קבוצה בראשות פרופ' גדעון גרדר מהטכניון זכתה במרכז המצוינות לאנרגיות חלופיות

בקבוצה חברים 27 חוקרים ותיקים מהטכניון, ממכון ויצמן למדע ומאוניברסיטת בן גוריון והוא יקלוט כבר בשנה הראשונה שלושה חוקרים חוזרים מאוניברסיטאות בולטות בארה"ב

פרופ מנואל טרכטנברג
פרופ מנואל טרכטנברג

שר החינוך ויו"ר המל"ג גדעון סער, ויו"ר הועדה לתכנון ותקצוב, פרופ' מנואל טרכטנברג הודיעו היום על הקבוצה שנבחרה להקים את מרכז המצוינות הרביעי, העוסק בתחום אנרגיות חלופיות.

במרכז המצוינות בתחום אנרגיות חלופיות, זכתה קבוצה בראשות פרופ' גדעון גרדר מהטכניון. בקבוצה חברים 27 חוקרים ותיקים מהטכניון, ממכון ויצמן למדע ומאוניברסיטת בן גוריון. כבר בשנתו הראשונה יקלוט המרכז לפחות שלושה חוקרים חדשים נוספים השבים מהרווארד, מאוניברסיטת מישיגן ומאוניברסיטת שטרסבורג. המרכז יהווה קונסורציום ישראלי לדלקים סולריים.

יו"ר ועדת השיפוט בתחום האנרגיות החלופיות הייתה ד"ר אלן סטצ'ל (Ellen B. Stechel), חוקרת באוניברסיטת אילינוי, ומנהלת המחלקה לטכנולוגיות אנרגיה מתפתחות במעבדות הלאומיות סאנדיה. מחקרה של ד"ר סטצ'ל עוסק בטכנולוגיות להקטנת השימוש באנרגיה פוסילית ולהפחתת פליטות גזי חממה. כמו כן שימשה כראש המחלקה לכימיה פיזיקאלית באגודת הכימיה האמריקאית וכעורכת ראשית בעיתון המדעי לכימיה פיזיקאלית.

וועדת השיפוט הבינלאומית ציינה בדו"ח שהגישה לועדת ההיגוי של מרכזי המצוינות כי שתי ההצעות שהוגשו בתחום של אנרגיות חלופיות היו באיכות מחקרית גבוהה מאוד, ומייצגות כיווני מחקר שונים שהיה רצוי לקדמם. ראוי לציין כי תחום האנרגיות החלופיות הינו בעל חשיבות לאומית, עם השלכות מרחיקות לכת בהקשר הגיאו-פוליטי ובתחומי הכלכלה והסביבה.
'ההכרזה על הקבוצה הזוכה במרכז המצוינות בתחום האנרגיות החלופיות מסיימת את השלב הראשון בפרויקט מרכזי המצוינות המחקריים להקמתם של ארבעת המרכזים הראשונים. ההצעות שהוגשו להקמת המרכזים הביאו כולן לידי ביטוי את חוזקו של המחקר הישראלי ומעמדו המרכזי בעולם בתחומים אלו."

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

8 תגובות

  1. גלי, חבל על הציניות. זה לא עוזר לאף אחד.

    את מיואשת ורוצה לברוח מכאן, אין הרבה שאפשר להגיד שישנה את דעתך.

    תקצוב האוניברסיטאות ב-20 השנים האחרונות, במסגרת מודל המחקר של ות"ת, היה תמיד תלוי, במידה זו או אחרת בכמות הפרסומים שמוציאה כל מחלקה. זה לא משהו חדש. מה שהשתנה, זה שהיום, במקום שכ-300 מיליון שקל בשנה תלויים בכמות ואיכות הפרסומים (כ-5% מתקציב ההשכלה הגבוהה), כ-700 מיליון שקל בשנה תלויים בכמות ואיכות הפרסומים (כ-10% מתקציב ההשכלה הגבוהה).

    את חושבת שעדיף מודל שבו האוניברסיטאות מגישות לות"ת דו"ח הוצאות, וות"ת פשוט תעביר להם את הכסף? אני מציע לך לבדוק כמה אחוזים מתקציב האוניברסיטה העברית הולכים על פנסיה תקציבית (רמז – יותר מ-25%). זה מה שקורה כשמאפשרים לאוניברסיטאות לנהל חשבון הוצאות פתוח.

  2. מישו,
    "בשנים הקרובות" זה כאשר יהיו לי נכדים.
    אני דווקא שמעתי ממוסד נאמן בטכניון שהתקצוב של המחלקות באוניברסיטאות עכשיו יהיה תלוי במספר הפרסומים ובאיכות שלהם (כלומר, במספר הציטוטים). מחלקה שחברי הסגל שלה לא יפיקו מספיק פרסומים ומספיק פרסומים איכותיים פשוט לא תקבל מספיק תקציב מהמל"ג. זה רעיון גאוני. אילו הייתי יו"ר המל"ג מחר הייתי מיישמת אותו. סליחה, הייתי מיישמת אותו אתמול!!
    אילו היה בא גמד ואומר לי יש לי שלוש משאלות, איזו משאלה את רוצה? הייתי עונה: לעלות על מטוס ופשוט לברוח מכאן, רחוק, רחוק ורחוק…

  3. גלי, ראשית, לא נפגעתי. אני בסה"כ די מסכים איתך.

    משהו שחשוב לדעת הוא שהתקצוב של האוניברסיטאות בשנים הקרבות תלוי במידה רבה ביכולת שלהם לקלוט סגל חדש. סוגיית הפוסט דוק בחו"ל היא בהחלט משהו שהמל"ג תצטרך לתת עליה את הדעת, אבל מה שבטוח הוא שהאוניברסיטאות יצטרכו להתחרות יותר ויותר על חוקרים פוטנציאלים, כי תקנים יהיו. יש לזה תקציב.

    כנ"ל לגבי המכללות, שאמנם לא מקבלות תקציבי מחקר כיום, אבל גם זו סוגיה שנמצאת על הפרק.

    שתהיה שבת שלום!

  4. סליחה מישו…
    לא התכוונתי לפגוע בך.
    אני לצערי מכירה את האקדמיה יותר מידי מקרוב. ובריחת המוחות מהארץ היא במידה רבה גם אשמת ישראל. כאשר מישהו מסיים דוקטורט המנחה שלו אומר לו: אתה לא תוכל למצוא עבודה בארץ אם אתה לא תסע לפוסט דוקטורט בחו"ל. מסבירים לך במפורש שאין לך סיכוי למצוא שום עבודה באקדמיה בארץ אם לא תעשה פוסט בחו"ל. בפירוש הסבירו לי את זה ומסבירים את זה לכל אחד. ואז אתה נוסע לחו"ל. ועושה שם פוסט דוקטורט אחד. ומגלה שאי אפשר לחזור לארץ בגלל העדר תקנים. אז אתה עובר לפוסט דוקטורט הבא… ובינתיים שכרת בית והתרגלת לאזור. ואז באה מחלקה מאיזו אוניברסיטה בארה"ב ומציעה לך הצעה. ואתה חושב: שום אוניברסיטה או מכללה כאן בארץ לא מציעה לי כלום אז אתה הולך על ההצעה של ארה"ב.
    ולכן התפקיד של המל"ג הוא להציע הצעה מפתה לאלה שמתלבטים האם להענות להצעה המפתה מהרווארד או מאוניברסיטה אחרת בארה"ב. המל"ג לא צריכה לדאוג לעבודה לד"ר ופרופ' שיש להם כבר עבודה כאן. היא צריכה לדאוג לאלה שמתפתים למשרות שם.
    וה-1600 חברי סגל עליהם אתה מדבר שיקלטו, הם כאלה שעשו פוסט דוקטורט בחו"ל, כי אחרת אתה לא יכול להקלט כחבר סגל. ותארתי לך מה קורה כאשר נוסעים לעשות פוסט דוקטורט בחו"ל.

  5. גלי, אני אכן לא בא מהאקדמיה. כתבתי שזו ההנחה הסמוייה, ככל הנראה, מאחורי הניסיון להשיב חוקרים מחו"ל ולא להתרכז באלה שנמצאים בארץ.

    שוב, אני לא טוען שזה נכון. קטונתי מלקבוע אם חוקרים בארץ הם פחות טובים מאלה שבחו"ל.

    אגב, שימי לב שכתוב "יקלוט בשנה הראשונה". מעבר לכך שאף אחד לא אמר שמי שחבר עכשיו במרכז בהכרח ישאר שם במהלך 5 השנים הקרובות (שהם רק השלב הראשון בתוכנית), אפשר להניח שבשנים הקרובות יקלטו עוד ועוד חוקרים חדשים, מה שצפוי להקטין את היחס 90:10.

    הבעיה של האקדמיה בשנים האחרונות היתה צמצום כ"א אקדמי. עפ"י התוכנית הרב-שנתית של המל"ג, אמורים להיקלט במהלך התקופה כ-1600 חברי סגל אקדמי בכיר חדשים, שאינם בהכרח מחו"ל (כ-800 חברי סגל ותיקים צפויים לפרוש במהלך התקופה). מרכזי המצויינות הם רק חלק מהתוכנית, ומתרכזים בהשבת מוחות.

  6. מרכזי המצוינות האלה דווקא מעודדים בריחת מוחות במקום לפתור אותה.
    שימו לב לכותרת של המאמר: בראש מרכז המצוינות עומד פרופ' מהטכניון ותת הכותרת היא:
    "בקבוצה חברים 27 חוקרים ותיקים מהטכניון, ממכון ויצמן למדע ומאוניברסיטת בן גוריון והוא יקלוט כבר בשנה הראשונה שלושה חוקרים חוזרים מאוניברסיטאות בולטות בארה"ב".
    כלומר, מרכז המצוינות יאייש מעל 90% חוקרים מהארץ, שכבר יש להם מקום עבודה באקדמיה בארץ, והוא יקלוט אולי 5% בקושי (כלומר פחות מזה) חוקרים שעזבו את הארץ בגלל שהם לא מצאו כאן עבודה.
    אז תגידו, בשביל מה הקימו את מרכז המצוינות הזה???
    היו צריכים להרכיב את מרכז המצוינות הזה אך ורק מדענים חוזרים מחו"ל!! ולא חסר כאלה ורק אז מרכזי המצוינות האלה היו יעילים בפתרון בעית בריחת המוחות. ככה זה הכל קשקוש ובריחת המוחות תמשך כרגיל.
    ולמישו מעלי. דומה שאתה לא בא מהאקדמיה. כדי להקלט באוניברסיטאות צריך להיות מצטיין בפוליטיקה ופחות במדע. צריך שיהיו לך קשרים ושתדע להסתדר דווקא עם מישהו שהוא חזק בתחום מסוים ושהתחום שלך בדיוק יקלע לתחום של המחלקה או לחילופין לא יאיים על תחום המחקר של ראש המחלקה או חוקר אחר שהוא חזק במיוחד במחלקה. אחרת אתה לא מתקבל לאקדמיה ואז אתה נאלץ לעזוב לחו"ל. הצטיינות במדע היא לא תמיד קריטריון לקבלה לאקדמיה בארץ. אילו היא הייתה קריטריון לקבלה לאקדמיה בארץ היו לנו המון מדענים נהדרים כאן – כאלה שהם היום נמצאים בארה"ב כי לא רצו אותם כאן.

  7. ההנחה הסמוייה כאן היא, ככל הנראה, שמי שבאמת מצטיין ולא נקלט עד היום באוניברסיטאות – עזב לחו"ל, ושאם הוא לא עזב לחו"ל ולאוניברסיטאות לא היה אינטרס לקלוט אותו עד היום, כנראה שהוא לא היה מספיק מצטיין.

    אני לא אומר שזה נכון, אבל נראה לי שזה קו המחשבה פה.

  8. יפה מאוד ובהצלחה מרובה למצטיינים. רק לא מובן למה צריך להביא מוחות מחו"ל כשיש מספיק מהם בארץ. מן הסתם מדובר בישראלים שעברו לצד השני של האגם, אבל זו עדיין לא סיבה מספיק טובה לותר על עודף המוחות החריפים שכבר נמצא כאן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן