התנועה שקמה בארה״ב בעקבות ביטול מענקים והתערבות פוליטית במחקר מקימה ארגון בינלאומי בשווייץ. בישראל כבר מתנהל מאבק על הרכב המל״ג, תקציבי המחקר, התבטאויות ראשי האוניברסיטאות והחיץ שבין הדרג הפוליטי למערכת המדע
תנועת Stand Up for Science, שקמה בארצות הברית בתגובה לביטול מענקי מחקר ולהתערבות פוליטית גוברת במערכת המדע, מרחיבה את פעילותה אל מחוץ לארה״ב. התנועה הודיעה על הקמת Stand Up for Science International כארגון ללא כוונת רווח בשווייץ, במטרה לסייע להתארגנויות התומכות במדע מבוסס ראיות ולהגן על חופש המחקר במדינות נוספות.
בריאיון ל־Science|Business הזהירה מייסדת התנועה ומנכ״לית הארגון, קולט דלאוואלה, כי אירופה עלולה לחוות זליגה של שיטות שכבר מופעלות בארה״ב. לדבריה, חשוב שמדענים ומוסדות מחקר יתארגנו לפני שהלחץ הפוליטי ייהפך למערכת של הגבלות, ביטולי מענקים ופיקוח על תחומי המחקר.
האזהרה רלוונטית גם לישראל. כאן אמנם לא הוקם מנגנון זהה לזה האמריקני לבדיקת מענקים בידי ממונים פוליטיים, אך בשנים האחרונות התפתח מאבק על הרכב המועצה להשכלה גבוהה, עצמאות הוועדה לתכנון ולתקצוב, השימוש בתקציבים כאמצעי לחץ וזכותם של ראשי האוניברסיטאות להביע עמדה בנושאים המשפיעים על המדע ועל החברה.
מארגון מחאה לתנועה פוליטית למען המדע
Stand Up for Science הוקמה בפברואר 2025, לאחר שממשל טראמפ החל לבטל מענקי מחקר בנושאים שהוגדרו בלתי רצויים מבחינה פוליטית, ובהם מחקרים על אודות להט״ב, גיוון, בריאות הציבור ו־HIV. התנועה ארגנה הפגנות והפכה בהדרגה לארגון התומך במועמדים שהוא מגדיר תומכי מדע.
באוגוסט 2025 חתם הנשיא דונלד טראמפ על צו המורה לסוכנויות הפדרליות למנות בכירים פוליטיים שיבחנו מענקים לפי סדרי העדיפויות של הממשל ו״האינטרס הלאומי״. הצו קובע כי המלצות של ועדות ביקורת עמיתים אינן מחייבות וכי ממונים בכירים יפעילו שיקול דעת עצמאי בבחירת מענקים.
במאי 2026 פורסמה גם הצעת תקנות רחבה ליישום השינויים במערכת המענקים הפדרלית. נכון למועד כתיבת הדברים, ההצעה עדיין לא הושלמה, אך היא ממחישה את הכיוון: הגדלת יכולתו של הדרג הפוליטי לבחון, לשנות או להפסיק מימון גם לאחר שהצעה עברה בדיקה מדעית.
העימות עם אוניברסיטת הרווארד המחיש עד כמה רחוק עשויה ההתערבות להגיע. במכתב מאפריל 2025 דרש הממשל מהאוניברסיטה לערוך בדיקה חיצונית של ״מגוון ההשקפות״ בכל מחלקה. במקום שבו יימצא חוסר איזון, נדרשה הרווארד לקבל או למנות ״מסה קריטית״ של סטודנטים ואנשי סגל שייצרו איזון אידאולוגי. הרווארד דחתה את הדרישות בטענה שהן פוגעות בעצמאותה ובזכויותיה החוקתיות.
ממשלות נבחרות רשאיות לקבוע סדרי עדיפויות לאומיים ולהחליט כמה כסף ציבורי יושקע במחקר. הבעיה מתחילה כאשר בדיקה מקצועית מוחלפת בבחינה של התאמת המחקר לעמדות הנשיא או הממשלה, וכאשר מענק ניתן לביטול מפני שתוצאותיו האפשריות אינן נוחות לשלטון.
האם אירופה עומדת בפני תהליך דומה?
דלאוואלה מזהירה כי התחזקותן של מפלגות ימין רדיקלי באירופה עלולה להביא לאימוץ שיטות דומות. עם זאת, חשוב להבחין בין מדיניות שכבר מיושמת לבין חששות באשר לעתיד.
לפי Science|Business, מצעי האיחוד הלאומי בצרפת כמעט שאינם עוסקים כיום במדיניות אוניברסיטאית ומדעית. בעבר אף התחייבה המפלגה להגדיל את ההשקעה במחקר ולתמוך בחילופי סטודנטים ובמיזמים טכנולוגיים אירופיים. הסיכונים המעשיים יותר נוגעים לאפשרות של קיצוץ בהשתתפות צרפת בתקציב האיחוד האירופי ולהגבלות הגירה שיקשו על גיוס חוקרים וסטודנטים.
בבריטניה הציעה Reform UK להטיל עונשים כספיים על אוניברסיטאות שיאפשרו, לטענתה, הטיה פוליטית או ״תרבות ביטול״. במדינת סקסוניה־אנהלט בגרמניה הציעה אלטרנטיבה לגרמניה לבטל לימודי מגדר ולימודים פוסט־קולוניאליים, ובמקביל לממן מחקרים שהיא מגדירה ״ביקורתיים״ בתחומי האקלים והאסלאם.
צעדים אלה עדיין אינם משתווים בהיקפם למערכת המתגבשת בארה״ב. אולם דלאוואלה מזהירה כי התהליך עלול להתחיל בהתקפה על מוסד מסוים, תחום מחקר אחד או מענק בודד. ״זה מתחיל בזריעת אי־אמון במוסדות״, אמרה.
בישראל החשש כבר אינו תאורטי
שר החינוך משמש מכוח החוק גם יו״ר המועצה להשכלה גבוהה. בתקופת כהונתו של יואב קיש התפתח עימות מתמשך בינו לבין ראשי אוניברסיטאות המחקר על הרכב המל״ג, המינויים בה, סמכויות ות״ת, תקציבי המוסדות וזכותם של ראשיהם להתבטא בעניינים ציבוריים.
אחת מזירות העימות הייתה מינויו של פרופ׳ דודי שוורץ לסגן יו״ר המל״ג, התפקיד שבעליו מנהל בפועל חלק ניכר מפעילות המועצה. לאחר מאבק ממושך הצליח קיש לגבש רוב למינוי, ובדצמבר 2025 נכנס שוורץ רשמית לתפקיד. ראשי האוניברסיטאות טענו כי המהלך מחליש את הנוהג של קבלת החלטות בתיאום עם המערכת האקדמית. קיש ותומכיו טענו כי הוא מתקן מצב שבו אוניברסיטאות המחקר מחזיקות בכוח רב מדי.
בינואר 2026 עלתה לדיון הצעת חוק של ח״כ אביחי בוארון לשינוי מבנה המל״ג והוועדה לתכנון ולתקצוב. לפי ההצעה, הממשלה תוכל לקבל לידיה סמכויות של המל״ג בנושאים שתגדיר כבעלי חשיבות לאומית, השפעת שר החינוך על המינויים תורחב ומעמדה העצמאי של ות״ת יצומצם.
נשיאי תשע אוניברסיטאות הזהירו כי ההצעה תהפוך מינויים מקצועיים למשרות אמון ותעביר לממשלה השפעה ישירה על תקציב ההשכלה הגבוהה. בהודעת ועד ראשי האוניברסיטאות נכתב: ״הצעת החוק מהווה ניסיון להשתלטות של פוליטיקאים על המדע והמחקר פורץ הדרך״.
לדברי ור״ה, עצמאותם של המל״ג וות״ת נועדה לשמש חיץ בין הדרג הפוליטי לבין ההחלטות המקצועיות הנוגעות למחקר, להוראה ולחלוקת תקציבים. החלשת החיץ הזה עלולה, לטענת ראשי האוניברסיטאות, לפגוע במענקים בינלאומיים, בשיתופי פעולה מדעיים, בגיוס חוקרים ובמעמדה של ישראל כמרכז מחקר וטכנולוגיה.
יוזמי הצעת החוק טענו מנגד כי המל״ג זקוקה לפיקוח ציבורי, לשקיפות ולייצוג טוב יותר של רצון הבוחרים. ההצעה לא נהפכה עד כה לחוק, אך היא שימשה אמצעי לחץ בעימות שהתפתח בהמשך.
מאיום תקציבי ל״ניטרליות מוסדית״
במאי 2026 דרש קיש מראשי האוניברסיטאות להתחייב להימנע מקידום ״אג׳נדות פוליטיות״ בקמפוסים. הדרישה כללה התחייבות שלא לנקוט עמדה פוליטית בשם המוסד, להבטיח את רציפות הלימודים ולמנוע השבתות ושיבושים שמקורם במאבקים פוליטיים.
קיש הבהיר כי אם המוסדות לא יחתמו על ההתחייבות, הממשלה תקדם חקיקה שתאפשר גם הטלת סנקציות תקציביות. לטענתו, מוסד ציבורי אינו רשאי להשתמש בכספי ציבור, בסמכויותיו או במעמדו כדי לקדם עמדה פוליטית, ונשיאי אוניברסיטאות המעוניינים לפעול בזירה המפלגתית יכולים להתמודד בבחירות.
ועד ראשי האוניברסיטאות השיב כי האולטימטום מאפשר לשר להגדיר בעצמו מהי עמדה פוליטית ולהשתמש בתקציב כדי להשתיק התנגדות. בתגובת ור״ה נכתב: ״לא נאפשר לשר החינוך לגרור את האקדמיה למאבקי ההישרדות הפוליטיים שלו״.
ביולי אישרה המל״ג גילוי דעת בנושא ״ניטרליות מוסדית״. לפי ההחלטה, מוסדות להשכלה גבוהה והעומדים בראשם לא ינקטו עמדה פוליטית בשם המוסד ולא ישתמשו במעמדם, בסמכויותיהם או במשאבי המוסד לקידום מאבק פוליטי. ההחלטה מצהירה כי חופש הביטוי האישי של אנשי סגל וסטודנטים נשמר.
מבקרי ההחלטה מזהירים כי המונח ״פוליטי״ רחב ועמום. אוניברסיטה עשויה להידרש להתייחס למדיניות הנוגעת ישירות למחקר, להשכלה הגבוהה, לדמוקרטיה, לבריאות הציבור או למשבר האקלים. השאלה היא מי יקבע מתי התבטאות מקצועית נהפכת לעמדה פוליטית אסורה, והאם ההגדרה תוחל באופן שוויוני.
באותו חודש התפטרו חמישה מחברי המל״ג במחאה על החוק שהרחיב את האפשרות לקיים לימודים בהפרדה מגדרית גם בתארים מתקדמים: פרופ׳ עידית תשובה, פרופ׳ מרסל מחלוף, פרופ׳ ג׳יהאד אל־צאנע, פרופ׳ ליה לאור ומשה ויגדור, לשעבר מנכ״ל המל״ג.
המתפטרים הגדירו את החקיקה התערבות חסרת תקדים בעצמאות המל״ג ופגיעה בחופש האקדמי, בשוויון ובמצוינות. תומכי החוק טענו כי הוא יאפשר לאוכלוסיות שאינן לומדות במסגרות מעורבות להשתלב גם בלימודים מתקדמים. המקרה המחיש כיצד הכנסת יכולה לשנות בחקיקה מדיניות שנקבעה קודם לכן בידי הגוף המקצועי.
ההבדל בין פיקוח על המדע לשליטה במדע
קיימים הבדלים בין ארה״ב לישראל. ממשל טראמפ מבקש להכניס ממונים פוליטיים ישירות לתהליכי הבחירה, הבקרה והביטול של מענקים. בישראל הלחץ מופעל בעיקר באמצעות הרכב המל״ג, סמכויות ות״ת, תקציבי המוסדות והגבלות על התבטאות מוסדית.
העיקרון המשותף הוא חשיבותו של החיץ בין נבחרי הציבור לבין הגופים המקצועיים. תקציבי מחקר ציבוריים חייבים להיות נתונים לפיקוח, לבקרה ולשקיפות. עם זאת, איכותה של הצעת מחקר צריכה להיבחן לפי שיטותיה, נתוניה, חשיבותה המדעית וכללי ביקורת העמיתים – לא לפי נאמנותם הפוליטית של החוקרים או התאמת המסקנות האפשריות לרצון הממשלה.
עמדה התומכת בעצמאות המדע אינה מחייבת תמיכה במפלגה מסוימת. משמעותה היא התנגדות למצב שבו השלטון קובע מראש אילו תוצאות מדעיות מותר למצוא, אילו שאלות מותר לשאול ואילו מוסדות ייענשו על ביקורת מקצועית.
המאבק נגד שימוש פסול במחקר רפואי
הפעילות הבינלאומית של Stand Up for Science אינה מוגבלת לאוניברסיטאות באירופה. התנועה מנסה להקים עם ארגונים מדעיים באפריקה מנגנון מעקב אחר ניסויים רפואיים המתבצעים במדינות עניות במימון חיצוני.
המקרה המרכזי הוא ניסוי שתוכנן בגינאה־ביסאו לבדיקת מתן מנת חיסון נגד הפטיטיס B מיד לאחר הלידה. במסגרת המחקר היו חלק מהתינוקות מקבלים את החיסון בלידה, ואילו אצל אחרים הייתה מנת הלידה נדחית.
ארגון הבריאות העולמי הביע חששות משמעותיים מההצדקה המדעית, מתכנון המחקר ומההגנות האתיות. הארגון הדגיש כי חיסון תינוקות בתוך 24 שעות מהלידה הוא אמצעי מוכח למניעת העברת הנגיף מהאם לילד, וכי מניעת טיפול מוכח עלולה לחשוף תינוקות לזיהום כרוני, לשחמת ולסרטן הכבד.
חוקרי מיזם Bandim, שתכננו את המחקר, דחו את הביקורת וטענו כי מטרתם הייתה לבדוק השפעות בריאותיות נוספות של חיסונים. בפברואר הודיעו הרשויות בגינאה־ביסאו על עצירת המחקר. המחלוקת מדגימה סיכון נוסף: מימון ניסויים בתקווה להשיג תוצאה שתצדיק עמדה פוליטית שנקבעה מראש, תוך העברת הסיכון לאוכלוסיות פגיעות.
שאלות ותשובות
מהי Stand Up for Science? תנועה אמריקנית שקמה ב־2025 בתגובה לביטולי מענקים, קיצוצים והתערבות פוליטית במערכת המדע. היא מארגנת מחאות, תומכת במועמדים שהיא מגדירה תומכי מדע ומקימה כעת פעילות בינלאומית בשווייץ.
האם ממשלה רשאית לקבוע אילו תחומי מחקר יקבלו עדיפות? כן. ממשלה רשאית לקבוע סדרי עדיפויות לאומיים ולפקח על השימוש בכספי ציבור. הקו האדום נחצה כאשר נאמנות פוליטית מחליפה בדיקה מדעית או כאשר מענקים ומוסדות נענשים בשל מסקנות שאינן נוחות לשלטון.
כיצד מתבטא המאבק על עצמאות המדע בישראל? בעימותים על הרכב המל״ג, עצמאות ות״ת, חלוקת תקציבים, הצעת החוק של ח״כ בוארון, דרישת השר לניטרליות מוסדית והאיום בסנקציות על אוניברסיטאות שינקטו עמדה.
האם עמדת תמיכה במדע היא עמדה מפלגתית? לא בהכרח. תמיכה במדע פירושה שמחקרים ייבחנו לפי שיטות, נתונים וביקורת עמיתים, ושממשלות לא יקבעו מראש אילו תוצאות מותר לחוקרים להגיע אליהן.
עוד בנושא באתר הידען
- נשיאי תשע האוניברסיטאות לשר החינוך: לעצור את הצעת החוק של בוארון לשינוי המל״ג
- כללי המענקים של טראמפ עלולים לבודד את המדע האמריקני
- מדענים מתקוממים כדי להתנגד למדיניות טראמפ
- מה טראמפ רוצה מהאוניברסיטאות?
- מה ישראל יכולה ללמוד מ־250 שנות המדע האמריקני?
לפרסום המקורי: פתיחת הפרסום המקורי
