סיקור מקיף

מה יקדם למה? הכחדת מינים או ניצול הידע הגנטי מהם?

בעלי חיים יכולים שפיתחו יכולות שאין לבני אדם יכולים ללמד אותנו על התמודדות עם מחלות מסוימות, אך אנו לא מספיקים ללמוד את הידע הזה, כי המינים נכחדים

הצפרדע המילדת
הצפרדע המילדת
קיום חיים Sustaining Life זהו שמו של ספר שמתפרסם לקראת פיסגה עולמית שנושאה : “אובדן מינים ביולוגיים”. מטרת הפסגה – למצוא דרכים לעצור את העלמותם של מינים ביולוגים עד 2010.

הספר שנערך ע”י כ-100 חוקרים, מציין את ההפסד העצום לאנושות כתוצאה מאובדן מינים. מינים נעלמים מהמפה לפני שיש בידי חוקרים להכירם ולבדוק את האפשרויות הטמונות בהם, אפשרויות לפיתוח מקורות מזון, ותרופות. אובדנו של כל מין בודד מהווה אובדן עולם שלם של מידע שלא ניתן יהיה לשחזרו, מידע שאת ערכו לאנושות לא ניתן לשער ולמדוד. השמדת מינים ביולוגים בקנה מידה של הכחדה המונית היא עובדה מבהילה כשלעצמה, כאשר כתוצאה מההכחדה נגרמים נזקים ישירות לאוכלוסיה האנושית כאשר את הנזקים ניתן להעריך, ההכחדה מבהילה שבעתיים.

מספר דוגמאות למינים שנעלמו ואיתם התועלת לאנושות. באוסטרליה היתה צפרדע שתוארה לראשונה ב-1973
יחודה של הצפרדע ה”מילדת”. Rheobatrachus silus. צפרדע זאת גידלה את צאצאיה בקיבתה. מחקרים ראשוניים הראו כי הצאצאים מצופים בחומר שמגן אליהם ממיצי העיכול יתכן שהמשכו של המחקר היה מאפשר מציאת תרופות ופתרונות לכיבי קיבה ולבעיות רפואיות רבות אחרות אלא שהצפרדע הוכחדה / נעלמה… נצפתה לאחרונה ב-1981. הצפרדע נעלמה ואיתה הסודות הרפואיים.

דובים עדיין חיים בסביבתנו. חקר הרגלי שנת החורף של דובים יכול לתת תשובות לבעיות רבות לדוגמא : חוקרים בודקים איך מצליחים הדובים לשמור על צפיפות עצמות בזמן שנת החורף, מציאת הפתרון יכולה לקדם טיפול באוסטאופרוזיס ובמחלות עצמות אחרות, אלא שגם הדובים נמצאים בסכנת הכחדה וספק מה יקרה קודם, מציאת פתרונות או הכחדת הדובים.

בכנס לקראת הוצאת הספר אמר יהויכין שטיינר, מנהל התכנון הסביבתי באו”ם UN Environment Programme's (Unep) כי “החברה האנושית תלויה בטבע, בין היתר גם לטיפול במחלות, מוצרים מהחי והצומח היוו תמיד את הבסיס למערכת הבריאות”, “אמנת האו'”ם למגוון הביולוגי UN Convention on Biological Diversity (CBD) השיגה הישגים רבים, אבל כדי להשיג מטרות שהוצגו ע”י הקהילה העולמית על האירגון להשיג הרבה יותר”, שטיינר המשיך ואמר כי יש להגיע לפריצת דרך שתייצב את שלושת עמודי הכנס (שיתקיים בבון שבגרמניה), שימור הסביבה והטבע, שימוש בר-קימא, גישה חפשית לשימוש במקורות מידע גנטיים”. עד כאן דברי שטיינר.
כותבי הספר מקווים כי העובדות המצוינות בו ידגישו את הצורך בשימור המינים.

דר' אסף רוזנטל, אקולוג,
מדריך/מוביל טיולים באפריקה ובדרום אמריקה.
לפרטים: טל‘ 0505640309 / 077-6172298,
דוא‘ל: [email protected]

11 תגובות

  1. וואי איזה מעניין !!! ( לא קראתי זה נירא ונישמע רע בדיוק כמו שזה )

  2. ירוק,

    מצד אחד, אתה אומר שחיי האדם מקודשים. מצד שני, אתה מתפתה להרוג את כל בני-האדם על כדור-הארץ. יש כאן סתירה שאני מציע שתחשוב עליה היטב.

    אני מסכים איתך לגבי כל הרעות החולות שאנו עושים, אך אני אופטימי יותר ומאמין שזהו שלב התבגרות של האנושות. הדברים ישתפרו. האנושות תמצא דרכים יותר נעימות להתקיים עם הסביבה.

    בתקווה שנגיע לאותו יום במהרה,

    רועי.

  3. חס וחלילה, לא הייתי הולך כל כך רחוק,
    חיי אדם מבחינתי לפחות הם קדושים.

    הייתי אתמול ברענון- קורס נהיגה, פתאום נכנסה לכיתה חיפושית גדולה כזאת, והאנשים התחילו לצעוק, החיפושית נעצרה ליד המורה על הריצפה,
    אז כמה אמרו לו שידרוך עליה, אז הוא אמר: לדרוך עליה? (דרך) ואחרי זה אפילו אמר שזה היה קריספי.. חיפושית זה חיפושית זה לא תינוק אני יודע,
    אבל גם לחיפושית יש תפקיד במערכת האקולוגית, זה לא אומר שזה בסדר להתחיל להרוג כמויות של חיות מסוימות כי ככה וככה בא לבן אדם..
    בכל מקרה, לא הספקתי לקום להוציא אותה..

    אבל אני רק בא לציין שאנחנו חיות ככלות הכל, וזה לא נותן לנו איזה שהם פרבילגיות מוגזמות בקשר למה שאנחנו יכולים לעשות עם כל שאר החיות בעולם,
    לרבות: ניסויים, שחיטה בכמויות מסחריות אדירות עצומות, אפילו צייד בשביל הכיף.. ועוד הרבה דברים..

    העולם כבר לא מורכב מכפרים קטנים ששוחטים פה ושם איזו כבשהפרה תרנגולת או אפילו כל יום.. הוא בעצמו נהיה מה שמכנים “כפר גלובלי” עם 7 מיליארד איש או משהו כזה ותרבות צריכה שעוזרת לצריכה העצומה הזאת לא להיפסק ואף לגדול, אפילו קראתי פה כתבה על שרימפסים שלא יהיו עוד 50 שנה אם הביקוש ישאר אותו דבר..
    מזריקים חומרים לתרנגולות ולפרות ולבקר שתהיה להם תפוקה יותר גדולה,

    איזו מין צורה זאת לעולם להיות אני שואל..
    מה כל כך נשגב באנושות עכשיו?

    אני לא אומר שזה אסור, אני אומר שזה מוגזם..
    יש יותר מידי בני אדם על כדור הארץ והצפי הוא לא טוב!!!

    מי אנחנו שנשלוט ככה בחיות? ושנכחיד זנים? ושנמציא חומרים שיחנקו ויהרסו את כדור הארץ ויגרמו לו לנזק בלתי הפיך????????

    אולי כבר הסקת מהדברים שלי, זה שאני לא מתלהב כל כך מתרומה לאנושות, כמובן שאני אשמח בשורט אם ימצאו תרופה לסרטן ולאיידס וכו’

    בלונג- אני עדיין חושב שלמין האנושי יש מנגנון השמדה עצמית, לכל בעלי החיים ולכדור הארץ ולבסוף גם לאנושות,
    אני פשוט חושב שלא מגיע לאנושות שום דבר מהטבע אחרי שמה שהאנושות נותנת לטבע זה רק רע ורע ורע ורע. (Xכמעט אינסוף)

    ומי יודע אולי אם היה לי כפתור להרוג רק את כל בני האדם על כדור הארץ,
    אולי הייתי לוחץ..

    אתה יודע גם ככה אומרים שבמלחמת העולם ה-3 ילחמו במקלות ואבנים.

    אז מי שמנו?

  4. ירוק,

    כדבריך, המערכת האקולוגית חשובה מאד, ולכן אני תומך בשימור החי והצומח על פני כדור-הארץ. אני מתנגד רק לדבריו של גיל לפיהם התועלת היחידה של החי והצומח היא ‘להיראות יפים’.

    באשר לשאר דבריך, גם אני מתנגד לניסויים חסרי-תועלת בבעלי חיים (למרות שאני תומך ברוב הניסויים הנעשים כיום, וסבור שהניסויים חסרי-התועלת הם מיעוט זעום).

    אני חושב שהמחלוקת בינינו נחשפת בנקודה קריטית אחת, ואני מצטט, “חיי אדם זה לא דבר שרחוק שמיים וארץ מחיי כל חיה אחרת”.

    האם תסכים להרוג תינוק אנושי, על-מנת להציל עכבר? כי זו המשמעות המלאה של המשפט שכתבת.

    תודה על ההגהה,

    רועי.

  5. ודרך אגב בלי ציניות, רק קצת הגהה..

    "מידע שאת ערכו לאנושות לא ניתן לשער (לא לשאר) ולמדוד."

    ואם כבר לשער אז:
    "מידע שאת ערכו לאנושות לא ניתן לשער או ( ולא ו) למדוד."

  6. שמעתם פעם על איזה מושג שנקרא- אקולוגיה???!!!

    אתם יודעים מה התפקיד של של כל החיות במערכת האקולוגית על כדור הארץ???!!!

    לא ציפיתי לראות תגובות כאלה כאן,

    ולרועי צזנה, אם אתה שואל אותי,
    חיי אדם זה לא דבר שרחוק שמיים וארץ מחיי כל חיה אחרת,
    ובאופן אישי אני מסכים עם ניסויים שהם הכרחיים בבעלי חיים,

    אבל לא על מנת שלוריאל פריז יוציאו מסקרה חדשה אז הם צריכים להזריק את החומר לעיניים של ארנבות כדי לדעת למה זה יכול לגרום..

    וגם לא בהמון המון המון המון המון מקרים אחרים..

    מי אנחנו בכלל? רק חיות.

    בני אדם הם סוג של חיות.

    ההבדל הוא שאנחנו הרבה יותר אינטלגנטים ומפותחים מוחית ומודעים לעצמנו ולסביבה, יש לנו יכולת תקשור אדירה בינינו ויש לנו את היכולת “לטרוף את כל החיות בממלכה” ולייצר כלים ולבנות בניינים וכו’ וכו’

    זה לא אופך אותנו לאלוהים, אני מתנגד להרג מיותר של חיות על כל צורותיו, למטרות ביגוד, חיטים, דגים שלא אמורים להיתפס ברשת בכמויות עתק, מינים ימיים נוספים שנתפסים ברשתות שלא אמורים להיתפס ועוד..)

    והרשימה לא נגמרת,

    אפשר לכתוב על זה ספר בעובי התנ”ך על כמה שהאדם מזיק לחיות בעולם,
    ולסביבה.
    כל עוד בני אדם יהיו על כדור הארץ,
    כדור הארץ ימשיך בתהליך ההשמדה העצמית.

    הזיאולוגיה והאקולוגיה שלובות זו בזו ומהוות חלק בלתי נפרד מהעולם.

  7. גיל
    ניצול מינים לטובת האדם, זה לא הכחדתם – להיפך.
    הניצול המדובר ביותר הוא כל מיני תרכובות המופקות על ידי בעלי חיים ושלהם עשויה להיות תועלת – למשל תרופות. במקרים כאלה היצורים יזכו דווקא לטיפוח וריבוי.
    האדם מנצל בע"ח למאכל והם בדיוק ההיפך מנכחדים.

  8. בנוגע להיעלמות המינים לצמיתות…
    מה עם שיכפול גנטי?
    גם אם התופעה לא ניתנת לעצירה אז איך שומרים על התכונות האחרות…

  9. אוהבי הטבע / הירוקים משוכנעים בצורך לשמור על סביבה טבעית,
    אותם אין צורך לשכנע,
    כבר מזמן ברור וידוע לכל מי שעוסק בנושא כי הגורם החזק ביותר , הטעון
    היותר משפיע הוא הטעון הכלכלי ,
    את הטעון הכלכלי מבינים כולם ,
    (ראו רשימות קודמות שלי שמתיחסות לכדאיות הכלכלית של שמירת הטבע)
    לכן מזה זמן רב בכל וויכוח מובא טיעון זה
    ומסתבר שהוא מנצח !

  10. גיל,

    יופי הוא דבר… יפה. זה הכל. אבל עד כמה שאני מעריך את יופיים האצילי של הטיגריסים, הייתי מקריב אותם ללא היסוס למען טובת האדם. יופי הוא דבר יפה, אבל חיים אנושיים הם דבר חשוב.

    יחד עם זאת, אני מסכים בהחלט עם דבריו של דוקטור רוזנטל. על המין האנושי להיזהר בצעדיו, ולהימנע מהרס ללא-סיבה של המינים הקיימים בכדור-הארץ. גם בשל היופי הגלום בהם (עד כמה שהטיעון הזה שולי) וגם בשל התועלת שהמידע הטמון בהם יכול להביא לנו.

    תודה על הכתבה.

  11. החשיבה הזו של ניצול המינים למען תועלתם לאנושות ממש מזעזעת.
    ההכחדה ההמונית היא תוצאה של ניצול הסביבה והמינים למען האנושות.
    התועלת הממשית שלהם היא במגוון היופי לסביבה
    ולא בתוך צלוחית פטרי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.