נשים שקיבלו טסטוסטרון גילו התנהגות פרו-סוציאלית יותר מאלו שקיבלו פלצבו, כאשר השתתפו ב”משחק האולטימטום”
יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו
כיצד מתנהגים אנשים כאשר יש בדמם עודף של ההורמון טסטוסטרון? מתברר שהתשובה לכך אינה כה פשוטה כפי שנהוג לחשוב. ממחקרים שנעשו בעבר במכרסמים התברר שטסטוסטרון יכול לגרום להתנהגות תוקפנית, וגם אצל בני אדם נמצאו עדויות הקושרות רמה גבוהה של טסטוסטרון בדם לאגרסיביות ולאנטי-סוציאליות: כל זה הוביל לאמונה הרווחת בדבר ההשפעה הבעייתית של הורמון זה. אך האם זו האמת? כמה חוקרים הציעו בשנים האחרונות כי אולי הטסטוסטרון קשור בעצם לרצון לבסס את המעמד של פרט מסוים בחברה, דבר המתבטא במצבים מסוימים – אך לא תמיד – בתוקפנות.
הכלכלן ארנסט פהר (Fehr) ועמיתיו מאוניברסיטת ציריך שבשוויץ החליטו לבדוק את הנושא בעזרת “משחק האולטימטום” – משחק שכבר שימש בעבר בניסויים פסיכולוגיים וכלכליים רבים. במשחק זה המשתתפים מתחלקים לזוגות. בכל זוג, משתתף א’ מקבל סכום מסוים – נניח, 100שקלים – וצריך להציע חלק מהסכום למשתתף ב’. אם משתתף ב’ מקבל את ההצעה, העסקה יוצאת אל הפועל וכל אחד מקבל את הכסף שהובטח לו. אם משתתף ב’ מסרב, העסקה אינה יוצאת אל הפועל, הכסף חוזר אל עורכי הניסוי ואיש אינו מרוויח. אנשים נוטים בדרך כלל להציע הצעות נדיבות למדי – יש שמציעים 40או 45שקלים, ורבים מציעים 50. ייתכן שהם מונָעים מתחושת צדק, וייתכן שהם פשוט דואגים שאם החלוקה תהיה לא צודקת בעליל, צד ב’ לא יסכים לקבל אותה, ובדרך כלל הם צודקים. מעטים מאוד האנשים שיסכימו לקבל 5%מהכסף, אף שסירוב פירושו שלא יקבלו דבר (כלומר – מבחינה רציונלית “קרה” ראוי להסכים).
במחקר שפורסם לאחרונה בשבועון המדע Nature בדקו החוקרים אם מנת טסטוסטרון משפיעה של הדרך שבה משחקות נשים במשחק האולטימטום. למחקר נבחרו נשים ולא גברים, כי רמת הטסטוסטרון הבסיסית בדמן של נשים נמוכה וקבועה למדי, ולעומתן אצל הגברים ישנה שונות רבה שעשויה להשפיע על התוצאות.
כאשר הנשים שקיבלו את מנת הטסטוסטרון שיחקו בתור צד א’, שצריך להציע כסף, הן נטו להציע הצעות נדיבות יותר – כלומר נטו לחלק את השלל בצורה הוגנת יותר מנבדקות שקיבלו פלצבו. החוקרים מסבירים זאת בכך שההורמון גרם לנבדקות לרצות לחזק את מעמדן בקבוצה, להימנע מדחייה ולהבטיח את השגתו של המשאב – הכסף. בתנאים אלו הדרך הבטוחה ביותר לעשות זאת היא להתנהג דווקא בצורה פרו-סוציאלית.
אפשרות נוספת היא שההורמון פשוט גרם לנבדקות להתנהג בצורה אלטרואיסטית יותר. החוקרים מכירים באפשרות זו, אך דוחים אותה על סמך התנהגותן של הנבדקות כאשר שיחקו בתפקיד צד ב’, האמור לקבל או לדחות את ההצעה. במקרה זה לא נצפה שום הבדל בין התנהגותן של הנבדקות שקיבלו טסטוסטרון או פלצבו, ואילו אם ההורמון אכן היה גורם להן להתנהגות אלטרואיסטית יותר, אזי היינו מצפים לראות פחות דחיות של ההצעה אצל הנבדקות שקיבלו אותו.
צריך לציין שקשה להסיק מהמחקר על פעילותו של ההורמון על המחצית השנייה של המין האנושי. ממחקרים קודמים נראה כי ישנה השפעה שונה במקצת של הורמוני מין על גברים ועל נשים. החוקרים גם לא בדקו אם נשים מגיבות באופן שונה כאשר המשתתף השני במשחק האולטימטום הוא גבר ולא אישה.
לסיום, המחקר העלה עוד הפתעה אחת. בכל הניסויים שתיארנו לעיל הנבדקות לא ידעו, כמובן, אם הן מקבלות הורמון או פלצבו. האם ידיעה תשפיע על תפקודן? מתברר שכן! כאשר הנבדקות קיבלו פלצבו אך נאמר להן שקיבלו טסטוסטרון, הן נטו להציע הצעות נדיבות פחות מאלו שנאמר להן שקיבלו פלצבו. נראה שהתפישה הרווחת לגבי ההורמון השפיעה עליהן, והן הרגישו ש”יש להן תירוץ” להתנהג בצורה פחות פרו-סוציאלית – בלי לדעת שהשפעתו האמיתית של ההורמון הפוכה בדיוק…
תגובה אחת
טסטוסטרון גורם לתוקפנות, חרמנות, קנאה עזה וסרחון.