סיקור מקיף

סנט הטכניון אישר ברוב מכריע את הקמת המכון לטכנולוגיה בסין * מכון ויצמן יקים מרכז מחקר לאומי לרפואה מותאמת אישית

בהמשך להחלטת הסנט לאישור מזכר ההבנות עם סין, אישר הוועד המנהל של הטכניון את מינויו של פרופסור פאול פייגין, לתפקיד חדש בהנהלת הטכניון : סגן הנשיא לפרויקטים אסטרטגיים אשר יהיה אחראי על הפרויקטים בסין ובניו יורק

פרופ' פול פייגין, משנה לנשיא הטכניון למיזמים אסטרטגיים. צילום: הטכניון
פרופ' פול פייגין, משנה לנשיא הטכניון למיזמים אסטרטגיים. צילום: הטכניון

סנט הטכניון אישר בשבוע שעבר, ברוב מכריע, את שיתוף הפעולה עם אוניברסיטת שנטאו במחוז גואנגדונג שבסין, להקמת המכון הטכנולוגי המשותף. בהחלטה נאמר כי "מזכר ההבנות, שנחתם בין הטכניון לאוניברסיטת שנטאו, בתאריך 29.9.13, יהווה בסיס להסכם המפורט בין המוסדות להקמת מכון טכניון-גואנגדונג לטכנולוגיה (TGIT)וכי חברי הסנט מברכים את הנשיא והנהלת הטכניון על היוזמה והמעוף ביצירת הקשר האסטרטגי עם אוניברסיטת שנטאו והקרן הפילנטרופית של לי קא שינג."

בהמשך להחלטת הסנט לאישור מזכר ההבנות עם סין, אישר הוועד המנהל של הטכניון את מינויו של פרופסור פאול פייגין, לתפקיד חדש בהנהלת הטכניון : סגן הנשיא לפרויקטים אסטרטגיים.

פרופסור פייגין שימש בשש השנים האחרונות כמשנה בכיר לנשיא הטכניון והוביל את ההסכמים הבינלאומיים להקמת מרכז החדשנות טכניון-קורנל על שם ג'ייקובס בניו יורק ולהקמת מכון טכניון – גואנגדונג לטכנולוגיה בסין.

פרופסור פייגין, סטטיסטיקאי בהכשרתו, שימש במגוון תפקידי ניהול בטכניון וביניהם: דיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, חבר מועצת המנהלים של מוסד הטכניון וחבר הוועד המנהל.

"שיתופי הפעולה הבינלאומיים של הטכניון עם אוניברסיטאות בעולם תורמים להגשמת חזונו, להימנות עם קבוצת העילית של האוניברסיטאות המובילות בעולם במדע וטכנולוגיה," אמר נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא. "פרופסור פייגין, שתרם רבות ליצירת שיתופי הפעולה הבינלאומיים ולהקמת המכון בסין ומרכז החדשנות טכניון– קורנל בניו יורק, ימשיך לקדם את ההסכמים הללו ולהביא להשלמתם. אני מודה לו על תרומתו הרבה לטכניון בשש השנים האחרונות כמשנה בכיר לנשיא ומאחל לו הצלחה בתפקידו החדש."

 

מכון ויצמן יקים מרכז מחקר לאומי לרפואה מותאמת אישית

 

מכון ויצמן למדע מייסד בימים אלה מרכז מחקר לאומי לרפואה מותאמת אישית על-שם ננסי וסטיבן גראנד. המרכז ישרת את כל קהילת המחקר בישראל בתחום מדעי-החיים והביו-רפואה, בהם חוקרים מהאקדמיה, רופאים העוסקים במחקר רפואי במעבדות המרכזים הרפואיים, וחוקרים בתעשיית הביו-מד בישראל.

הקמתו המואצת של המרכז – המכוון להגשמת החזון העתידי של הרפואה, שבו הטיפול מותאם לא רק לריפוי מחלה מסוימת, אלא למאפיינים הגנטיים הייחודיים של כל אדם – מתאפשרת הודות לתרומה נדיבה של כמה מידידי המכון. הרפואה האישית תהיה מסוגלת, למשל, להתאים טיפול תרופתי לכל מטופל בהתאם למאפיינים הגנטיים שלו, כך שתושג יעילות רפואית מרבית, תוך גרימת מינימום השפעות לוואי.

העתיד הזה מבוסס על טכנולוגיות ושיטות מחקר מתקדמות שחלקן קיימות כבר היום. בין היתר, מערכות ניסוי חדשניות ויעילות, אשר מאפשרות מחקר רחב היקף של אלפי גנים וחלבונים, או חיזוי תגובות לתרופות בזמן קצר מאוד.

המרכז כולל ארבע יחידות, אשר פועלות כרגע בכמה מעבדות זמניות ברחבי קמפוס מכון ויצמן למדע: המכון לגנומיקה על-שם קראון, שהוקם על-ידי משפחת קראון משיקגו; מכון למיפוי חלבונים על-שם דה בוטון, שהוקם על-ידי מייל דה בוטון מבריטניה; המכון לביואינפורמטיקה על-שם אילנה ופסקל מנטו, שהוקם על-ידי אילנה ופסקל מנטו מישראל ומצרפת; והמכון לגילוי תרופות על-שם מוריס וויויאן ווהל, שהוקם על-ידי הקרן על-שם מוריס וויויאן ווהל מבריטניה. בתוך שנה ימוקמו ארבע היחידות במבנה "מגדל השמש", שעובר בימים אלה שיפוץ לקראת שינוי יעודו במימונה של קרן וולפסון, בריטניה. בראש המרכז עומדת ד"ר ברטה סטרולוביץ', בוגרת המכון, שלפני הגעתה כיהנה כסגנית נשיא למחקר בסיסי בחברת "מרק" העולמית, תפקיד שמסגרתו הקימה מרכז מצוינות מתקדם לגילוי תרופות. היא מביאה עמה את ניסיונה העשיר בניהול צוות ובשיטות מחקר מתקדמות ויעילות לפיתוח תרופות.

לצורך הקמת המרכז, גייס מכון ויצמן למדע תרומות בהיקף כולל של 120 מיליון דולר, מתורמים פרטיים ומקרנות פילנטרופיות. מתוכם, תרומה נדיבה של 50 מיליון דולר התקבלה באחרונה מננסי וסטיבן גראנד מסן-פרנסיסקו, והיא נעשתה באמצעות הוועד האמריקאי של המכון. ננסי וסטפן גרנד הם תורמים ותומכים נדיבים של מכון ויצמן למדע מזה שנים, והמרכז החדש כולו ייקרא מעתה על-שמם.

פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן למדע: "תרומתם יוצאת הדופן של סטיבן וננסי גראנד, יחד עם התומכים האחרים מייסדי המרכז, היא דוגמה נדירה של התגייסות ידידי המכון להגשמת חזון אשר יחולל שינוי משמעותי בעתיד המחקר הביו-רפואי בישראל. היות שהמרכז משרת את כל קהילת המחקר בארץ, השפעת המחקר שיעשה בין כותלי המעבדות במכון ויצמן למדע, תורגש בכל הארץ וגם מחוץ לגבולותיה".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן