מנהיג הרוב בסנט, ביל פריסט, החליט להסיר ביום שישי את התמיכה בחקיקה שיצאה מהבית הלבן ולתמוך באפשרות להקציב מימון פדרלי למחקרים בתאי הגזע העובריים בניגוד לעמדת הנשיא בוש ושמרנים דתיים
מנהיג הרוב בסנט, ביל פריסט, החליט להסיר ביום שישי את התמיכה בחקיקה שיצאה מהבית הלבן ולתמוך באפשרות להקציב מימון פדרלי למחקרים בתאי הגזע העובריים בניגוד לעמדת הנשיא בוש ושמרנים דתיים, דבר העלול לפגוע במירוץ שלו עצמו לבית הלבן ב-2008.
"זו לא שאלה של אמונה, זו שאלה של מדע", אמר פריסט, רפובליקני מטנסי בנאום שנשא בסנט.
הכרזתו של פריסט גרמה להסרת התמיכה בו בידי שמרנים נוצרים אך הוא זכה לאהדתה של הגברת הראשונה לשעבר ננסי רייגן שאמרה שיש להחלטה זו פוטנציאל להקטין סבל רב." בעלה, הנשיא המנוח רונלד רייגן סבל מאלצהיימר.
דובר הבית הלבן, סקוט מקלאלן, אמר כי פריסט הודיע מראש לנשיא על הכרזתו. |"הנשיא אמר לו שהוא חייב להצביע לפי מצפונו". אמר מקלאלן.
"הנשיא הבהיר את עמדתו." אמר הדובר כאשר נשאל האם הנשיא נחוש להשתמש בזכות הוטו שלו כדי לעצור חקיקה ליברלית שתתמוך במחקר בתחום תאי הגזע. "יש עקרון עקבי אצל הנשיא בכל הקשור לנושאים של חיים." אמר מקלאלן.
בוש ופריסט הופיעו ביחד בבית הלבן זמן קצר לאחר נאומו של פריסט כשהנשיא חתם על חוק המטיר לעובדי בריאות לדווח נתונים על טעויות רפואיות בלא חשש שהדיווחים הללו ישמשו נגדם בתביעות. בוש הציג אותו כ"דוקטור ביל פירסט" ולאחר מכן לחץ בוש את ידיו ואמר משהו שגרם למנהיג הרוב לחייך. כשבוש יצא מהחדר הוא סימן לפריסט להצטרף אליו.
קואליצית החזית הנוצרית גינתה את שינוי הכיוון של פריסט.
"סנטור פריסט איננו יכול לצפות לתמיכה ועידוד מקהילת התומכים בחיים אם הוא יצביע בעד מימון מחקרים בעוברים." אמר.
"סנטור פריסט לא יכול להנות מכל העולמות. הוא לא יכול להיות פרו-חיים ובעד מימון מחקרים בתאי גזע עובריים" אמר הכומר פטריק מאהוני, מנהל הקבוצה. "הוא לא יכול להסתובב ולצפות לתמיכת קהילת תומכי החיים אם הוא יחליט לרוץ לנשיאות ב-2008.
פריסט רופא שהתמחה בהשתלת לב-ריאות ומתנגד להפלות, אמר כי הקהיית המגבלות החמורות של בוש על מחקרים בתאי הגזע עשויה להוביל להתפתחויות מדעיות ולגשר על ההבדלים המוסריים והאתיים, שהפכו את הנושא לטעון פוליטי."
בעוד המחקר בתאי הגזע עדיין בשלביו הראשונים, המגבלות שהוטלו בשנת 2001, עלולים במשך הזמן להאט את היכולת שלנו לפתח טיפולים פוטנציאליים לכמה מחלות." אמר פריסט." לפיכך, הוסיף "אני מאמין שמדיניות הנשיא צריכה לעבור התאמה. אנחנו יכולים להרחיב המימון הפדרלי
וכמה קווים מנחים במחקר תאי הגזא שינוסחו בזהירות יאפשרו לו להישאר בגבולות האתיקה." הוסיף.
בית הנבחרים האמריקאי אישר בחודש מאי את הצעת החוק ברוב של 238 תומכים (בהם 50 רפובליקאים) מול 194 מתנגדים. בוש, אחד המבקרים התקיפים של השימוש בתאי גזע, הזהיר אז כי החוק החדש עלול "להביא אותנו לחציית קו אדום אתי". כתוצאה מהודעת פריסט היום, עשוי להיווצר עימות ישיר בין הקונגרס לבוש, שטרם עשה שימוש בזכות הווטו שלו מאז נבחר לראשונה לפני חמש שנים.
גם בסנאט, הבית הבכיר של הקונגרס, מסתמן רוב יציב בעד תוספת התקציב. בוש כבר איים בעבר כי יטיל וטו על החוק החדש, למחרת ההצהרה הדרמטית של מדענים מדרום קוריאה, על כך שהצליחו לפתח שיטה לשיבוט עוברי אדם כדי לשאוב מהם תאי גזע. באופן תיאורטי, השיטה החדשה יכולה לשמש לפיתוח תאי גזע עובריים, שיוכלו להחליף את התאים שאיבדו אנשים שסובלים ממחלות חשוכות מרפא. למרות שהחוק החדש אינו עוסק כלל בהתרת שיבוט בני אדם, הנשיא הדגיש כי "השיבוטים מטרידים אותי. אני חרד מהאפשרות של חיים בעולם בו שיבוט בני אדם הוא דבר מקובל".
תאי גזע עובריים, שהופרדו מעוברים אנושיים לראשונה ב-1998, יכולים להפוך לכל תא או רקמה בגוף, ועשויים לאפשר את חידושם של תאים פגומים. מדענים טוענים שהמחקר בתאי הגזע העובריים טומן בחובו הבטחות רבות לסובלים ממגוון מחלות, בהן אלצהיימר וסוכרת, אבל כיוון שהעוברים מושמדים לאחר שאיבת תאי הגזע מתוכם, התהליך מעורר התנגדות מוסרית עזה מצד השמרנים ומתנגדי ההפלות.
ה-NIH פרסם קול קורא למחקרים בתחום תאי הגזע
לפרויקטים או לחברות המתאימות יוצע מענק מו"פ לחמש שנים, שיכול להגיע עד לכ-5 מיליון דולר ה-NIH הכריז על ייסוד קרן מענקים לתמיכה במו"פ בתחום תאי הגזע, עם דגש על מחקרים שמטרתם טיפול בסרטן. המועד הקרוב להגשת הבקשה הוא ה-1 באוקטובר 2005. הקרן, שתקציבה הכולל לא הוגבל, תציע מענקים שנתיים לתקופה של עד חמש שנים, כאשר הסכום המדויק שיוענק ייקבע בכל מקרה לגופו. בחלק מן המקרים ייתכן שהמבקש יידרש לגייס השקעה שווה לזו שתיתן הקרן.
את הבקשות למימון יוכלו להגיש חברות מסחריות קטנות (סטארט-אפים), בתי חולים ומרכזים טיפוליים, אוניברסיטאות, ממשלות ומוסדות ממשלתיים בתחום הבריאות, מוסדות לשת"פ בינלאומי בתחום הבריאות ומוסדות דתיים או קהילתיים התומכים במחקר רפואי.
על הבקשות לכלול סקירה מחקרית וסקירה כלכלית, שתיבדקנה על פי הקריטריונים הבאים: חשיבות המחקר ותרומתו האפשרית לבריאות האדם; מידת החדשנות במחקר; המידה שבה הבהיר המבקש כיצד יבצע וישלים את המחקר וכיצד יתמודד עם בעיות אפשריות; הניסיון והיכולות של החוקרים; המידה שבה הסביבה (המעבדה, האוניברסיטה) בה אמור להיערך המחקר אכן מתאימה לו ויכולה לתרום להצלחתו.
