סיקור מקיף

התגלה צביר על של גלקסיות. המגלים, ובהם ישראלי: "זה גן עדן עצום"

הצוות מציע דרך חדשה להגדיר ולמדוד מבנים עצומים אלה על ידי בחינת השפעתן על מהירותן של גלקסיות.

מיפוי צביר על של גלקסיות. איור: אוניברסיטת הוואי, באדיבות האוניברסיטה העברית
מיפוי צביר על של גלקסיות. איור: אוניברסיטת הוואי, באדיבות האוניברסיטה העברית

צוות אסטרונומים ואסטרופיזיקאים הכולל את פרופ' יהודה הופמן ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית עסק לאחרונה בחקר מִתְאָרו של צביר-העל המקומי של גלקסיות (הכולל זו שלנו). במאמר שהתפרסם השבוע ב- NATURE מתואר צביר-העל שמופה על ידי הצוות וזכה לשם "לָנְיָאקֶאָה" (משמעו בשפה הילידית של הוואי: "גן עדן עצום").

גלקסיות לא מפוזרות בצורה רנדומלית ברחבי היקום, אלא מצטברות בצבירי גלקסיות. הקבוצה המקומית בה אנחנו נמצאים היא צביר קטן של שתי גלקסיות, שביל החלב והאנדרומדה. צבירי גלקסיות מכילים עד אלפי גלקסיות. צבירי הגלקסיות עצמם מצטברים ויוצרים “צבירי-על”. התפלגות הגלקסיות במרחב מדמה מעין רשת של קורים – הנראית דומה לרשת קורי עכביש ולרשתות הנוירונים במוח – המשאירה חללים ענקיים חסרי גלכסיות ומתכנסת אל צבירי הגלקסיות הגדולים. הגדרת גודלם והיקפם של “צבירי-על" נשארה פתוחה ומאתגרת.

הצוות מציע דרך חדשה להגדיר ולמדוד מבנים עצומים אלה על ידי בחינת השפעתן על מהירותן של גלקסיות. גלקסיה בין שני מבנים כאלה תיקלע לקרב גרביטציה בין צבירי-העל המקיפים אותו, שיקבע את מהירותה וכיוון תזוזתה. בעזרת מיפוי המהירויות של גלקסיות ביקום הקרוב אלינו, הצליח הצוות להגדיר את האזור בחלל עליו "שולטת" כבידתו של כל צביר-על.

עבודת הצוות שהתבססה על שילוב של תצפיות חדשות ושיטת החישוב החדשה הביאה לזיהוי ומיפויו של ה-“לניאקאה” כצביר-העל המקומי שעל שפתו אנו שוכנים. קוטרו של לניאקאה הוא כ-500 מיליון שנות-אור ומסתו פי 10 בחזקת 17 ממסת השמש.

הצוות כלל את פרופ. ברנט טולי (Brent Tully) מאוניברסיטת הוואי (ארה״ב), פרופ. הלן קורטואה (Helene Courtois ) וד"ר דניאל פומרד (Daniel Pomarede) מצרפת.

סרטון הדמיה

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

8 תגובות

  1. נראה שמסתבכים פה במינוחים.
    אם הגלקסיה היא ענב,
    אז צביר גלקסיות ניתן לכנות: אשכול.
    וצביר אשכולות אפשר לכנות: עץ.
    וצביר עצים אפשר לכנות: כרם.
    וצביר כרמים אפשר לכנות: עמק.
    (מה שנתגלה הוא עץ ששביל החלב שייך אליו.)
    ואולי עדיף לכנותם:
    גלקסיה היא צביר בדרגה 0.
    צביר גלקסיות הוא צביר בדרגה 1. (צביר של דרגות אפס)
    וכן הלאה.

    מה שרצוני לומר: חייבים להשתמש בסמלים חד משמעיים. "צביר על" היא סתם מילה לא ראויה.
    זה מזכיר לי את ההתאחדות לכדורגל. במקום לתת לליגות שם "ליגה ראשונה, שניה, שלישית…." הם נתנו להם שמות לא חד משמעיים כגון "ליגה לאומית", "ליגת על" (עברית שגויה), "ליגה ארצית". וקיבלנו סלט ליגות שרק חובב כדורגל ישראלי מתמצא בנבכיו. אגב, שימו לב לפשטות השמות של האנגלים…..

  2. האם מישהו יודע אם ידוע לנו על המכאניקה של הצביר, כלומר האם הוא סובב סביב עצם או מרכז משותף?

  3. מסת הצביר 10 בחזקת 17 מסות שמש. צריך ללמוד לכתוב את זה ב- HTML כך:
    1017
    נסיתי לכתוב אבל הבעיה שבעברית הסדר מתהפך. איפה המתכנת שיפתור את הבעייה?

  4. בסיום הידיעה נכתב שמסת הצביר היא פי 1,017 ממאסת השמש. אם מאסה של גלקסיה אחת היא פי כמה מיליונים (לפחות) ממאסת השמש, שהרי יש שם לפחות כמה מיליוני כוכבים – איך ייתכן שצביר שלם הוא רק פי 1,017?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן