ניתוח של יותר מ-70,000 גלקסיות ע”י פיסיקאים מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, פרינסטון ואוניברסיטת ציריך מוכיח כי היקום – לפחות עד למרחק של 3.5 מיליארד שנות אור מכדור הארץ מתנהג לפי הכללים שנקבעו לפני שנים 95 על ידי אלברט איינשטיין בתורת היחסות הכללית שלו
ניתוח של יותר מ-70,000 גלקסיות ע”י פיסיקאים מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, פרינסטון ואוניברסיטת ציריך מוכיח כי היקום – לפחות עד למרחק של 3.5 מיליארד שנות אור מכדור הארץ מתנהג לפי הכללים שנקבעו לפני שנים 95 על ידי אלברט איינשטיין בתורת היחסות הכללית שלו.
לפי חישוב שהתבצע על צבירי הגלקסיות הנמתחים כמעט עד לשליש הדרך אל קצה היקום, וניתוח המהירויות שלהם והעיוות שנוצר כתוצאה מחומרים הנמצאים בדרך, הוכיחו החוקרים כי התיאוריה של איינשטיין מסבירה את אופיו של היקום הסמוך יותר מאשר תיאוריות משיכה חלופיות.
אחת ההשלכות העיקריות של המחקר החדש היא כי קיומו של החומר האפל הוא ההסבר הסביר ביותר של התצפית ואשר מהם נראה שהגלקסיות וצבירי הגלקסיות נעות כאילו תחת השפעה של מסת נסתרת, בנוסף לזו שהאסטרונומים צופים בה בדמות כוכבים.
הדבר הנחמד של בדיקה בקנה מידה קוסמולוגי הוא שאנחנו יכולים לבחון במלואה כל תיאוריה חלופית של הכבידה, משום שהיא אמורה לנבא את הדברים שאנו רואים”, אמר אורוס סלג’אק (Seljak), פרופסור לפיסיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת ברקלי , חבר סגל המעבדה הלאומית לורנס ברקלי, וכן פרופסור לפיזיקה במכון לפיזיקה תיאורטית באוניברסיטת ציריך. “תיאוריות חלופיות אלה, שלא דרשו קיומו של החומר האפל נכשלו במבחנים הללו.”
בפרט הם מציינים כי תיאורית tensor-vector-scalar gravity (TeVeS), אשר צבתה את תורת היחסות הכללית כדי להימנע מנוכחות החומר האפל, כשלה את המבחן.
התוצאות מנוגדות לדוח שפורסם בסוף שנת 2009 לפיה היקום המוקדם מאוד, לפני 8-11 מיליארד שנה התנהג באופן שונה מההתנהגות המתוארת בידי תורת היחסות הכללית. סלג’ק ותלמידיו בהווה ובעבר, לרבות שותפתו למאמר רינבל רייאס דוקטורנטית מפרינסטון ורייצ’ל מנדלבאום, שקיבלה לאחרונה תואר ד”ר מפרינסטון, דיווחו על ממצאיים בגליון 11 במארס של כתב העת נייטר. עוד שותפים למחקר טוביאס בלדוף, לוקס לומבריסר ורוברט סמית’ מאוניברסיטת ציריך וג’יימס גאן – פרופסור לפיסיקה בפרינסטון ואבי פרויקט סקר השמים הדיגיטאלי סלואן.
תורת היחסות הכללית של איינשטיין גורסת כי המשיכה מעוותת את המרחב והזמן, ומשמעות הדבר שהאור מתעקם כאשר הוא חולף ליד עצם מאסיבי, כמו למשל ליבה של גלקסיה. התיאוריה עברה בהצלחה מבחנים ותקפה אינספור פעמים בקנה המידה של מערכת השמש, אך התוצאות בקנה מידה גלקטי או קוסמי לא היו חד משמעיות.
“התבצעו כמה בדיקות גסות ולא מדויקות של תורת היחסות הכללית בקנה מידה של גלקסיות, אך לא היו תחזיות טובות למבחנים אלה מצידם של תיאוריות חלופיות.” אמר סלג’ק. בדיקות כאלה הפכו לחשובות בעשורים האחרונים משום שהרעיון של מסה בלתי נראית המכתיבה את התנהגות היקום הפריעה לכמה תיארטיקנים משום שהיא חייבה אותם לעוות את תורת היחסות של איינשטיין כדי להיפטר מהחומר האפל. TeVeS לדוגמה גורסת כי האצת גופים נגרמת בידי כוחות משיכה התלויים לא רק במסת הגוף אלא גם בערך של ההאצה שנגרם בידי כוח המשיכה.
גילוי האנרגיה האפלה, כוח חידתי הגורם להתפשטות היקום להאיץ הובילה לתיאוריות אחרות כגון dubbed f(R) שנועדה להסביר את ההתפשטות בלי להזדקק לאנרגיה האפלה.
מבחנים שנועדו להבחין בין תיאוריות חלופיות אינם קלים. לדברי סלג’ק, פיסיקאי תיאורטיקן ניסויים קוסמולוגיים כגון גילוי קרינת הרקע במיקרוגל, מערבים מדידות של שינויים בחלל, בעוד תיאוריות משיכה חוזות יחסי גומלין בין הצפיפות והמהירות או בין הצפיפות והפוטנציאל הכבידתי.
“הבעיה היא שהגודל של התנודות כשלעצמו לא מספר לנו שום דבר אודות התיאוריות הקוסמולוגיות. זהו מטרד שאנחנו חייבים להיפטר ממנו” אמר סלג’ק. “החדשנות בטכניקה שבה השתמשנו היא שהיא מסתכלת על שילוב מסוים של תצפיות שאינו תלוי בעוצמת התנודות. הכמות היא אקדח מעשן עבור סטית התקן מתורת היחסות הכללית”
סלג’ק מעיר כי הניסויים הללו לא מגלים דבר חדש על אופים של החומר האפל והאנרגיה אלא רק את עצם קיומם.
35 תגובות
רציתי לדעת מה יכול היות הסבר לתופעה שגלקסייה אחת מתוך צביר גלקסיות מתרחקת במהירות קטנה משמעותית מחבורתיה לצביר?
א. רֵעַ (ז’) [אכדית: ru’u, לנקבה: ruttu; פֵניקית: רעי]
1. חָבֵר, עָמִית, יָדִיד: “וַיִּשְׁמְעוּ שְׁלשֶׁת רֵעֵי אִיּוֹב אֵת כָּל-הָרָעָה הַזֹּאת הַבָּאָה עָלָיו” (איוב ב יא). “כְּרֵעַ-כְּאָח לִי הִתְהַלָּכְתִּי” (תהילים לה יד). “אֹהֲבַי וְרֵעַי מִנֶּגֶד נִגְעִי יַעֲמֹדוּ” (תהילים לח יב). “כְּשֶׁבֶת עִמָּנוּ בִּמְסִבַּת רֵעִים אַחַת הַשּׁוֹחֵט ר’ אַהֲרֹן” (ביאליק, יונה). שִׂיחַת רֵעִים.
2. הַזּוּלָת, אַחֵר, כָּל אָדָם שֶׁבָּאִים אִתּוֹ בְּמַגָּע – בְּיַחֲסֵי שְׁכֵנוּת, עֲבוֹדָה אוֹ מִסְחָר וְכַדּוֹמֶה: “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ” (ויקרא יט יח). “וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ” (שמות יח טז). “שֶׁלֹּא יַכּוּ אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ” (פאה ד ד).
[רֵעַ-, רֵעוֹ… רֵעֲכֶם: רֵעִים, רֵעֵי-, רֵעָיו]
לצילי ו”גילי”:
האם לתרנגול יש “קרבולת”? ואם לא “אז” מדוע?
כאשר נופל עץ ביער, ואין מי,מדוע!
יש ויש גם כן. אך כשנעשה חשוך… ההיפוטזיה הגורסת. פוטוסינטזה הורסת.
קו קו רי קו “?”
כן, תהיתם פעם למה כלב נובך לא נושך (הרי האף יותר רחוק מהפה).
ההשוואה והדמיון בין כלב קטנטן למטוס בואינג 747 ולהר מירון מתקימת, כולם נעים ומסתובבים, באוויר של אחותם לבין…
אל לנו להתייחס לשיניים כמובנים מאליהם, הם עצמם מרושעים.
אולי קיים, “יסוד” אלוהי, אולי שמו כבר פורסם כ”בונזו” ואולי הפרווה צפופה כל כך שאין המסרק עובר בה? אולי היא עצמה תרנגול. (-?
פצצות לגבות
חלק מהתגובות (28) נעשות מוזרות יותר ויותר…
תודה מיכאל על ההסבר הבהיר.
מה זה השטויות האלה?
כן, תהיתם פעם למה אבן לא קורסת לתוך עצמה (הרי האין עולה על הקיים).
ההשוואה והדמיון בין אטום קטנטן למערכת סולארית ולגלקסיה וצבירים מתקימת, כולם נעים ומסתובבים, ביחסיות שלהם לבין…
אל לנו להתייחס לסיבוב כמובן מאליו, הוא עצמו רע.
אולי קיים, “יסוד” אלוהי, אולי שמו כבר פורסם כ”אתר” ואולי המכנה
צפוף כל כך שאיו הדמיון מעלה אותו ? אולי הוא עצמו כח. (-?
סבבה
שאלון:
לא קראתי את כל מה שכתוב כאן אבל אני מניח שתוכל למצוא בקישור הבא הסבר מפורט של הדברים:
http://en.wikipedia.org/wiki/Galaxy_formation_and_evolution
אתן לך כאן תקציר:
לא אינטראקציה עם חומר חיצוני גרמה לסיבוב הגלקסיות ואינני יודע ממה אתה מסיק זאת.
בענן הגז הענקי שממנו נוצרה הגלקסיה היה מלכתחילה תנע סיבובי.
אמנם היו חלקיקים שנעו בכל כיוון אבל אי אפשר לצפות שהממוצע יהיה דווקא העדר סיבוב.
היה עודף מסוים לרכיבי הסיבוב בכיוון אחד על פני האחרים.
עודף ראשוני זה הוא התנע הזויתי שאתה מוצא בגלקסיה היום אלא שבתהליך התהוותה הוא הפך לסיבוב מתואם פחות או יותר של כל הגלקסיה.
למה זה הפך לסיבוב מתואם?
כי כשהסיבוב אינו מתואם יש התנגשויות ובהתנגשויות אלו הולכת אנרגיה לאיבוד ובאופן כללי – תנועת הרכיבים המתנגשים מתקרבת יותר ויותר לממוצע המשוקלל של תנועותיהם.
באותה הזדמנות – בגלל אובדן האנרגיה – החלקיקים גם נופלים קצת פנימה – לכיוון מרכז הכובד של הגלקסיה – אבל בגלל שימור התנע הזוויתי – המהירות הזוויתית שלהם גוברת.
כך, במהלך מיליארדי שנות היווצרות הגלקסיה הושג (פחות או יותר) תיאום בין החלקיקים המרכיבים אותה.
כל התנע הזוויתי שנשאר הוא בכיוון שבו היה עודף תנע זוויתי מלכתחילה.
בגלל הצטמצמות נפח ענן הגז – המהירות הזוויתית הממוצעת גדלה.
רכיבי התנועה בכיוונים שאינם הכיוון בו היה עודף מלכתחילה התבטלו כמעט לחלוטין.
כתוצאה מכך הגלקסיה גם פחות או יותר מישורית (כי כל סיבוב שאינו במישור דוכא עקב התנגשויות עם רכיבים במישור – זה מקרה פרטי של מה שכבר אמרתי).
מהירות הסיבוב של כל כוכב (הכוכבים ומערכות הפלנטות שלהם נוצרו בתהליך דומה בקנה מידה קטן יותר) מאזנת בין הכוח הצנטריפוגלי שלו לבין משיכתו לכיוון מרכז הגלקסיה.
וזהו!
האמת היא שכל זה נחזה כבר על ידי תורת הגרביטציה של ניוטון וגם היחסות מסבירה את זה.
תודה על התיקון,
כנראה לא שאלתי נכון על שאר הדברים.
אם הבנתי נכון (SPACE.COM) מוסבר שסיבוב הגלקסיות נוצר בעצם התהוותן בעת שחומר
מסביבתן התקבץ אל תוכן וכך נוצר תנע זוויתי אשר גרם למרכז המסה לנוע (בתיאור פשטני).
אם זה נכון ז”א שהאינטראקציה עם חומר חיצוני לגלקסיה הוא הסיבה לסיבובן ההתחלתי, לכן
לא ברור לי (במיוחד בגלקסיות בעלות זרועות ספירליות) מי אחראי לסיבובן הצירי : מרכז המסה
או החומר הנשאב פנימה ?
השאלה השניה היתה האם היחסות הכללית חזתה איך מסה (כגלקסיה) בתהליך התגבשותה
מקבלת את התנע הזוויתי ?
מקווה שהפעם זה ברור יותר,
תודה
אלי, הם חופרים מסביב לחץ ומוצאים את המטרה..
שאלון:
אתה טועה חלקית.
כתבתי שמה שאינו מובן הוא הסיבה למבנה הספירלי של הגלקסיות הספירליות – וגם זה – בערבון מוגבל – יש תיאוריות בעניין אבל אין עדיין הסכמה גורפת.
הסיבה לסיבוב הגלקסיות מובנת.
יותר מזה: כדי למדוד את הסיבוב אין צורך לדעת את הסיבה.
אתה הרי יכול גם למדוד את מהירות נסיעתה של מכונית מבלי לדעת אם יש לה מנוע חשמלי או מנוע בנזין.
את עניין החומר האפל הסברתי פעמים רבות ואין לי כוח לחזור על זה שוב.
אני מציע שכרגע – או שתחפש בתשובות שכבר נתתי או שתבדוק בוויקיפדיה (באנגלית).
היחסות הכללית ענתה גם על שאלת סיבוב הפלנטות.
יותר מכך: האישוש הראשון של תורת היחסות הכללית היה יכולתה לחזות נכון את תנועתו של כוכב חמה שלא תאמה בדיוק את תחזיות תורת הגרביטציה של ניוטון!
לשאלה אם הגלקסיות סובבות סביב ציר או נקודה כמעט שאין משמעות כי אם הגלקסיה קרובה למישור זה בדיוק אותו דבר.
איך שלא יהיה – הגלקסיות סובבות סביב מרכז הכובד שלהן שהוא נקודה ולא קו.
אם אחרי מאה שנה מפרסום התאוריות של אינשטיין,
עדיין צריכים מאמרים ארוכים מסוג זה,
כדי “להוכיח” אותם,
סימן ש…
מיכאל,
אם אינני טועה כתבת באחת מתגובותיך בעבר הלא רחוק שסיבת סיבוב הגלקסיות
וסיבת התפלגות הזרועות אינן לגמרי מובנות (תקן אותי אם אני טועה). על כן נשאלת
השאלה על סמך מה מחושבת מהירות סיבובן של גלקסיות ואיך חישוב זה מתקשר להמצאותו
או אי המצאותו של חומר אפל כל זאת בזמן שמנגנון או מכניקת הסיבוב אינה לגמרי בהירה ?
בנוסף לכך לא הצלחתי להבין האם היחסות הכללית בנוסף להסברה על מסה/זמן/מרחב גם
ענתה על שאלת הסיבוב הצירי (פלנטות, מערכות שמש וגלקסיות) ?
ושאלה אחרונה, האם הגלקסיות סובבות על ציר או נקודה ?
תודה.
החברה של סלג’ק:
את דווקא צריכה להיות מרוצה מפרסום העניין! הרי אינך רוצה שיגזים בניסיונותיו להרשים בחורות אחרות!
יציאות נחרצות נגד תורת היחסות החל מלפני כ-100 שנים התבררו כדלות, עד היום תורת היחסות עמדה בהרבה מבחנים שהציבו לה ובינתיים תורת היחסות מתארת את היקום בצורה הטובה ביותר על סמך מה שאנחנו יודעים עד אשר תפיסת היקום שלנו תשתנה.
פרופסורים גדולים יצאו נגד תורת היחסות ולבסוף עמדו על טעותם כך שלצאת נגד תורת היחסות זה לא דבר הכי חכם, נכון תורת היחסות איננה מושלמת, אבל למי שיש טענות שיבוא עם עובדות או תורה חלופית.
צריך להיות מאוד אמיץ כדי לצאת נגד היחסות בלי תימוכין.
ל מ. רוטשילד :
חבל שהסגרת את בן זוגי סלג’אק : הוא באמת ממציא דברים רק כדי להרשים בחורות , לכל המחקרים שלו הוא מזמין רק חוקרות (תבדוק בשמות למעלה ) והוא בכלל לא פיסיקאי . אפילו 20 ס”מ הוא לא יודע למדוד.
יניב:
מה שאתה מתאר הוא רעיון ישן שהועלה בעבר על ידי פיזיקאים:
http://www.physics.ucdavis.edu/~kaloper/siegfr.txt
(זו כתבה מתאריך 5 ליולי 1999).
לדעתי (האישית! מעולם לא שמעתי אף אחד אחר אומר זאת ולא יצא לי לדון בעניין עם אחרים), הנתונים שיש בידינו היום די שוללים אפשרות זו.
העובדה שעליה אני מבסס טענה זו היא האבחנה שהחומר האפל אינו מקיים אינטראקציה גם בינו לבין עצמו ואילו היה מדובר ביקום כמו שלנו הנמצא בממד מקביל – החומר שבו (שהוא אפל עבורנו) אמור היה לקיים אינטראקציה בינו לבין עצמו.
אילו הייתה מסקנתנו בדבר היעדר אינטראקציה של החומר האפל בינו לבין עצמו מבוססת רק על כך שאיננו רואים אותו יוצר כוכבים, לא היה בכך די כדי לשלול את אפשרות היקום המקביל שמלכתחילה מדברת על יקום שגרביטציה יכולה לעבור ממנו אלינו אבל אור אינו יכול לעשות זאת.
העניין הוא שהמסקנה נובעת גם מעובדות נוספות כגון אלו שמודגמות על ידי צביר הקלע שבו נראה כאילו מרכזי הכובד (האפלים) של הצבירים המתנגשים חלפו באין מפריע זה דרך זה.
שאלה למבינים
אני יודע שע”פ תאוריות שונות ייתכן והיקום קיים ביותר משלושת מימדים מרחביים, תורת המיתרים מדברת על עשרה אם אינני טועה, לפיכך שאלתי היא אם נניח וקיים מימד מרחבי נוסף בעולנו שאנו מטבע היותנו יצורים תלת מימדיים לא נחשפנו אלייו עדיין אבל נניח ומימד זה אכן קיים ביקום, האם לא ייתכן שאותה מסה אפלה היא למעשה קיומם של הגלקסיות על פני מימד נוסף זה? כלומר אם נדמה שעולמנו הינו בעל שני מימדים בלבד, כלומר שטוח לחלוטין, כעת אם נניח כדור על פני משטח זה, הרי שאנו כיצורים דו-מימדיים נחשף רק לאותו חלק שחותך את המרחב שלנו דהיינו אותו חלק קטן שמשיק לעולמנו שהוא למעשה אחוזים בודדים מהמאסה הכללית של אותו כדור. אם נקח את הדוגמא שנתתי ונדמיין שכך גם בנוי עולמנו רק שבמקום שרוב המאסה תהיה במימד השלישי היא למעשה נמצאת במימד הרביעי ולכן נסתרת מעיננו..
אולי לא שמתם לב אבל, בין כדור הארץ לירח יש ים של אנרגיה אפלה,
גם בין כדור הארץ לשמש וגם בין המטקבקים האתר הידען (-?
נכון
לצבי
אם כך, אין לנו אלא להמתין
יהודה
הנקודה בנוגע ל-TeVeS היא שגם כך היא כוללת משתנים חופשיים רבים מידי. לגרום גם ל-A0 להיות משתנה חופשי (כאשר הוא אמור להיות קבוע יסודי של התורה), הופכת אותה ללגמרי מאולצת ובוודאי לא יותר פשוטה מפשוט קיום חומר אפל ואנרגיה אפלה.
אני מכיר את טיעוניו של מיכאל לגבי הגלקסיה הפועלת עפ”י חוקים ניוטוניים ואם אני זוכר נכון (אני זוכר נכון!) מיכאל מזכיר אותה (ובצדק) לרוב על מנת להראות כי כנראה צודקים מרבית הפיסיקאים באמונם בקיומו של חומר אופל ובנכונות הכבידה כפי שהיא עולה מהיחסות הכללית/תורת ניוטון.
להשתמש גם בזה כהוכחה לכך שנדרשת תורת כבידה מתוקנת יהיה כבר שחיטות אינטלקטואלית של ממש.
יהודה,
אתר הידען אינו כתב עת מקצועי אלא אתר מדע לציבור הרחב (לכן אני ואתה מסוגלים לקרוא כל כתבה הכתובה בו בזמן סביר ולהבין מה נכתב). ככזה הוא אינו מפרסם את המאמר כולו וטוב שכך. לפי המצויין בכתבה, המאמר התפרסם בגליון 11 של כתב העת Nature, לפיכך אם זה חשוב לך תוכל לקרוא זאת שם.
באופן אישי אני לא מתכוון לקרוא את המאמר כולו ואני די מפקפק ביכולתי לבחון את אמיתותו. אני אסתפק בכתבה שתופרסם בידען בעתיד ותספר לי מה חושבים האנשים שכן מבינים בנושא על המאמר.
בהצלחה יהודה.
לצבי
אני לא חסיד של TEVES
ואומנם TEVES לא משנה את הקבוע שלה ולכן היא ניכשלת בהסבר נתונים על גלקסיות דוגמת גלקסיה שפועלת בדיוק על פי ניוטון וכדומה. שאל את מיכאל על “גלקסית שאול”.
יום טוב
סבדרמיש יהודה
אבל מה שאני מבקש אם משהו יודע כיצד הם הוכיחו זאת שיסביר לי. מה כאן קשה כל כך?,
זה שפרופסורים מכובדים אמרו זאת זה לא הוכחה ואני רוצה לראות את ההוכחה.
מישהו מסוגל להראות לי כיצד הם הוכיחו זאת?
במאמר לעניות דעתי זה לא רשום
אם לא אז לא נורא
שבוע טוב
סבדרמיש יהודה
חברים הויכוח פה מיותר. אני בטוח שפרופסור מכובד מברקלי יודע איך לעשות את עבודתו. והוא לא היה מסכן את שמו בפרסום תוצאות מבלי שיעבור על הממצאים כמה וכמה פעמים.
עכשיו כשניפו תיאוריות חלופיות שלא עומדות במבחן המציאות הגלקטית, יהיו לתיאורתיקנים כלים מדוייקים יותר.
יהודה,
פתחת יפה בהצהרה, שקשה לך להגיב כי אין בידך פרטים. יפה, וצנוע.
מייד אח”כ שכחת את הצניעות, וקבעת: “חושב שלמעשה אין להן ערך”, ו- ” אני מוותר על הוכחות אלוהיות שכאלה”
בנוסף, אמרת: ” הם קבעו שאם נוסיף מסה אפלה בכל כמות שניצטרך אז נוכל להסביר את הכל”
כמובן שזה דבר בלתי נסבל להוסיף מסה אפילה המתבקשת לפי המשוואות המתמטיות.
בתיאוריה שלך לעומת זאת, אין אפילו משוואה מתמטית אחת, ואתה מוסיף לחצים ככל שדרוש לך, אפילו יותר מהמסה האפילה והאנרגיה האפילה, כדי להסביר בעזרתם את כל היקום, תוך שלילת תורת היחסות הכללית.
מה שיפה, זה האומץ שלך להציב הסיפור שלך כאלטרנטיבה מדעית, ואתה אפילו מרצה ומתכוון לכתוב ספר, וכל זאת מבלי לכתוב משוואה אחת לרפואה.
תתעורר יהודה, תתעורר.
שבוע טוב יהודה,
תורת TeVeS נהגתה כך שתהווה הסבר אלטרנטיבי לתצפיות שהיו עד היום, במקום קיומן של האנרגיה האפלה ו/או החומר האפל. משמוצעת תיאוריה כזו המסבירה את התצפיות הקיימות, ינסו הן תומכי התיאוריה והן מבקריה למצוא דרך להכריע בין הכבידה המתוקנת ליחסות המוכרת (+חומר אפל ואנרגיה אפלה).
כרעה זו תהה ע”י ניסוי בו מנבאות שתי התיאוריות תחזיות שונות ונראה כי (לטענת המדענים הללו) הם מצאו כי תורות הכבידה המתוקנת למינהן אינן מתקיימות.
באשר לטיעוניך אודות A0 שונה מגלקסיה לגלקסיה, הרי שבטכניקה כזו תוכל למעשה לומר כי קיים חוק טבע שונה לכל משקולת שתופל אי פעם וכך למעשה לא נוכל לעשות אף תחזית לעולם (טענתו של הפילוסוף דיוויד יו∟ם) – אני לא חושב שזו דעתך כיוון שאתה מתעניין במדע, ולכן כנראה, במידה וטענותיהם של המדענים הללו יוכרו ע”י הקהילה המדעית, הרי שנצטרך לקבל את החומר האפל והאנרגיה האפלה כהסבר הטוב ביותר הקיים עד היום.
אגב – אם אינני טועה אחת הביקורת המרכזיות על TeVes הינה ריבוי המשתנים החופשיים שבה, כך שלומר גם כי הקבוע החשוב שהיא מוסיפה הוא משתנה יוציא לה לגמרי את העוקץ.
יהודה:
מעניין כמה תובנות מעמיקות אפשר להפיק ממחקר שלא קראת.
למה לא תאמר שהם פשוט משקרים כדי להרשים את החברות שלהם?
חבל שהם לא מסבירים כיצד הם היגיעו למסקנה שלהם כך שקשה לי להגיב על דבר כזה.תארו לכם שהייתי כותב שבדקתי 170,000 גלקסיות וגיליתי שאני צודק מישהו היה מאמין לי.
לי ניראה שמה שהם קבעו שאם נוסיף מסה אפלה בכל כמות שניצטרך אז נוכל להסביר את הכל, ולא רק זה,אם יהיה לנו יותר מידי מסה אפלה אזי נוכל להוסיף אנרגיה אפלה כמה שאנחנו צריכים כדי לאזן.
תארו לכם שפרופסור מילגרום היה אומר שבכל גלקסיה הוא ישנה את האיבר A0 שהוא הוסיף לחוק השני של ניוטון בכמה שצריך אז גם הוא היה מסביר את הכל.
מה ערכם של הוכחות מעין אלה?, אני באמת לא יודע וחושב שלמעשה אין להן ערך. זה ממש כמו להחליט שמי שמסובב את הגלקסיות זה אלוהים שמסובב אותן בכל מהירות שהוא יחפוץ ע”י דחיפה (מסה אפלה?) בגודל הנידרש.
אני מוותר על הוכחות אלוהיות שכאלה
שבוע טוב
סבדרמיש יהודה
מה עם אפקט פיוניר?
יוצאים מהקופסא
לכאורה, מי אינו יודע מהי המציאות? הרי היא כל הנראה לעין – הבתים שמסביב, האנשים, היקום כולו. המציאות היא מה שאפשר למשש ולגעת בו, מה ששומעים, טועמים ומריחים. זוהי המציאות. מה, לא?!
מאת: דודי אהרוניהסיור ב”דיאלוג בחשכה” ממחיש לנו בצורה נפלאה את המציאות בהיעדר חוש ראייה. מדהים לגלות כיצד החושים האחרים נרתמים מיד כדי לחפות על החסר, ויוצרים תמונה שונה לחלוטין מזו שהכרנו. אך מה זה אומר על המציאות שלנו? האם ייתכן כי תמונת העולם החיצוני, שנראית לנו כל כך בטוחה ויציבה, תלויה אך ורק בתכונותינו הפנימיות? ומה יקרה אם במקום לאבד חוש, יתווסף לנו חוש נוסף?
כדי לנסות ולענות על השאלות הללו נבין תחילה כיצד אנו “תופסים” את המציאות שסביבנו.
לצורך ההסבר נְדַמֶה את האדם לקופסה סגורה שבה חמישה פתחים: עיניים, אוזניים, אף, פה וידיים. דרך פתחים אלה אנו קולטים פיסות של מידע מהעולם הסובב אותנו. מידע זה נכנס לקופסה ועובר בתוכה תהליך של עיבוד פנימי. תהליך העיבוד הזה יוצר את התמונה שאנו מכנים מציאות.
למעשה, אנו מוקפים במגוון עצום של צבעים, טעמים, ריחות וצלילים, שרובו כלל אינו נתפס בחושינו. אנו מרגישים רק את אותו חלק מזערי שקופסת החושים שלנו מסוגלת לקלוט.
למשל, העין האנושית מכוונת לאורך גל המתאים לטווח שבין הצבע הסגול ובין הצבע האדום. לכן איננו מסוגלים לראות גל שאורכו קצר מן הסגול, כמו האולטרה-סגול. אך אם נצטייד במכשיר קליטה מתאים, אשר מתרגם את הגלים שנמצאים סביבנו לאורך הגל שמתאים למכשירי הקליטה הטבעיים שלנו – האוזן, העין, האף וכו’ – נוכל להכיר בקיומם של אותם גלים.
מקלט הרדיו הוא דוגמה טובה לכך: תחנות רדיו רבות משדרות במשך היום, אבל רק כאשר אנו מכיילים את מכשיר הרדיו כך שיקלוט תדר מסוים ביכולתנו לשמוע את שידוריהן.
כדי לקלוט את התדר הרצוי יוצר המקלט גל זהה לגלים שנמצאו באוויר גם לפני שהפעלנו אותו. כך הוא מתרגם עבורנו את השדר שנוצר בתחנה, מתדר שאינו מוחשי לתדר שהאוזן שלנו מסוגלת לקלוט. באופן דומה, גם אנו תופסים את התדרים שקיימים מחוץ לנו רק על פי “התדר הפנימי” שאנו מייצרים בתוכנו, לפי מידת ההתאמה שלנו אליהם. המקובלים מכנים זאת בשם “חוק השתוות הצורה”. האם זה אומר שאם נדע כיצד לכייל את עצמנו נכון יותר, נוכל “לתפוס” מציאות רחבה יותר? מתוך ניסיונם המוכח של המקובלים, התשובה היא כן.
לדבריהם, העולם שלנו מוקף בכוח עליון שכל רצונו למלא אותנו בהנאה אין סופית. כדי “לקלוט” את אותו תדר של אהבה ונתינה וליהנות משפעו, עלינו להידמות לו בתכונותינו, כלומר לייצר מתוכנו “תדר” דומה כלפי הזולת.
הבעיה היא שמטבעו האדם חושב על תועלתו הפרטית בלבד. כתוצאה מכך, במישור הרוחני קיים “חוסר השתוות צורה” בין האדם ובין הכוח שמנהל את חייו. לכן האדם לא מסוגל לקלוט את הכוח הזה. אך אם נלמד כיצד להתעלות מעל האגו שלנו, אם נרכוש חוש חדש – חוש של אהבה ונתינה, נוכל להרגיש עולם חדש ורחב, עולם שכולו טוב.
ההבדל בין הרגשת החיים שאנו מרגישים עתה ובין הרגשת החיים שביכולתנו להשיג, הוא אדיר. ספר הזוהר מתאר זאת כנר דקיק או ניצוץ קטן לעומת האור האין סופי. הוא מוסיף ואומר כי כל אחד מאתנו צריך ויכול לממש את הפוטנציאל שטמון בו כאדם, ולהגיע להרגשה הזו עוד במהלך חייו בעולם הזה
לאלי –
הגאון הישראלי החדש !
צריך קצת אומץ – או הרבה טפשות – לכתוב את מה שכתבת .
אבל אתה מצייר עיגולים יפים…
קשקוש גמור. מציירים את המטרה סביב החיצים