סיקור מקיף

טכנולוגיה חדשה תאפשר לצמחי מאכל לקלוט חנקן ישירות מהאוויר

שיטה שפותחה באוניברסיטת נוטינגהם בבריטניה, מנצלת את יכולות הקטניות להסתייע בחיידק המקבע חנקן, ומעתיקה יכולת זו גם לצמחי מאכל אחרים ונפוצים יותר

קיבוע חנקן בשורש של קטניה. צילום: shutterstock
קיבוע חנקן בשורש של קטניה. צילום: shutterstock

קיבוע חנקן, התהליך שבמהלכו החנקן הופך לאמוניה, הוא תהליך חיוני לשרידתם של צמחים. ואולם רק מעט מאוד סוגי צמחים, רובם ממשפחת הקטניות (אפונה, שעועית ועדשים) מסוגלים לקבע חנקן מהאטמוספירה בסיוע חיידק מקבע חנקן. מרבית סוגי הצמחים מקבלים את החנקן שלהם מהקרקע ועבור מרבית הצמחים שהחקלאים מגדלים לצרכי מזון ברחבי העולם, משמעות הדבר היא הסתמכות על דשנים סינתטיים המכילים חנקן מקובע.

פרופ' אדוארד קוקינג, מנהל מרכז קיבוע החנקן בצמחים באוניברסיטת נוטינגהם, פיתח שיטה להחדרת חיידק מקבע חנקן לתאי שורש הצמח. פריצת הדרך שלו הגיעה כאשר מצא זן מסויים של חיידק מקבע חנקן בקנה סוכר והצליח להחדירו למרבית צמחי המזון העיקריים.
לפיתוח זה פוטנציאל לספק לכל תא בצמח את היכולת לקבע את החנקן האטמוספרי. לכך תהיה השלכה עצומה על החקלאות, כאשר הצמחים יוכלו לספק לעצמם את כמות החנקן הדרושה ללא צורך בדשנים.

לדברי פרופ' קוקינג, הדבר דרוש להפחתת זיהום החנקן הנגרם בשל השימוש בדשנים. זיהום ניטרטי הוא מקור רציני לזיהום האטמוספירה באמוניה ובחנקן דו־חמצני.

בנוסף, זיהום חנקני מהווה גם סיכון בריאותי והוא גם הגורם ל'אזורים מתים' בנהרות ובאוקיאנוסים. החוקרים מעריכים כי העלות השנתית של הנזק הנגרם בזיהום חנקן באירופה מגיע למאות מיליארדי אירו בשנה.

"טכנולוגית'N-Fix' תסייע לצמחים להשיג באופן טבעי את החנקן הדרוש להם, ותסייע כך בהבטחת אספקת המזון. העולם יצטרך להיגמל מהתלות בדשנים המכילים חנקן סינתטי המיוצרים מדלקים מאובנים ובעלי עלות כלכלית גבוהה בשל זיהום הסביבה ועלויות אנרגיה גבוהות."
לדבריו, ב- N-Fix לא נעשה שימוש בהנדסה גנטית. "מדובר בחיידק מהטבע המשתמש בחנקן מהאוויר. הוא מועבר לתאי הצמח דרך הזרע ומספק לכל תא בצמח את היכולת לקבע חנקן. זרעי הצמחים עטופים בחיידק כדי לאפשר לו ליצור יתרון משותף ויחסים סימביוטיים ולהפיק חנקן באופן טבעי."

האוניברסיטה רשמה פטנט על התהליך באמצעות חברת המסחור שלה. ההערכה היא שהטכנולוגיה תהפוך למסחרית בתוך שנתיים-שלוש.
מעניין מה תהיה תגובת יצרני הדשנים.

למאמר באתר אוניברסיטת נוטינגהם

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. בשורה אקולוגית משמחת. חיסכון בדישון (עלויות ופחות זיהום חנקות). וגם תוספת משמעותית לייצור המזון בעולם.
    ברור שהפיתוח יצטרך לאפשר הדבקת הזרעים בחיידק כמו גם לבדוק השפעה מקיפה על כל סוג צמח. וכמובן ללמוד מה ההשפעה על עשבים רעים שפוגעים בייצור המזון ומצריכים חומרי הדברה מזהמים.
    התופעה ידועה וקרויה מיקוריזה. הבשורה היא שאותר חיידק קושר חנקן שהוא היסוד הנצרך ביותר בדשנים שמותאם לטווח רחב יותר של צמחים מייצרי מזון.

  2. יש סכנה להקניית ייתרון "לא הוגן" לצמחים מסויימים אשר ייהפכו למינים פולשים.
    וגם, קיבוע עצמי "יעלה יותר" לצמח מאשר חנקן זמין בשורשים ולכן התהליך עשוי להוריד את התפוקה.

  3. מדהים ! השאלה היא מה יהיו ההשלכות על הערך התזונתי/בריאותי וכו'.

    ומעניין באמת מה יהיה עם הלובי של תעשיית הדשנים…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן