החללית הישראלית, "בראשית", תשוגר לירח ביום שישי הקרוב 22 לפברואר

מרגע שיגורה החללית תחל במסלול ארוך ומורכב. השיגור צפוי להתרחש סביב השעה 03:45 שעון ישראל, אז טיל הפלקון ימריא מכן השיגור בקייפ קנאוורל אל מחוץ לאטמוספרה. כ- 32 דקות לאחר מכן,  החללית תתנתק מטיל השיגור. לאחר מספר דקות מנקודה קריטית זו, אם אכן תתרחש כמתוכנן, מצפים לתקשורת ראשונה של החללית עם חדר הבקרה במתקני התעשייה האווירית ביהוד

הדמיה של החללית בראשית על קרקע הירח. צילום: SpaceIL והתעשייה האווירית
הדמיה של החללית בראשית על קרקע הירח. צילום: SpaceIL והתעשייה האווירית

היום (ב') הודיעו השותפות בפרויקט SpaceIL והתעשייה האווירית כי שיגור החללית הישראלית "בראשית" יתרחש בתאריך 22.2.19, בלילה שבין חמישי לשישי, סביב השעה 03:45, בשעון ארה"ב, החוף המזרחי- 21.2.19 סביב השעה 20:45.

מרגע שיגורה החללית תחל במסלול ארוך ומורכב. השיגור צפוי להתרחש סביב השעה 03:45 בשעון ישראל, אז טיל הפלקון ימריא מכן השיגור בקייפ קנאוורל אל מחוץ לאטמוספרה. כ- 32 דקות לאחר מכן,  החללית תתנתק מטיל השיגור. לאחר מספר דקות מנקודה קריטית זו, אם אכן תתרחש כמתוכנן, אנו מצפים לתקשורת ראשונה של החללית עם חדר הבקרה הנמצא ביהוד וכך נדע כי החללית חיה. מספר דקות לאחר מכן  תיפתחנה רגלי הנחיתה של החללית, ובהמשך תתחיל סדרת בדיקות לכל מערכות החללית כדי לוודא שהן עברו בהצלחה את השיגור והן מתפרדות היטב בחלל. כשעה לאחר השיגור, החללית תעבור למצב שיוט בהקפה ראשונה סביב כדור הארץ.

היה זה סיכום של שמונה שנות עבודה שהחלו בפגישה מקרית של שלושה מהנדסים בפאב בחולון – יריב בש, כפיר דמארי ויהונתן ויינטראוב, וזינק לפני ארבע שנים כשנקבע העיצוב הסופי של החללית.

בזכות ההסכם הזריז שנחתם בין סוכנות החלל הישראלית לנאס"א בעת ביקורו של מנהל נאס"א ג'ים ברדנדסטיין ביולי 2018 הם מתן האפשרות לאנשי SpaceIL לעקוב אחר מקפת הירח LRO של נאס"א, ולשפר בכך את האלגוריתמיקה שתשמש למעקב אחרי בראשית. בנוסף, נאס"א מעניקה לצוות SpaceIL  והתעשייה האווירית אפשרות להשתמש ברשת החלל העמוק שלה הכולל אנטנות ענק המפוזרות על פני כל כדור הארץ, כדי שיהיה ניתן ליצור קשר עם כל חללית בכל רגע נתון. מנכ"ל SpaceIL ד"ר עידו ענתבי הוסיף בהקשר זה כי הדבר יאפשר להגדיל מאוד את רוחב הפס ולהוריד מהחללית הרבה יותר מידע בימים הספורים בהם תפעל על קרקע הירח.

ראשי SpaceIL ובכירי התעשייה האווירית ליד דגם החללית בראשית במסיבת העיתונאים בבית עורק בר"ג, 18/2/19. צילום: אלירן אביטל
ראשי SpaceIL ובכירי התעשייה האווירית ליד דגם החללית בראשית במסיבת העיתונאים בבית עורק בר"ג, 18/2/19. צילום: אלירן אביטל

מוריס קאהן נשיא עמותת SpaceIL: "אנחנו נמצאים במסע הזה כ-8 שנים והוא יושלם בעוד כחודשיים עם הנחיתה על הירח. אנחנו עושים היסטוריה וגאים להיות חלק מקבוצה שחלמה ומימשה את החזון שמדינות רבות בעולם חולמים עליו, אבל רק שלוש מימשו אותו עד כה. אתמול (17.2) הענקנו את פרויקט "בראשית" כמתנה לנשיא המדינה והוא הוכרז כפרויקט לאומי. אין גאה ממני לתת לעם ישראל את המתנה הזאת ולהפוך אותה לחלק מהאתוס הישראלי של טכנולוגיה, העזה והרבה חוצפה". בהמשך פירט כיצד השבתת הממשל כמעט גרמה למניעת העברת החללית לארה"ב וכל הנסיונות לסייע מצד הנשיא ריבלין, שגריר ארה"ב בישראל ושגריר ישראל בארה"ב ואפילו ג'ראד קושניר לא עזרו ורק תושיה של עובדים בנאס"א איפשרה לקבל את האישור המיוחל. "אם החללית לא היתה מגיעה לכן השיגור בזמן, הפרויקט כולו היה בסכנת ביטול, ו-100 מיליון הדולרים שהושקעו בו היו הולכים לפח." הסביר.

עידו ענתבי מנכ"ל עמותת SpaceIL: "המסע שלנו לירח מלא באתגרים, על כן המשימה שלנו מורכבת מאין כמוה. כל צעד שנעבור בהצלחה יתווה את הדרך להצלחתו של הצעד הבא עד הנחיתה על הירח. במשך חודשים רבים הצוותים שלנו ושל התעשייה האווירית עסקו בבדיקת החללית ומערכותיה, בניסויים מורכבים ובהיערכות למשימה. כל זאת כדי להיות ערוכים לתרחישים שונים במהלך המשימה, שהצלחתה תביא לגאווה לאומית לישראל"

נמרוד שפר מנכ"ל התעשייה אווירית: "שיתוף הפעולה של התעשייה האווירית עם SpaceIL הינו דוגמא להישגים המשמעותיים אליהם ניתן להגיע במדינת ישראל.  הידע, היכולות וההון האנושי נמצאים כאן, וניתן להגיע אל המחוזות הרחוקים ביותר. הדרך אל הירח רצופה אתגרים, אבל בזכות המקצועיות, הנחישות והאמונה של כל השותפים בפרויקט, חללית ישראלית תשוגר בימים הקרובים, והתעשייה האווירית, יחד עם שותפינו ב SpaceIL, תמשיך לעשות את כל הדרוש על מנת להבטיח את הצלחתה של משימה זו"

 

האתגרים העיקריים במסע לירח

לדברי ענתבי חמישה אתגרים עיקריים למסעה של החללית אל הירח: הראשון, שלב השיגור שהינו עתיר סיכונים בפני עצמו. השני, איתור מיקום החללית וקיום קשר עימה בטווח הגדול עד לירח. השלישי, יכולת עמידתה של החללית בתנאים הקיצוניים בחלל , ניווט מורכב (ללא GPS) ועוד. הרביעי, שלב לכידת הירח – שלב בו החללית צריכה לעבור מהקפות של כדור הארץ להקפת הירח. לצורך כך על החללית להגיע למקום הנכון, בזמן הנכון, במהירות ובכיוון המתאימים, וזאת על מנת שכח הכבידה של הירח ילכוד אותה אל מסלול היקפי. האתגר האחרון הינו האתגר המורכב ביותר – הנחיתה רכה על הירח.

 

החללית תקיף את כדוה"א במסלולים אליפטיים ותעבור 6.5 מיליון ק"מ- זהו המסלול הארוך ביותר שנעשה אי פעם לנחיתה על הירח. במהלך הסיבובים הללו תגביה החללית את מסלולה סביב כדוה"א, עד שקצהו יגיע לקרבת הירח. כשהחללית תילכד במסלול הירח כעשרה ימים לפני הנחיתה, היא תקיף אותו עד לעיתוי המתאים ותחל תהליך נחיתה שתתבצע אוטונומית. כאמור המסלול ייארך כחודשיים עד הנחיתה הצפויה ב-11 לאפריל 2019.

מסלולה הצפוי של החללית בראשית בדרך לירח. איור: SpaceIL והתעשייה האווירית.
מסלולה הצפוי של החללית בראשית בדרך לירח. איור: SpaceIL והתעשייה האווירית.

איך הכל התחיל?

למרות שמדובר בהישג היסטורי לאומי, הרי שבבסיסו הינו יוזמה פרטית שהגו לפני כ-8 שנים שלושת מייסדי עמותת SpaceIL שלה שתי מטרות עיקריות – האחת להנחית חללית ישראלית ראשונה על הירח והשנייה לעורר השראה בקרב הדור הצעיר ללימודי המדע והטכנולוגיה.

היזמים הצעירים יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, שאפו להגשים את חלומם ונרשמו לתחרות המאתגרת Google Lunar XPRIZE. התחרות הסתיימה ללא זוכה במרץ 2018, עם זאת הודיעה SpaceIL כי היא תמשיך במשימה.

החללית הראשונה בעולם, שנבנתה במסגרת משימה שאינה ממשלתית

מאז הקמתה של SpaceIL, הפכה המשימה להנחתת חללית ישראלית על הירח, לפרויקט לאומי אך במימון כספי תורמים ובראשם מר מוריס קאהן. זהו למעשה כלי החלל בתקציב הנמוך ביותר שישוגר למשימה כזו מעולם. מעצמות העל שהצליחו להנחית חללית על הירח השקיעו בכך מיליארדי דולרים שמקורם במימון ממשלתי.

עצם השלמת פיתוח, בניית החללית ובדיקתה בתקציב כה מצומצם הוא הישג משמעותי בפני עצמו, הן עבור מדינת ישראל והן לתעשיית החלל בכל העולם. אם אכן המשימה תוכתר בהצלחה, היא תהווה פריצת טכנולוגית בקנה מידה בינלאומי.

 

משמעות הפרויקט עבור מדינת ישראל

הנחתת חללית על הירח תביא את ישראל הקטנה להישג יוצא דופן. הפרויקט מביא לידי ביטוי את יכולותיה של בתחומי הטכנולוגיה ופותח עבורה הזדמנויות רבות: ראשית בחינוך הדור הצעיר למדעים – מיום הקמתה העמותה פגשה יותר ממיליון תלמידים ברחבי הארץ. שנית, להתפתחות והתקדמות במדע ומחקר ושלישית בהיבט העסקי – אופק חדש לכלכלה הישראלית בזכות הידע ההנדסי ויכולות פיתוח מתקדמות. הצלחתה של 'בראשית' – היא סמל להצלחתה של המדינה בתחומים אלו ואחרים.

 

תהליך הפיתוח והבנייה

תהליך תכנון ופיתוח החללית, כלל עבודה מאומצת של עשרות מהנדסים, מדענים ואנשי צוות. שלב הפיתוח המלא החל ב- 2015 ב SpaceIL ובתעשייה האווירית ונמשך עד 2018. החללית שמשקלה כ- 600 ק"ג בלבד, נחשבת לקטנה ביותר שתנחת על הירח, גובהה של "בראשית" מטר וחצי, רוחבה כשני מטרים והיא נושאת דלק המהווה כ-75% ממשקלה. מהירותה המרבית תגיע ל 10 ק"מ בשנייה (36,000 קמ"ש).

 

דגל ישראל על הירח, סלפי ומשימה מדעית בשיתוף נאס"א, באמצעות סוכנות החלל הישראלית

עם נחיתת החללית הנושאת את דגל ישראל על הירח, היא תחל בביצוע צילומים של אתר הנחיתה וצילום "סלפי" כדי הוכיח שאכן נחתנו על הירח. כמו כן לחללית משימה מדעית חשובה שטרם נעשתה – ביצוע מדידות של השדה המגנטי של הירח, במסגרת ניסוי המבוצע בשיתוף פעולה עם מכון וייצמן ונאס"א.

 

קפסולת הזמן- מאגר מידע עצום אודות האנושות כפי שהיא כיום

החללית נושאת עמה "קפסולת זמן" – מאגר מידע עצום -מאות קבצים דיגיטליים החל מפרטים אודות העמותה, על פרויקט בניית החללית והצוות, סמלים לאומיים, מִטְעָן תרבותי וחומרים שנאספו מהציבור הרחב לאורך השנים לטובת שליחתו לירח עם החללית.

קפסולת הזמן עתידה להישאר על הירח גם לאחר השלמת המשימה ומאחר והחללית אינה צפויה לחזור לכדור הארץ, המידע הטמון בה עתיד להישאר בירח לזמן בלתי מוגבל, ייתכן שיימצא ויחולץ על ידי הדורות הבאים. הקפסולה יוצרה על ידי Arch Mission Foundation (archmission.org) בטכנולוגיה מיוחדת המתאימה להישרדות לאורך זמן ממושך על הירח.

 

אריזת החללית ושינועה לאתר השיגור בארה"ב

בינואר 2019, החללית נארזה והוטסה לאתר השיגור בארה"ב במבצע לוגיסטי מורכב. היא הוטסה במכולה ייחודית, שעברה שינויים מבניים והנדסיים כדי להתאימה למטען הרגיש. לאחר שהגיעה לנתב"ג, היא הועמסה אל מטוס מטען מבוקר-טמפרטורה וכשנחתה החללית באורלנדו ארה"ב, הובלה יבשתית לאתר השיגור בפלורידה.

 

שותפים ותורמים התעשייה האווירית שותפה מלאה לפרויקט מתחילת דרכו. במהלך השנים נוספו שותפים נוספים מהמגזר הפרטי, חברות ממשלתיות ואקדמיה. הבולטים מבניהם: מכון ויצמן למדע, סוכנות החלל הישראלית, משרד המדע, בזק ועוד. בין התורמים המרכזיים לפרויקט: מירי ושלדון אדלסון, סמי סגול, לין שוסטרמן, סילבן אדמס, סטיבן גראנד ועוד. מי שלקח על עצמו את ההובלה להשלמת המשימה ורואה בה כשליחות, הוא הפילנתרופ ואיש העסקים מר מוריס קאהן שממן כ-100 מיליון שקל ומכהן כנשיא SpaceIL.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

11 תגובות

  1. שידור חי באנגלית, של אמריקאי בשם טים דוד, "האסטרונאוט היומיומי" (Everyday Astronaut) בדיוק כאן:

    https://www.youtube.com/watch?v=F47Gu19a7Rc

    בעל ידע נרחב בטילאות וחובב שיגורים ומשימות חלל מכל הסוגים. צפוי להסביר די הרבה על מה שמסביב, ולענות על שאלות שעולות בצ'ט הצמוד (שכבר התחיל).

    השידור יתבצע על גבי השידור הרשמי של ספייס-X. השידור הרשמי של ספייס-X יהיה כאן:

    https://www.youtube.com/watch?v=XS0E35aYJcU

    כמו כן שמעתי שערוץ 12 עשוי לשדר.

  2. אני עד עכשיו לא מבין איך לערימת זבל חשמלי שלא מסוגלת להתרומם בכוחות עצמה, לא מסוגלת לחזור אחרי נחיתה בכוחות עצמה, קוראים חללית, תקראו לזה מכשיר מדידה לווקום, לא חללית

  3. בנוסף לזה על סיפון החללית לא נמצאים שלושה אסטרונאוטים שיש לדאוג להם לחמצן, מים ואוכל במשך כל זמן הנסיעה, ושיש לצמצם את חשיפתם לקרינה הקוסמית, כך שבהחלט אפשר לקחת את הזמן.

  4. כי היא מוגבלת ביכולתה לשאת דלק. בשיטה הזו אפשר להפעיל את המנועים לדקות ספורות בכל הקפה כדי להביא את החללית למסלול שצד אחד שלו גבוה יותר, עד שמגיעים למסלול הירח.

  5. אני רק שאלה מדוע ייקח לחללית חודשיים עד לנחיתה על הירח וזאת בהשוואה למסעות של פרויקט אפולו בסוף שנות השישים ותחילת השבעים שלקחו רק ימים מספר ?

    מחזיק אצבעות …

  6. יש לי המון ביקורת על הממשלה, אבל זו לא אחת מהן. זה לא ארצות הברית משגרת, זו חברה פרטית SPACEX והשיגור נעשה תמורת תשלום. גם אתה יכול לעשות את זה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן