סיקור מקיף

לבקר בטנזניה בעונת ההמלטות

בדרך כלל אנו מציינים כפרט ביוגרפי את עובדת היותו של ד"ר אסף רוזנטל מדריך טיולים באפריקה. הפעם נציין טיול ספציפי שהוא מתכוון לערוך (וגם ערך בעבר) לטנזניה בעונת ההמלטות.

הידיעות על ציד לא חוקי ועל סחר בחיות בר וחלקיהן עולות לדפי העיתונים בתדירות גדלה והולכת.

יש גם ידיעות על "תפיסות" של משלוחי שנהב, גורי טיגריסים, קרני קרנפים או תינוקות של גורילות, אלא שעל פי המידע מהשטח ה"תפיסות" מהוות חלק קטן מכלל המסחר הרצחני.
על פי מידע מגופים ירוקים רק בשנה האחרונה נרצחו באפריקה יותר מ-20 אלף פילים. בדרום-אפריקה נקטלו יותר מ- 300 קרנפים. ברפובליקה של קונגו נתפסים כל יום תינוקות של גורילות וחלקי גופות של בוגרים, בשווקי אפריקה ניתן לקנות חלקי קופים, לטאות מיובשות, עורות נמרים וכל חיה או חלק מחיה שרצה, עפה, זחלה או שחתה בשטח.

ישנם פקחי שמורות ו"כוחות מיוחדים" שעוסקים במניעת העיסוק הרצחני בשמורות ובשטחים הפתוחים. בדרום-אפריקה החלו בעלי השמורות הפרטיות להרדים קרנפים ולהסיר קרניהם (הליך שאינו פוגע בחיה). אחת מדרכי המניעה היא פיתוח התשתית התיירותית בשמורות. בשמורות בהן יש תנועת מבקרים קשה לעברייני הציד לפעול, המבקרים מהווים מקור הכנסה שמשמש להידוק השמירה והפיקוח וכך יותר תיירים משמעותם פחות פעילות רצחנית.

לא רק צייד לא חוקי מאיים על שמורות אלא גם פיתוח מסחרי, תעבורתי ואחר שאינו מתחשב בצרכי השמורות מהווה פגיעה קשה. בטנזניה מתוכנן כביש שיחצה את שמורת הסרנגטי. לא רחוק משם מתוכנן מפעל להפקת סודה קאוסטית מאגם בו מקננים פלמינגו.
ושוב אחת הצורות למנוע פגיעה ע"י "פיתוח" היא באמצעות הפצת המידע על חשיבות השמורות ברחבי העולם.

השיטה היותר טובה לכך היא ביקור בשמורות, להלן תאור של מסע "ספארי" לביקור בשמורות הצפוניות של טנזניה. דרך אחת לעשות זאת היא לבקר בשמורות ולחזק בכך את התיירות.

בהמשך כתבה זו אני אפרוש בפניכם מסע שכזה שאני נוהג להדריך, ואעשה זאת בין היתר בפברואר 2013.

התמונת מטנזניה באדיבותו של שלמה כרמל "עולם אחר"
http://www.another-world.co.il/

לקראת הנחיתה בשדה קילימאנז'רו מאפשר הטייס שיודע כי רבים מנוסעיו הם תיירים לראות את אחד מהמראות היפים והייחודיים – ראשו הלבן של ההר הגבוה באפריקה.

כדי שכל יושבי המטוס יוכלו להתרשם, מטה הטייס את המטוס על צידו, הקרחונים הלבנים שעל ראש הקילימאנז'רו מבהיקים מבעד לענני הבוקר ומצדיקים את תרגום השם – "ההר הסב". מאוחר יותר מתברר כי רוב היום ההר מכוסה עננים ולא ניתן לראותו.

נוחתים והולכים למסוף הקטן, תוך מספר דקות עוברים את ביקורת הגבולות, אוספים את הכבודה ופוגשים את כלי הרכב והנהגים שבהם ניסע בימים הקרובים. אנחנו בדרכנו מערבה לביקור בשמורות הייחודיות של צפון טנזניה.

אחרי שעות טיסה ארוכות, רבים מהנוסעים מנמנמים אלא שקריאות ההתפעלות של מי שמבחין בפריחת הסיגלונים והמכנפים לצידי הכביש גורמות גם לעייפים לפקוח עיניים ולהתפעל מהצבעים. עוצרים בארושה בירת המחוז ומשכנם של משרדי האיחוד המזרח-אפריקאי (שהוקם בשנות השישים, התפרק ועכשיו מנסים "להרכיבו" מחדש),
די במעבר דרך העיירה המנומנמת בשעות הבוקר כדי להבין כי כאן אין לנו מה לחפש. מעט סידורים אחרונים, קפה של בוקר ואנחנו בדרכנו לאגם מאנייארה. לפנינו כשעתיים נסיעה. נבקר בשמורה בשעות אחר-הצהריים. האגם שהוא אחד מאגמי השבר הסורי-אפריקאי מקבל מימיו ממעיינות מקומיים ומאחר שקרקעיתו שטוחה – המים רדודים ומכסים שטחים גדולים או קטנים בהתאם לעונות הגשמים.

המים הבסיסיים מאפשרים גידול אצות שמושכות אלפי עופות חוף ומים. סביב האגם בריכות בהן רובצים סוסי-יאור ומסביב אוכלי עשב רועים בשלף, בכניסה לשמורה ניתנת לנו האפשרות הכמעט יחידה להתרשם מ"ג'ונגל" יער גשם משווני שתוחם את המורדות ואת צידה המזרחי של השמורה.

רבים מהמבקרים באפריקה מצפים לראות "ג'ונגל" בעיקר בגלל סרטי טרזן, (רוב הקטעים ה"פראיים" בסרטי טרזן צולמו בביצות לואיזינה). בכניסה לשמורת מאניארה יש לנו אפשרות להתרשם מאותו "ג'ונגל" או יער גשם. בקרחות היער עצי שיטה, מסביב במורדות עצי באובב עבי גזע, עליהם נוספים עצי קרוטון, קיגליה, פיקוסים שונים, מנגו בר וזית אפריקאי. אלה ואלה יוצרים כיסוי רציף שמכסה ומחשיך את הדרך. פה ושם מתגלים קופים או עופות ולפעמים אפילו אנטילופה זריזה, אבל ככלל קשה לראות בעלי חיים ביער הצפוף.

לאורכו של רוב הטיול נהיה בסוואנות (ערבות עשב) פתוחות בהן קל יותר לראות את בעלי החיים הנוכחים. נבקר בסביבת האגם ונחפש אריות על עצים – מאניארה ידועה בתופעה של אריות שנחים בין ענפי עצים כדי להימלט מהזבובים והחום. אחרי צפייה בעופות הפלמינגו שבאגם, נצא מהשמורה ונגיע (סוף סוף) ללודג' בו נוכל להתאושש מיממה ארוכה ומעייפת. ארוחת ערב דשנה תנחית את המכה הסופית שתשלח את כולנו לשינה עמוקה.

הבוקר קריר ואנחנו בדרכנו לאחד האזורים היותר חשובים ומעניינים באפריקה (ובעולם) – אזור השימור של מכתש הנגורונגורו והסרנגטי, אזור שמקיף כארבעים אלף קמ"ר ומחזיק בתוכו את מה שזואולוגים תארו כ"הריכוז הגדול בעולם של יונקים". ברור שבמקום שיש יונקים אוכלי עשב יש גם מי שטורף אותם וכך בהמשך יתגלו לעיניינו מראות שגם טובי סרטי הטבע אינם משקפים. בתוך אזור השימור, חיים רועים מסאים שמשתפים פעולה ומאפשרים לתיירים לבקר בכפריהם ולהתרשם מאורח חייהם.

באזור השימור הענק שני מוקדים: האחד הוא מכתש הנגורונגורו, הר געש ענק שקרס וייצר קדירה (קלדרה) ענקית בעלת קוטר של כ-16 ק"מ ועומק של כ-600 מטר.

המצוקים הגבוהים גורמים לאקלים שונה ממזרח וממערב וניתן לראות את ההבדלים בצמחיה. בתוך הקדירה הענקית מספר אגמונים וסביבם מרעה עונתי שמספק מזון למגוון עצום של יונקים ועופות, בין היתר זה אחד המקומות בהם יש סיכוי טוב לראות קרנפים נדירים. מכתש נגורונגורו מהווה מעין "מתאבן" (אפריטיף) או קינוח (תלוי בסדר הדברים) למנה העיקרית שהיא שמורת הסרנגטי.

השם סרנגטי בשפת המא (של רועי המאסאים) פירושו – מרחבי עשב ללא סוף, ואכן זו ההתרשמות הראשונית. מרחבים עצומים מלוא העין חלקם יבשים אחרים ירוקים וכשמתקרבים רואים כי המרחבים מכוסים במאות אלפי חיות: אנטילופות ממינים שונים ובעיקר עדרי גנו וזברות.

אנחנו בתקופה בה "כובשים" את הסרנגטי כמיליון גנו וכמה מאות אלפי זברות, אחרי תקופת יובש ולקראת עונת הגשמים בה יתכסו המישורים בעשב ירוק שישמש מרעה דשן עבור מאות אלפי אוכלי עשב רעבים.

כדי להתרשם כהלכה מהמגוון העצום, מעדרי הגנו, מהזברות, מהג'ירפים, מהפילים והתאואים, נטייל בסרנגטי שלושה ימים בהם נעקוב אחרי פעילות אוכלי העשב וכמובן אחרי הטורפים והדורסים, אריות ונמרים, צבועים ונשרים, כולם מנצלים את המגוון העצום של אוכלי העשב כדי להאכיל את גוריהם בבשר טרי ורך.

לא רחוק מהסרנגטי חפרו המים עם הזמן ערוץ שמוכר בעולם כולו, ערוץ אולדובאי בו נתגלו שרידים ומאובנים של מינים שנחשבים לאבותינו הקדומים. האדם המיומן (הומו הביליס) והאדם הזקוף (הומו ארקטוס) ששרידיהם נתגלו גם במקומות אחרים באפריקה השאירו כאן את חותמם ופתחו חלון להבנת העבר. תצפית על הערוץ וביקור במוזיאון הזעיר יתנו לנו קנה מידה להבנת מקומנו במרחב.

אחרי כל כך הרבה מראות וחוויות, נזדקק לזמן רב כדי לעכל את הטיול הייחודי ולהבין כי רוצים עוד. בפברואר מתרחשת בסרנגטי תופעה מרהיבה. זו עונת ההמלטות, נקבות הגנו ממליטות את עגליהן בתזמון עם חברותיהן. הזברות והאנטילופות מוסיפות צאצאים משלהן והמישורים מתמלאים סייחים, עופרים ועגלים. עושר שמהווה דחף ל"פרו ורבו" גם אצל הטורפים והדורסים, וכך מתגלה לעיני המבקר מחזור חיים מלא על כל היופי שבו.
לכן, נצא שוב לבקר את טנזניה בפברואר 2013, (5/02-11/02),

המעוניינים מוזמנים להתקשר אלי

בדוא"ל ([email protected]) או בטלפון 050-5640309
או ישירות לסוכן: "עולם-אחר" בטלפון 1700708999.

לפירוט לוח הזמנים של הטיול

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. חייבת לציין שקראתי את הכתוב מתוך חובה (תרגול למבחן הפסיכומטרי) ונסחפתי לתוך התיאור! תודה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן