמורכבת מההנחה שוירוס כמו HIV שואף להתרבות" כאילו המדע זה מישהו שיכול להתבלבל, כאילו מישהו מיחס שאיפות לוירוס, כאילו הוירוס לא מתרבה ככל וירוס – וזה רק על קצה המזלג.
אתה מזמין את ההתנגדות – ואחר כך טופח לעצמך על השכם כאילו חזית אותה בשעה שההתנגדות היא לא למה שאתה מייחס אותה.
אז זה לא סיום, אמנון.
אני חוזר ואומר שמדע לא נוצר בצורה כזו וכל עוד לא ערכת את הניסוי אין כל טעם בהצגת התיאוריה שאתה מקווה (לדעתי לשווא) שיוכיח.
למיכאל.
“מה שידוע לנו נמצא בסתירה די חזקה לכך שמדובר במחלה פסיכולוגית”. ברשותך בוא נעשה סדר בדברים.
Aids אינה “מחלה פסיכולוגית” אלא דפוס סימפטומים שבאופן הטבעי ביותר (מדובר במערכת שהיא גופנפש בהגדרתה המדעית)משתתפים בהפקתו – בנוכחותו של וירוס ספציפי – מקורות פסיכולוגיים .
“מחלה פסיכולוגית” לצורך ההבנה היא למשל “מניה דיפרסיה”.
מה שידוע לנו אינו נמצא בסתירה לכך שהנפש מעורבת. ההיפך הוא המדויק. מה שידוע לנו רק מחזק את הידיעה הזו. השאלה עד כמה מי שמתעניין שולט במה שידוע לנו ובאיזה משקפיים הואהיא בוחר לקרוא את מה שידוע לנו. האם זה דרך משקפי: “זה ממש לא לעניין”, “לא שייך”, “מה הקשר”, “לא הגיוני” וכו’, או דרך – “בוא נבחן את ההיגיון החדש הזה לאור מכלול הידע שיש לנו”.
למדע יש נטיה לפרגמנטציה של הידע ולעיתים הוא מאבד את הקשר למכלול.
כפי שאתה יכול לשים לב המכנה המשותף הגורף של התגובות הוא התנגדות נחרצת לעצם האפשרות שהנפש מעורבת ביצירת דפוס הסימפטומים המכונה A.I.D.S בשמה המקצועי.
עצם ההתנגדות הזו היא נושא למחקר של המדע את עצמו. בספר שאני מתכנן לפרסם יש לעצם ההתנגדות הזו קטע מיוחד, בפרק ההיסטוריה של התפתחות התפיסה המערבית של הרפואה וההתנגדות אפריורי לכלול את הנפש כמרכיב “גורם” במערכות מורכבות דוגמת זו שבה יש לנו עניין עם וירוס חיצוני.
זה היה ניסוי מאוד מעניין בעבורי.
הכוונה הראשונית שלי הייתה לשתף ולבדוק אם מישהו מוכן לשאול שאלות ולהסתקרן. האמנתי שזו תהיה התגובה. תרמתי את עיקרי הדברים – יש נושאים נוספים ובעיקר עצם שיטת הטיפול שאני מציע שלא שיתפתי אתכם בה מאחר וזה עניין לאנשי מקצוע כדי שלא ייעשה בה שימוש לא אחראי. לא הופתעתי מההתנגדות אלא מהעוצמה שבה. מול עיני ראיתי איך ההתנגדות הזו נראית ונשמעת.
לצורך הדגמת ההתנגדות לתובנה שאני מציע אביא ציטוטים בספר.
לך מיכאל תודה מיוחדת על ההזדמנות לייצר סיום, יש לי חיבה מיוחדת למלאך שעל שמו אתה נקרא.
באהבה לכולכם
שנה טובה
אמנון יוסטינג
אמנון:
אינני חושב שזה פרודוקטיבי להגדיר כל מילה שמשתמשים בה.
האם אתה רוצה שכיהודי טוב אבקשך להגדיר את המילה להגדיר? או את המילה "אשמח"?
יש מקום לבקשות אלו אם יש עדות לכך שאנו מדברים על דברים אחרים.
טענתי שהמציאות מתבררת על ידי ניסוי וראה זה פלא – גם אתה מציע ניסוי.
זה אומר שאתה מסכים אתי אז למה להתווכח סתם?
אתה מנסה "למכור" לנו רעיון שלא הוכחת בניסוי ואני אומר שלא תצליח בכך כל עוד לא תוכיח אותו בניסוי מפני שהוא איננו נובע באופן לוגי משום דבר שידוע לנו.
למעשה, מה שידוע לנו נמצא בסתירה די חזקה לכך שמדובר במחלה פסיכולוגית (ולו גם בחלקה בלבד – כפי שנאותת להודות כאשר הצעתי שתנסה את שיטתך על עצמך שהרי אם הייתה לגמרי פסיכולוגית לא היה עירוי הדם גורם לך לחלות כלל).
למה זה די בסתירה? כי חולי האידס הראשונים כלל לא ידעו שהם חולים ולכן חשבו מחשבות חיוביות עד שהמחלה הכריעה אותם.
ואגב – אנשים קיימו את אותו אורח חיים גם לפני פרוץ מגיפת האידס ולא חלו מפני שלא היה וירוס ולא בגלל שום דבר נפשי.
למיכאל שלום.
הניסוי שאתה מציע מזמין פעולה של התרסה על ידי הימור.
התרסה על ידי הימור זו דינמיקה של בדיקת גבולות קיצונית "יאללה בוא נראה מה יקרה עם החיים שלי".
דינמיקה כזו נופלת בהגדרה של חוסר אחריות גדול ביותר של אדם לעצמו שזו דינמיקה בסיסית של נפש לא מאוזנת.
הנפש בנויה מיסודות בריאים מאוזנים מול האפשרות שלהם לצאת מאיזון. מאחר וזה משהו שיש לו ביטוי פיזיולוגי זה מכונה "פסיכופיזי". ישנו היום תחום מדעי מאוד מיוחד ומכלולי שנקרא "נוירו פסיכו אנדו אמיונולוגיה" – או שילוב של ההבנה הנוירולוגית עם זו הפסיכולוגית בשילוב עם אנדוקרינולוגיה שזו תורת המבנה וההתנהלות ההורמונלית במערכת הגופנפש ובסוף איך המכלול הזה מתבטא במערכת החיסונית. כלומר ההבנה המדעית שהמבנה הנוירולוגי קשור למבנה הפסיכולוגי ויש קשר להתנהלות ההורמונלית וכל זה מתבטא באופן שבו מתפקדת המערכת החיסונית.
לגבי יישום התובנה שלי לצורך ריפוי איידס זו המטרה.
אף אחד לא ייפגע מאחר ומדובר בסינרגיה טיפולית שמכילה בתור מרכיב את המשך הטיפול הקונבנציונלי ("קודם כל אל תעשה נזק" – משפט מפתח שלומדים תלמידי רפואה).
במקביל המטופלים אמורים לעבור אבחון אישי כדי לזהות את הדינמיקה הנפשית הישירה שמעורבת ביצירת הסימפטומים. תהליך כזה ייעשה על ידי אנשי מקצוע – פסיכולוגית מוסמכת.
במקביל לשני המרכיבים הללו ישנם עוד שני מרכיבים אחד תזונתי ואחד אנרגטי.
בסיס ההצלחה הוא מחוייבות של המטופל לתהליך. מחוייבות כזו היא דינמיקה נפשית עמוקה שמשמשת אחד מיסודות הטיפול המכלולי הזה.
הדרך להראות שהתובנה שלי עובדת ומדוייקת הנה דרך קבוצות פיילוט שילוּוּ על ידי צוות שיכלול: מומחהית למחלות זיהומיות, פסיכולוגית מוסמכת בעלת נסיון רב, תזונאית קלינית ואותי. הקבוצות הללו יהיו במעמד של מטופלים כלומר יש חסיון מוחלט על זהותם.
לאורך התהליך יתבצע מעקב שיתועד.
האנשים שנתנו את הסכמתם ללוות ואו לפעול מול קבוצת פיילוט כזו הם: מהצד של המחלות הזיהומיות דמות מקצועית (MD ) ברמה בינלאומית, פסיכולוגית בעלת נסיון רב, ותזונאית קלינית עם רקע מקצועי עשיר.
Aids היא מערכת התרעה מכלולית מתוחכמת ורב ממדית. כדי להבין אותה אין צורך להיות גאון או תלמיד חכם, כדאי פשוט לנסות להניח את ההנחה וללכת בשביל המדעי שיכול לאשר אותה. כל אדם שמעוניין יכול לקבץ את אוסף הממצאים המדעיים המפוזרים ולעשות מהם תמונה שלמה.
זה בלתי אפשרי עם פסילה אפריורי של האפשרות. בכלל במדע שאלת שאלות זה בסיס, סקרנות זה בסיס, המוענות ללכת על ה"לא הגיוני". היגיון הוא במידה רבה מאוד משהו נרכש. זה שהרבה אנשים כולל מדענים מדקלמים משהו עוד לא עושה את זה לאמת מדעית.
בשיחה שהייתה לי עם מומחית למחלות זיהומיות אמרתי שגם בלי CD4 – הרצפטור שאליו נקשר הוירוס ושהוא הנציג של מערכת הגופנפש בסינרגיה – התופעה לא יכולה להתקיים, ואז הוא בהחלט מבחינה מדעית יכול לההיחשב "הגורם" בדיוק כמו HIV שבלעדיו התופעה אינה יכולה להתקיים. התשובה כמובן שאכן מבחינה מדעית יש לנו שני גורמים שבלעדיהם התופעה לא יכולה להיווצר.
השאלה כבר איננה האם אנחנו מוכנים לראות ב-CD4 נציג של מערכת הגופנפש אלא עד כמה הוא נתון להשפעה של הנפש בכלל ושל דינמיקה ספציפית בפרט. הגדרה של הדינמיקה הספציפית יכולה לייצר את המחקר שיראה אם אכן CD4 מתנהל באופן מסוים ללא הדינמיקה הנפשית הזו או אחרת כאשר היא מאובחנת. אין בעיה מדעית לראות שוני בהתנהלות הזו.
לגבי "המציאות" אשמח אם תשתף אותי בהגדרה שלך ל- "מציאות".
אני מאחל לך כל טוב ותודה על ההזדמנות שנתת לי.
תודה
מיכאל
אמנון ,סביר להניח יעשה כמיטב הבנתו,ואחרים גם יתהלכו כרמת הבנתם.
החיים הם אכן מערך ניסוי ותהייה! ,התנסות -ותשואה במלומדים.והכל ברמות רבות של דרגות ה"פזורים"(המנוקזים היום באתר זה)..דברי אינם סותרים תהליכים שהתרחשו עד כה!.מקומי מוסיף לכם תובנות והשכלים בדוקים ורבי-התנסות ולימוד היקפי על מנת כעת!בזמן הזה!לאפשר לכם להתנהל באופן תואם יותר ומודע לתדר ורטט נחוצים ונדרשים להמשכים יותר מוקלים ועל מנת להפחית רמות דינים שלא במודע.וזו הנקודה המרכזית!!
יתכן וישנו עומס של "השכלים" מוזרמים.ציינתי בפנייך זמן ומועד.כתובי הם האות והמופת והמפתחות הנדרשים על מנת שתוכלו להכיל ולהפנים תוך כדי ה"הגנות" שמקומי מצפין לאתרכם.אין שום דבר בטל ומיותר בדברי.הכל צרוף ומופתי!!
כל ה"צנעה"מיותרת מצידי-לעת זו ! עלולה להחריף מצבכם ומצב אנשים הסומכים עליכם
חובתי ליידע אותכם-לטובתכם-טובת כולם.
הוגין:בהגינות.
הוגין:
דברייך, כמובן, אינם נכונים וגם אנשים שאבדו הכרה (ולכן, בפרט, את "הראיה לשורשיות הדברים מהבחינה המטאפיזית" Whatever that is ) מבריאים.
בלי קשר לטעות זו – האם את ממליצה לאמנון לערוך את הניסוי שהצעתי?
מיכאל
שום תרופה אינה מסייעת אם לא רואים לשורשיות הדברים מהבחינה המטאפיזית.
רק הבנה עמוקה יכולה לשחרר עכבות>תופעות נגררות>מחלות פיסיות.<<<ראיה צלולה.>>שחרור דפוס>>הרפיה מטאפיסית>שיקום כללי.))המשך בריא.
הוגין:בהגינות.
אמנון:
המדע עוסק במציאות וזו מתבררת על ידי ניסוי ולא בוויכוחים.
מה דעתך ליישם את התיאוריות שלך ולרפא אידס?
יותר מכך – כדי שאף אדם לא יפגע, מה דעתך לקחת עירוי דם מדמו של חולה אידס ולתת לנפשך החסונה לגבור על המחלה?
מימיקה-וירוס>אמבה>קופיפים>דרווין>אנושות21.9.2009 כא אלול תשסח-יום השוויון הסתוי-המאוחד.
שיהיה יום טוב,,,אאאאאפצי—-אאאאאפצי……..אאאאאפצי….לבריאות עולם.
לרועי שלום.
יש הרבה מאוד שאיננו יודעים על איך וירוסים נקשרים. מה שאנחנו יודעים בינתיים זה מופעים מזוהים שאנו רואים או מסיקים על ידי האינטרפרטציה לפי הנחות בסיס. הראשונה ש"וירוסים שואפים להתרבות כמו כל דבר חי" והשניה שהם "מיקרואורגניזמים טפיליים בתאים חיים…יכולים לגרום למחלה בבני אדם". זה מלכוד שאפשר לצאת ממנו רק אם מכניסים את "הנפש" למשוואה. כל זמן שמעמד ה"נפש" במערכת הגופנפש כגורם ביצירת הסימפטומים לא הוברר אנחנו לא יודעים האם HIV הוא המתמרן המתומרן או גם וגם. במצב הזה ההצהרה שהוא "הגורם" אינה מדעית. ההצהרה ש"התופעה מתקיימת רק בנוכחותו של HIV " היא המדויקת מדעית.
מדע על פי הגדרתו את עצמו רוצה לשאול "האם יכול להיות שהוירוס לא מתמרן את המערכת החיסונית אלא מתומרן ליצירת סימפטומים מתריעים בעלי דפוס מובהק".
ביולוגיה מולקולרית הנה דבר מופלא. גם היא לא יודעת להסביר איך תחת ההשפעה של חומרים הלוסינוגניים שמופקים מצמחים בסיביר אתה רואה מראות אופיניים לסיביר ואיך באלה שמופקים מצמחים ביערות הגשם אתה רואה את כל המגוון האופייני לשם.
אני מכבד את התגובות שלך ושל יהודה ושל אבי . התגובות שלכם הם המייצג של המחסום התפיסתי שמעכב את ההשתחררות מהנחות הבסיס לגבי וירוסים, כל זה בקונטקסט שבו אף אחד לא יודע איך נוצרו החיים והאם וירוסים היו שם קודם או שהתפתחו אחר כך.
בסיס הקושי להתחבר למה שאני כותב הוא הקושי שיש למדע המערבי לחשוב ש"תודעה" מתקיימת באופן בלתי תלוי ב"אריזת חומר", כלומר אם תרצה "באויר". בין היתר בעזרת המכניקה של הקוואנטים אנחנו לא רחוקים מלהבין את המנגנון הפיזיקלי של האופן שבו תודעה משפיעה על חומר, או אם תרצה באופן יותר פשוט איך עובדת טלפתיה.
אני מכבד אותך מבלי להכיר אותך בהיותך אדם ,
זה יכול להיות נעים יותר ופורה יותר אם נגיב
לעניין ובאופן מכבד, התנגדויות אוטומטיות, היו תמיד
והן חלק ממנוע ההתקדמות של המדע, לכן כל התנגדות מאוד מכובדת.
אשמח מאוד לפגוש אותך ואת קבוצת המדענים שלכם, מבחינתי לשם שאלת המון שאלות. יכול להיות שעל הדרך אולי אצליח ללמד גם משהו.
תודה
אמנון,
אין ספק בעיני, שבריאותו הנפשית של האדם מסייעת לבריאותו הפיזית, וכי הדרך בה הוא רואה את עצמו קובעת את עתידו. יחד עם זאת, חשוב לשים לב שקיימות מחלות רבות ומצבים פתולוגיים רבים ש- ‘להיות שמח’ לא מספיק כדי להחלים מהם. איני מכיר את האיש שהחלים ממחלת לב בזכות החיוך המתמיד שלו, או את האדם שגופו היה מחוסן בפני האבעבועות השחורות / איידס / סרטן מכיוון שהיה שמח תמיד בחלקו.
אנו יודעים כיום כיצד וירוסים נקשרים לתאים, ואנו יודעים כיצד מערכת החיסון נלחמת בהם, שלב אחר שלב. אמנם איננו יודעים עדיין הכל, אך אין זו סיבה, לטעמי, להדרדר לטיפולי ‘תקשור עם חוצנים’
http://www.batia-m.co.il/רפואה_אנרגטית_2/
שבת שלום,
רועי.
תודה על התגובות, הן מעודדות אותי להמשיך.
היגס
חבל שתהפך "לחלקיק עיוור",חס וממש ברגעים הקריטיים של סך תובנות כלל אנושיות מסכמות מעגל רב.אם אתה שוחר מדע אינך יכול להרשות לעצמך להיות מקובע בשום
סטיגמה שבוייה,לטובתך.
הוגין.
מימיוירוס>אמבה>קופיפים>ד.נ.א>20 פאות>הומוספיאנס>אנושות נושאת זכרון תרחישי>ביטוי מטאפיסי>ביטוי פיסיטיפול מונע:קידוש זיכרון>הפקר תגובות שרשרת
תופעות לוואי>השלכות<השתקפויות<<מהפך הנאורות>>
הפנמה(((משוב חוזר>עקיצת ה"דבורות"מוות והחייאה מטאפיסית>))))תובנות עמוקות מושכלות.(סך לקחי בינה)>>>>>>QQQQ I המשך בר-השכלה))))"הרמוניקה"(סופר-מאטריצה).>)>)צופן המשך..בהמשך קוונט ספונטני-קוונטי..בייוני וחי.
הוגין:למביני עניין ודבר בלבד!!!(בתמצית).
אנו משתדלים לפחות לקשר להודעה שממנה תרגמנו את הידיעה (בדרך כלל הודעות לעיתונות שמוציאים המוסדות האקדמיים בהם פועלים החוקרים), ומשם קל להגיע למאמר. במקרה הזה, מגזין מכון ויצמן שהמאמר לקוח ממנו אינו נוהג רך ולא תמיד יש לנו דרך להגיע למאמר. אגב לא רק הם, גם לא גלילאו וסיינטיפיק אמריקן ושאר שותפי התוכן.
עם זאת, החומרים שאנו מתרגמים בעצמנו הם הרוב. נתנחם בכך.
1. למגיב הראשון, הנה המאמר: http://biology.plosjournals.org/perlserv/?request=get-document&doi=10.1371/journal.pbio.0060114&ct=1
2. אבי, יהיה נחמד אם לכל כתבה הסוקרת מאמר מדעי תצרפו לינק למאמר.
לאמנון
אני, באמת לא איכפת לי שחולים במצב קשה או סופניים ירגישו טוב פסיכולוגית. אבל כאשר מנסים להפוך זאת לעיקר ואף במקום תרופות , או אז הכעס שלי גובר, ולא רק שלי. יש כאן ניצול ציני של מצבם הקשה של החולים.
אותי מעניין שבדוגמא שהבאת על מחקרו של פרופסור נורם שֶלי על הטיפול בחולה האיידס היה טיפול תרופתי שאני רואה בו את העיקר.
יש גבול למה שמצב הרוח יכול לעשות כנגד מחלות קשות כדוגמת האיידס!
עד לא מזמן חשבו שכיב כיבה -אולקוס נובע בגלל לחצים פסיכולוגיים, ולא כך הוא, ניתגלה חידק שגורם למחלה הזאת ובטיפול אנטיביוטי ניפטרים מכך.
ולגבי הציטטה שהבאת:- איינשטיין לימד אותנו ש"אי אפשר לפתור בעיות על ידי אותה חשיבה בה השתמשת כאשר יצרת אותן".סוף ציטוט. ובכן אני לא מכיר את הציטטה הזאת, וגם אם הוא אמר את זה אני לא מסכים שמחשבה בהירה , בעזרתה יצרתי בעיות, לא יכולה לעזור לי לפתור אותן. כך שאני לא מבין את הקשר לעיניינינו. האם כוונתך שבגלל שאיינשטיין הגדול אמר משהו אזי מחלות נובעות מהנפש? לא מקובל עלי.
בכלל לא פנית לאדם הנכון באמירה על איינשטיין , קוראיי הידען מכירים אותי ויודעים שאני ממש, ממש, לא חסיד של דברים מקובלים. מסה אפילה, חורים שחורים, ואפילו גרביטציה הם אצלי בס"ה הצעות שניתנות להסכמה או לא. איינשטיין הגדול אמר? , אז יופי, אז הוא אמר!, ועכשיו אני אבדוק מה דעתי על כך, מתאים לי, אסכים, לא מתאים לי, לא אסכים.
כנ"ל לא רק עם איינשטיין, כנ"ל עם דבריו של כל אדם. כנ"ל גם עם דבריך.
לצערי, אינני מסכים עם החשיבות הרבה שאתה מייחס לצד הנפשי הפסיכולוגי בטיפול במחלות קשות.
יום טוב
סבדרמיש יהודה
לאמנון. עם כל הכבוד לדעה האנטי מדעית, פה מייחסים חשיבות למחקרים שפורסמו בעיתונות המדעית ולא בספרים פופולאריים של אנשים, גם אם הם מדענים, הכותבים בתחום שאיננו תחום העיסוק שלהם. ריצ’ארד פיינמן היה יחיד בדורו שיכול היה להבין גם פיזיקה וגם ביולוגיה.
מעבר לכך, לא הייתי ממליץ לאנשים החולים במחלות חשוכות מרפא ללכת לקורסים של חשיבה חיובית. לאחרונה הסיר יצואן בריטי תביעה שהגיש כנגד אחד העיתונים על כך שחשף כי הרוויח מיליונים ממכירת ויטמינים לאפריקנים בטענה שזה יעזור להם נגד איידס. הוא הבין שאין לו קייס כי בית המשפט לא יעזור לו.
מר יהודה היקר. איינשטיין לימד אותנו ש”אי אפשר לפתור בעיות על ידי אותה חשיבה בה השתמשת כאשר יצרת אותן”. החשיבה שמנתקת את הנפש מהגוף לא תצליח לפענח את הסינרגיה שנקראת גופנפש.
מדע הרפואה יודע היום הרבה יותר על השפעת הנפש על התהליכים הפיזיולוגיים. זה מתחיל במושג המאוד כללי “סטרס” ומגיע עד להתעניינות הרופא המטפל ברקע הנפשי של ילדים חולי לויקמיה. הקשר בין מחלות לב וסרטן הערמונית לבין כישורי יצירת אינטימיות שיש לאדם הוכח באופן המדעי ביותר על ידי ד”ר דין אורניש. בסדנאות שהוא מקיים ואשר ממומנות על ידי חברות ביטוח הוא מלמד כישורים ליצירת אינטימיות. בין היתר הוא הראה נסיגה של סתימות בעורקים הכליליים למי שמדדי יצירת האינטימיות שלו התקדמו. אין קרדיולוג אחד בעולם שאינו יודע עליו ועל עבודתו. פרופסור נורם שֶלי – מומחה לרפואת כאב מפורסם בארה”ב ומנתח מוח, הראה בטיפול משולב ריפוי שלם של נשא HIV כלומר HIV שלילי כאשר שני המרכיבים המשמעותיים בטיפול – במקביל לטיפול התרופתי, היו טיפול פסיכולוגי ושינוי תזונתי קיצוני. הוא פרסם את הממצא בספר שנקרא “איידס – פרוזדור לטרנספורמציה”.
איידס כבר מזמן אינה סיפור של הומואים. היא התפרסמה כך מאחר והתגלתה בקהילות הומוסקסואליות בניו יורק וסן פרנסיסקו. היא הפכה מחלה כרונית במערב כמו הרבה מאוד מחלות אחרות. הרפואה המערבית היא רפואה של ניהול סימפטומים.
על קצה המזלג . אתה מוזמן ללמוד את ההתפתחות של התפיסה השלטת עדיין במדע הרפואה, החל מאריסטו וחמשת החושים כבסיס לתפיסת מציאות ראלית, עבור דרך החותם שצרב בה המתמטיקאי פילוסוף דקארט עם “הסיבה האחת” וההפרדה המוחלטת בין הנפש (“הכרה”) לגוף הפיזי , ועד לוידויו של פסטר על ערש דווי שהצדק בדבר הגורם למחלות הוא עם קלוד ברנאר ולא ב”תורת החיידקים” שלו.
כל התפיסה של וירוסים כגורמי מחלה בלעדיים היא הרחבה של מה שפסטר בעצמו הבין שאינו נכון. קלוד ברנאר הכניס את המושג MILLIEU INTERIEUR. כלומר , המצב המכלולי של האדם הוא זה שקובע את בריאותו ומכך את התגובה שלו לנוכחות של חיידקים.
חיידקים כמו הליקובקטר או מנינגגוקוקוס או הוירוס EBV חיים אצל רבים מאיתנו באופן קבוע. ב CFS – “תסמונת העייפות הכרונית” הוירוס הזה מזוהה מבלי שהמדע יודע לומר מה תפקידו ביצירת התסמונת הזו. מה שכן מזוהה על ידי רופאה ישראלית מומחית מהדרגה הראשונה לתופעה הוא ש- 65% מהמטופלים שלה – בדרך כלל מטופלות – מדווחות על טראומה מינית. כלומר סביר שיש עוד שלא דווחו והאחוז יותר גבוהה.
הספרות המקצועית מלאה במקרים של הבראה מלאה או הטבה משמעותית כאשר טיפול רגשי מסוג כל שהוא הצליח לשחרר את המטופל מדינמיקה מעגנת.
מערכת הגופנפש היא סינרגיה – היא “יותר ” מסכום כל החלקים שלה. היא מאוד מתוחכמת. היא מייצרת סימפטומים וסימנים כדי להתריע על המצב המכלולי שלה שכולל כמובן גם את הנפש. זה לא משנה עם הסימפטום נוצר בנוכחות של וירוס חיצוני.
במדע הרפואה יש היעדר הגדרה של מערכת תקשורת שיכולה להסביר איך המבנה והאופי של וירוס חיצוני עובדים בהרמוניה עם רצפטור ספציפי פֶּר יצירת סימפטום פיזי שתפקידו לעזור לאתר הפרה של דינמיקה ספציפית במערכת הגופנפש.
בעיקרון אין הבדל בין התגובה שלך לתגובה של רופא מומחה למחלות זיהומיות. שניכם לא חונכתם לאפשר את ההנחה שהנפש מעורבת.
בכל עשרים ושש שנות הניסיון של הפענוח של איידס חסר באופן שאינו מפתיע ולו מחקר אחד רציני שמנסה לברר קודם כל את מהות ההתנגדות להכנסת הנפש למשוואה ואחר כך את האופן שבו היא מעורבת בפנומנום שנקרא איידס.
תודה
לאבי בליזובסקי שלום.
אני ממליץ לך לקרוא על “דו’ח פלקסנר” מ- 1910 והתוצאות שלו בעקבות המהלך האגרסיבי של הקרנות של קרנגי ורוקפלר שנועד להוציא מן השוק כל מוסד רפואי שלא תמך ב”רפואה המדעית” שנשענה על המודל הקארטיזיאני – של דקארט. המטרה הייתה לתמוך רק במוסדות רפואה שילמדו את הרצף שמוביל לצריכת תרופות.הם זיהו את הפוטנציאל העסקי בתעשיית תרופות. האופן שבו רוב האנשים – ובכלל זה המיין סטרים הרפואי, חושבים הוא בין היתר במידה רבה תוצאה של הסיפור הזה.
אני יכול להבין שקשה לראות ולהבין רצף שבו דינמיקה מנטלית קולקטיבית לא מאוזנת מקבלת אינטרפרטציה אישית ונעשית מוחצנת באופן פיזי רק בנוכחותו של וירוס ספציפי. זה עוד לא נכנס לקוד החשיבה הקולקטיבי שלנו. ראה מקס פלאנק על אמת מדעית.
תודה
לרועי צזנה שלום.
בתמצית: איזון של האינטרפרטציה האישית שלה.
וקצת בהרחבה.
בקולקטיב האנושי יש מכנה משותף אחד גורף – מבנה שלד הרגשות שלנו. אנחנו שונים בכל דבר ודבר, צבע, גובה, יותר או פחות שיער, רזה שמן, וכו’. היכולת שלנו לתקשר באופן מפותח מעבר להעברת קודים הישרדותיים, היא קודם כל הידע להביע ולפענח רגשות בשפה קולקטיבית שאינה מילולית.
לדינמיקה מנטלית קולקטיבית יש ביטוי אישי אצל כל אחד מהאינדיבידואלים. בספרטה הדינמיקה המנטלית הקולטיבית הייתה לוחמנית והאינטרפרטציה האישית שלה הייתה מאוד אחידה. גם אצלנו יש אינטרפרטציה אישית שונה לחלוטין לדינמיקה מנטלית משותפת שנקראת היחס לַאישה. מתן או אי מתן כבוד לזכות הטבעית לשוויון של האישה זה מצב מנטלי. זהו אישיו מנטלי קולקטיבי. אם אנחנו מזהים דינמיקה מנטלית קולקטיבית של אי מתן כבוד לאישה מעצם היותה אישה, כדי לתרום את החלק שלי לאיזון הדינמיקה הזו אחפש את האינטרפרטציה האישית שלי לדינמיקה הזו ואבדוק עד כמה אני מאוזן במקום הזה. דוגמא.
תודה
לאבי
כדי למנוע אי הבנות, וכהצעתך, אכן מדובר בנושא אזרחי , אז אני מרשה לך למחוק את הערה הנ"ל למען הסדר הטוב.
יום טוב
סבדרמיש יהודה
ליהודה. להערכתי הנושא שבו מדובר הוא אזרחי ולא פלילי, לכן עדיף למחוק את ההערה ולמנוע בעיות. באשר לשאר התגובה – אין בעיה לענות ולהגיב ולהפך, חובה להגיב בפני כל מי שטוען טענה אנטי מדעית, ראו מה קורה בדרום אפריקה בגלל שנשיאה הנוכחי מאמין בדברים מעין אלה.
ניראה לי שכוונתו המוסתרת של המגיב הראשון היא הטענה שאיידס היא מחלה פסיכולוגית ואו, טו, טו, טיפול פסיכולוגי יעזור כאן.
כמו כן יותר ממרומז שיתכן והכשל החיסוני של האיידס נובע מהפסיכולוגיה ודרך החיים של ההומוהים ואם רק הם יתקנו את דרכם , הכל יהיה טוב ויפה והם יחלימו ואפילו, לחלוטין!
ציטוטים מתגובת אמנון יוסטינג עליהם אני מתבסס:-
…שוירוס רטרו כמו HIV מתנהל במערכת הגופנפש ,
…יש הגדרה של מכנה מנטליפסיכולוגי גורף בקולקטיב האנושי, שהוא "הגורם" באיידס
….היפרדות מלאה מהוירוס כאשר זה יסיים את תפקידו כמסייע הכרחי ביצירת הסימפטומים שתפקידם להוביל למקור הנפשי הלא מאוזן.
לסיכום, נתינה של מופע פסיכולוגי למחלת האיידס היא מטעה ומסוכנת ועלולה להוביל להסתמכות על שרלטאנים, רופאי אליל ולהבדיל גם רבנים, בטפול במחלה קשה זו.
ואומנם, ממש לפני ששלחתי תגובתי, החלטתי לבדוק מי הוא אמנון יוסטינג הנ"ל שלתגובתו אנו מתייחסים, ובאמת, כניראה שצדקתי בתחושת הבטן שלי:
http://www.batia-m.co.il/%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%98%D7%99%D7%AA_2/
לתשומת ליבם של של מגיביי הידען!!
שיהיה לנו יום טוב
סבדרמיש יהודה
איך מתקנים "דינמיקה מנטלית קולקטיבית קריטית לא מאוזנת" ?
חבר פעם הראה לי בקבוקון תרופות שכתוב עליו aids cure
אחר כך הוא הזיז את האצבע והראה לי שבהמשך כתוב שם של איזו מחלה.
הוא כמובן התבדח אבל מסתבר שאנשים יכולים להיות יותר מצחיקים כשאינם מתכוונים להתבדח.
לתגובה הקודמת – מה זה קשור לכתבה ובכלל – מה זה השטויות האלה?
עד כמה המדע מוכן להניח שוירוס רטרו כמו HIV מתנהל במערכת הגופנפש באופן אוטומטי עד לשלב החבירה לתאי ה- T דרך CD4, שלב שבו הנפש לוקחת את ההובלה ומתחילה לנווט אותו ליצירת הסימפטומים המתריעים, בהנחה שישנה דינמיקה פסיכולוגית שהיא המכנה המשותף בכל הנשאים ואשר מקבלת באופן טבעי אינטרפרטציה אישית אצל כל אחדת מהם מה שמאפשר טיפול מוגדר וספציפי אשר יכול לשחרר את הגורם הפסיכולוגי המעגן?
מה שמבלבל את המדע זו שגרת ההנחות שמורכבת מההנחה שוירוס כמו HIV שואף להתרבות, ושהוא גורם מחולל מחלה מאחר שללא נוכחותו התופעה Aids לא יכולה להיווצר.
יש דינמיקה נפשית ספציפית שמהווה מכנה משותף בכל הנושאים של הנגיף. יש הגדרה של דרך לאבחון של האינטרפרטציה האישית שעושה כל נושא של הוירוס למכנה הפסיכולוגי המשותף. יש הגדרה למרכיבים של סינרגיה טיפולית – שנשענת על המשך הטיפול הקונבנציונלי – שיכולה לאפשר היפרדות מלאה מהוירוס כאשר זה יסיים את תפקידו כמסייע הכרחי ביצירת הסימפטומים שתפקידם להוביל למקור הנפשי הלא מאוזן.
יש הגדרה של מכנה מנטליפסיכולוגי גורף בקולקטיב האנושי שהוא "הגורם" באיידס, כל שרשרת ההתרחשויות שהיא שרשרת של סימפטומים שתפקידה באופן הטבעי ביותר להוביל אל הדינמיקה המנטלית הקולקטיבית הלא מאוזנת באופן קריטי הזו.
Aids היא מערכת תגובה להפרת איזון קריטית. באופן טבעי תפקידה לייצר תהליך שעצם הפענוח שלו זו האפשרות להשיב את האיזון.
בתוך תהליך של השבת האיזון (לאותה דינמיקה מנטלית קולקטיבית קריטית לא מאוזנת) זה אך טבעי שבדיוק אותה מובנות שלו להיות מתופקד על ידי הנפש של הפרטים של הקולקטיב ליצירת הסימפטומים המתריעים היא זו שמאפשרת לו השתנות במאה ושמונים מעלות כדי להפוך לגורם מסייע בריפוי של אלה שלוקים בסימפטומים המתריעים. השלב הזה יכול להיות מהיר ביותר במידה ותפקידה של מערכת ההתרעה נוחל הצלחה מוחשית.
יש פענוח מלא של Aids וישנה הדרך לחזק את המערכת החיסונית – ועד כדי שחרור מלא של הוירוס מתפקידו.
עכשיו הזמן ליצירת קבוצות פיילוט שתוכלנה להראות שאכן הדבר טבעי ואפשרי.
תודה
ישנה אפשרות לצפות בתמונות שצילם המיקרוסקופ באינטרנט?