מדענים איתרו שני אירועים חריגים של חדירה לכדור הארץ ויציאה ממנו
ד”ר נח ברוש
גיאולוגים ופיסיקאים בארה”ב סבורים שגילו סימנים של חדירה ויציאה של גופים צפופים ביותר, מוזרים, לתוך כדור הארץ. העדויות על כך נאספו מניתוח רישומים שנעשו בתחנות למדידת רעידות האדמה הפזורות ברחבי העולם. הרישומים מראים סידרה של רעידות אדמה – עם נקודה של כניסה ונקודת יציאה של גוש חומר שהגיע ממרחבי היקום.
שני האירועים נמצאו מניתוח של יותר ממיליון רישומים שנעשו בתחנות ושניהם מתייחסים לחודשי אוקטובר נובמבר .1993 אם יאומתו המדידות ואם יתגלו אירועים אחרים מאותו סוג, אזי יתברר שאמנם קיים ביקום חומר “מוזר”.
הפיסיקאים חושבים שבמפץ הגדול נוצרו סוגי חומר שדוגמתו לא נתגלו ולא נמדדו מעולם על-פני כדור הארץ. החלקיקים הקטנים ביותר שמהם מורכב חומר רגיל על פני כדור הארץ מכונים “קווארקים”. אבל לאלו שב”חומר המוזר” כמה תכונות שונות לחלוטין מאלו של החלקיקים הרגילים.
למשל – כמות המטען החשמלי שלהם, איננה מספר שלם אלא 1/3 או 2/3 מהמטען החיובי או השלילי. תכונה אחרת – מעין כיווניות. הכיוונים מוגדרים רק ב”מעלה” ו”מטה” (לא לצדדים).
תכונה נוספת – “מוזרות”. אין לה מקבילה ב-“עולם הגדול” שבו אנו חיים. היא מתבטאת רק בעולם החלקיקים הזעירים. אם שני קווארקים (או שלושה) מתחברים – נוצרים חלקיקים “רגילים”. למשל – פרוטון וניוטרון. אבל בחומר המוזר הם בנויים משלושה קווארקים, כשהפרוטון מורכב משני קווארקים שכיוונם מעלה ואחד – מטה; והניוטרון – משנים מטה ואחד מעלה.
בדרך כלל, מאמינים החוקרים, לא יכולים להתקיים צירופים של קווארקים רבים. חישובים תיאורטיים מראים עתה שכאשר מתווספים קווארקים “מוזרים”, ניתן לבנות ריכוזים יציבים של קווארקים רבים. אלה יכולים לרכז מאסה גדולה אבל בנפח קטן מאוד, כיוון שצפיפות החומר הקווארקי היא כצפיפות החומר הגרעיני: כמאה מיליון-מיליוני גראם ל-1 סמ”ק. לכן, גודלו של גוש חומר כזה שמאסתו טונה אחת בלבד, חייב להיות כגודלה של כדורית דם אדומה.
יתכן שחלקיקי חומר מהסוג המוזר, נוצרו בעת המפץ הגדול ומאז הם מרחפים ביקום ומהווים חלק ממה שמכונה “החומר האפל” (או המאסה האפלה). מדענים חושבים שמאסה אפלה קיימת בגלקסיות, בצבירי גלקסיות, ובאזורי יקום נרחבים. היא מתבטאת רק בכוח הכבידה שלה. אין מבחינים בה בתצפית ישירה.
אם יתברר שכך הדבר, יהיה צורך לצפות שגושי חומר כאלו א כן מגיעים מהחלל לכדור הארץ – אם כי לא בתדירות גדולה.
החוקרים חיפשו סימנים לכך בסידרת רעידות אדמה קטנות וחלשות, שנרשמו ביותר משש תחנות לרישום רעידות אדמה.
ואמנם נמצאו שני אירועים, ב-,1993 שנרשמו בשבע-תשע תחנות ססמיות. הם מצביעים על כניסה ויציאה של גושי חומר מוזר. אירוע אחד התרחש ב-22 באוקטובר 1993 כשהכניסה של גוש החומר שהגיע מהחלל התרחשה סמוך לחוף אנטרקטיקה, והיציאה שלו – דרומית להודו, כעבור 0.24 שניות.
האירוע השני היה ב-24 בנובמבר .1993 הכניסה היתה דרומית לאוסטרליה, והיציאה – ליד אנטרקטיקה, לאחר כ-0.15 שניות.
ברעידת אדמה רגילה מהירות הקול היא לערך 1 ק”מ לשנייה. באירועים המיוחדים הללו, מהירות החומר שחדר לכדור הארץ ויצא ממנו, היתה (בחישוב) מאות ק”מ לשנייה. מהירות זאת מתאימה לחומר הנמצא בשיווי משקל בשדה הכבידה של שביל החלב.
