חסרון מרכזי בשימוש בתאי גזע נובע מכך שכאשר משתילים תאי גזע עובריים אנושיים בעכבר שאין לו מערכת חיסון נוטים התאים לייצר גידול שפיר הידוע בשם "טרטומה". ההערכה היא כי גידול זה יופיע גם כאשר ישתילו את תאי הגזע העובריים באדם.
.jpg)
חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו שיטה שעשויה להקטין משמעותית את הסיכון להתפתחות גידולים מתאי גזע עובריים המושתלים באדם. הגילוי סולל את הדרך להתקדמות נוספת בתחום המדעי המבטיח של ריפוי באמצעות תאי גזע.
תאי גזע הם תאים ראשוניים של הגוף שמהם מתפתחת שורה ארוכה של תאים כמו תאי עצם, תאי מערכת הדם, תאי מערכת החיסון ועוד. תאי גזע עובריים מתאפיינים ביכולת הִתְרבות עצמית בלתי מוגבלת בתרבית תאים וביכולת התמיינות לכל סוגי התאים בגוף. תכונות אלו מקנות להם פוטנציאל לשמש הן כמקור בלתי נדלה לסוגי תאים שונים לצורכי השתלה והן לחקר שלבי ההתפתחות העוברית הראשונים. המחקר הרפואי מנסה לעשות שימוש בתאי גזע לצורך טיפול במחלות כמו אי-ספיקת לב, טרשת נפוצה, סוכרת נעורים, פרקינסון ועוד.
חסרון מרכזי בשימוש בתאי גזע נובע מכך שכאשר משתילים תאי גזע עובריים אנושיים בעכבר שאין לו מערכת חיסון נוטים התאים לייצר גידול שפיר הידוע בשם "טרטומה". ההערכה היא כי גידול זה יופיע גם כאשר ישתילו את תאי הגזע העובריים באדם. הופעתו של הגידול תמוהה ביותר בהתחשב בעובדה שהתאים שמושתלים הם תאים בריאים לחלוטין.
.jpg)
פרופ' נסים בנבניסטי ותלמיד המחקר ברק בלום מהמכון למדעי החיים ע"ש סילברמן באוניברסיטה העברית ערכו מחקר להבנת הגורמים להתפתחות גידול הטרטומה. במחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Nature Biotechnology, ניתחו החוקרים את הבסיס הגנטי של הגידול וזיהו גן מרכזי המעורב ביצירת הגידול. הגן, בשם Survivin, מצוי בגידולים סרטניים רבים וכן בעוברים בראשית התפתחותם, אך אינו נוכח ברקמות של אדם בוגר.
על ידי נטרול פעילות הגן הצליחו החוקרים לגרום לתמותה מתוכנתת של תאי הגזע העובריים בתרבית ואף לתמותת תאי הגידול עצמו. "נטרול הגֶן לפני השתלת התאים העובריים או אחרי ההשתלה יכול להקטין משמעותית את הסיכון להיווצרות הגידול" אומר פרופ' בנבניסטי, "עם זאת, ייתכן שיהיה צורך באסטרטגיות רפואיות נוספות כדי להיות בטוחים שהגידול לא יופיע".
המחקר נערך בשיתוף הדוקטורנט אורי בן-נור וטכנאית המעבדה תמר גולן-לב מהאוניברסיטה העברית.
4 תגובות
תאי הגזע העובריים הלא ממוינים הם התאים גורמי הגידול. תאים ממויינים אינם יוצרים גידול. הריגתם של התאים הלא ממוינים בצלחת על ידי ביטול פעילות הגן אמורה להבטיח שלא ישארו תאים גידוליים בתרבית, והיא תהיה בטוחה יותר. אולם אם בכל זאת השתרבבו תאים לא ממוינים, הריגתם בחיה מראה שאפשר לטפל גם בגידול עצמו. יתרה מכך – היא מראה שהגן אכן מעורב בתהליך הגידולי.
הגן אכן חשוב בראשית ההתפתחות, אבל הוא אינו נחוץ ברקמות בוגרות, ולכן אינו מתבטא שם. בגידולים, לעומת זאת, הגן נחוץ למניעת מוות מתוכנת של תאים. כיון שהתאים שדרושים לרפואה הם תאים ממוינים והם מושתלים בחולים הרבה אחרי השלב ההתפתחותי בו מתבטא הגן, ביטול פעילות הגן לא פוגע בתאים אלו.
1. כי לא הצליחו לבודד
2. כי התאים מפתחים גידולים חוזרים
למה היה צורך לגרום לתמותה מתוכנתת של תאי הגזע העובריים? לא מספיקה רק התמותה של הגידול לבד?
ועוד שאלה, אם הגן מצוי בראשית התפתחותו של כל עובר איך הוא נעלם כשהאדם בוגר? והאם יכול להיות שהוא גורם חשוב להתפתחות הראשונית?
סליחה על הבורות ותודה מראש למי שיעזור לי להבין…
מעניין.