סיקור מקיף

התקדמות בחקירת נחיתת האונס של חללית הסויוז ב-19 באפריל

כזכור, נחתה חללית הסויוז בערבות קזחסטן ובמרחק של למעלה מ-400 ק"מ מהיעד נחיתה קשה במיוחד במהלכה נחשפו האסטרונאוטים ל-8G, ולהעדר יכולות תקשורת

אתר נחיתת הסויוז, מתוך יוניברס טודיי
אתר נחיתת הסויוז, מתוך יוניברס טודיי

האסטרונאוטית הקוריאנית הראשונה, יי סון-יאון אושפזה השבוע בבית חולים בסיאול עקב כאבי גב שנגרמו לה כתוצאה מנחיתת האונס של חללית הסויוז שהביאה אותה ואת שני אנשי הצוות ה-16 של תחנת החלל מהתחנה לכדור הארץ לפני כשבועיים.

מפקדת הצוות ה-16, פגי ויטסון אמרה כי היא משוכנעת כי המהנדסים הרוסים יאתרו את מקור התקלה שגרמה לחללית הסויוז לסטות ממסלולה במהלך הנחיתה ב-19 באפריל. במפגש עם עיתונאים שהתקיים ביוסטון ביום שישי אמרה ויטסון כי קבוצות עצמאיות ואנשי סוכנות החלל הרוסית סורקות בוחנות מדוע אירעה נחיתת החרום של החללית שבה נסעה ושל חללית הסויוז הקודמת שנחתה באוקטובר האחרון כדי למצוא את שורשי התקלה ולתקנה.

סגן מנהל נאס"א ויליאם גרסטנמאייר, האחראי על הטיסות המאוישות פירט בשבוע שעבר את הסיבות לתקלה שגרמה לנחיתה בליסטית של חללית הסויוז שבה שהו שתיים מחברי הצוות ה-16 של תחנת החלל הבינלאומית והאסטרונאוטית הקוריאנית .

לדברי גרסטנמייאר, בשל תקלה טכנית ולא בשל טעות של אנשי הצוות, לא נפרדה הקפסולה של הסויוז מרכיב ההינע שלה כמתוכנן. הבריח שאמור להפתח לפני הכניסה לאטמוספרה באמצעות פיצוץ של חומרי נפץ לא פעל בזמן. הדבר גרם לרכיב ההינע ולחללית שעימה חוזרים האסטרונאוטים להכנס לאטמוספרה לפני ההפרדות. עדיין לא ברור אם הרכיבים נפרדו מאוחר יותר בשל הפעלת חומרי הנפץ או שנקרעו זה מזה בשל הטמפרטורות הגבוהות שנוצרות בעת טיסה מהירה באטמוספרה. גרסטנמאייר העיר כי יתרן שהם נפרדו בכוח לאחר הכניסה לאטמוספירה והדבר איפשר לחללית המאוישת לבצע נחיתת חירום. בכל מקרה, "נחיתה בליסטית" (להבדיל מנחיתה מתוכננת), היתה התוצאה של תקלה זו. לדברי גרסטנמאייר, החללית נפלה כמו כדור הנורה מרובה לפני שנפתחו המצנחים.

עוד עולה מהדוח של גרסטנמאייר כי חברי הצוות חוו כוח כבידה של 8.2 G, כלומר כוח משיכה גדול פי 8.2 מזה שעל הקרקע. הכניסה לאטמוספירה גרמה לנזק לפתח היציאה של הסויוז בשל זוית הפגיעה באדמה. כמו כן נשרפו חלקים מחוץ למגן החום, ובכלל זאת גם אנטנת התקשורת אבדה בשלב כלשהו.

נאס"א אישרה את דיווחי סוכנות החלל הרוסית כי לא היתה תקשורת עם האנשים בתוך התא עד שהקוסמונאוט יורי מלנצ'נקו הצליח להשתחרר מהתא והשתמש בטלפון לוויני כדי להתקשר עם מרכז הבקרה. הדבר התרחש כשלושים דקות לאחר הנחיתה.

לפיכך נראה שנחיתת החרום היתה מוצלחת ביותר. כפי שאמר גרסטנמאייר, התכנון של חלליות הסויוז כולל בתוכו אמינות מובנית. אחרי הכל, התכנון המקורי של החלליות המאוישות פותח בשנות השישים. החללית הראשונה מדגם סויוז שוגרה ב-1967, ומאז בוצעו 99 משימות (מתוכן 11 מאז שנת 2002). חשיבות חלליות הסויוז והפרוגרס (חלליות מטען רוסיות בעלות עיצוב דומה, פרט לכך שהן אינן מאוישות), היא גדולה כבר כיום לתפקוד תחנת החלל הבינלאומית והיא תגדל עוד יותר לאחר הוצאת מעבורות החלל האמריקניות מהשירות בשנת 2010. חללית הדור הבא, מדגם אוריון לא מתוכננת לשיגור לפני 2015, כך שייווצר פער של חמש שנים שאותו יהיה צורך למלא. נאס"א בוחנת אפשרויות מסחריות, אך הסויוז הותיקה והאמינה נשארת האפשרות הטובה ביותר.

בקהילת החלל הבינלאומית מקווים שהתקלה הטכנית תחקר ושהחזרות הבאות של חלליות סויוז מהמסלול תנוהלנה טוב יותר.

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן