"צדק חברתי" – גרסת העת העתיקה: חפירת אוני' חיפה בסוסיתא נותנת לנו הצצה להבדלים בין המעמדות בעולם הקדום

בעונה ה-12 של החפירות החלו החופרים לחשוף רובע מגורים של פשוטי העיר וכעת ניתן להשוות אותו ל"בית האמידים" של האריסטוקרטיה העירונית

עתיקות סוסיתא 2011. צילום: אוניברסיטת חיפה
עתיקות סוסיתא 2011. צילום: אוניברסיטת חיפה

מה היו ההבדלים בין בית של המעמד העליון לבין בית של המעמד הבינוני בעת העתיקה? עונת החפירה ה-12 של חוקרי אוניברסיטת חיפה בסוסיתא, שנוסדה במאה השנייה לפני הספירה וחרבה ברעידת האדמה של שנת 749 לספירה, שהסתיימה כעת נותנת לנו הצצה להבדלים בין המעמדות בעולם הקדום. עוד נחשפו בעונת החפירות הבסיליקה המפוארת, רחוב עירוני וגם טבעת זהב, סיר שהוחבא מתחת לרצפה וגם כתובת פסיפס שמצווה על האורח: "בוא בטוב!".

"נראה שהצצה ראשונית זו לחיי היום יום של תושבי סוסיתא תניב מידע חשוב על הרגלי הצריכה וחיי הכלכלה ומשק הבית של התושבים בתקופה זו", אמרו פרופ' ארתור סג"ל וד"ר מיכאל איזנברג, שעומדים בראש המשלחת. העיר סוסיתא, ממוקמת בליבו של הגן הלאומי סוסיתא, המנוהל על ידי רשות הטבע והגנים, שסייעה רבות גם בעונה זו להמשך החפירות ולשימור הממצאים.

"בית האמידים", שנחפר כבר מספר עונות על ידי משלחת אמריקאית מאוניברסיטת קונקורדיה בראשותו של פרופ' מרק שולר, הוא בית של "האריסטוקרטיה העירונית" של סוסיתא. לעומתו, החלו השנה החופרים לחשוף גם רובע מגורים "רגיל", תוך התמקדות באחד מבתי המגורים שבו. אז מה ההבדלים? ראשית, כמובן, המיקום. "בית האמידים" ממוקם בצמוד לבסיליקה, אזור המסחר, החברה והמשפט המרכזיים של העיר. הבית ברובע המגורים מרוחק יותר מהמרכז העירוני. "בית האמידים" מפואר הרבה יותר – הוא כולל חצר מרוצפת, מוקפת בעמודים (סטווים) כשסביבה סדורים חדרי הבית. לבית חצר נוספת ובה גינת נוי ובמרכזה – מזרקה. בית המגורים "הרגיל", ממוקם ברובע עירוני מתוכנן ובו רחובות המצטלבים בזוית ישרה, כאשר הבית תחום בסמטאות שסביב. אין לו חצר פנימית, וודאי לא גינת נוי, ומחוץ למבנה עצמו מצאו החוקרים בור מים ותנור.

"בית האמידים" אף סיפק לחוקרים כמה דקות של ציפייה מתוחה – בעת שעבדו החופרים על רצפת פסיפס באחד החדרים, הם גילו מחבוא ברצפה ובתוכו סיר בישול רומי- כשכבר במבט ראשון היה ברור שהסיר הוחבא בכוונה מתחת לרצפה. החוקרים קיוו למצוא את המטמון שהוחבא "מתחת לבלטות" העתיקות אולם התאכזבו בסופו של דבר, לאחר שרוקנו את האדמה ומצאו את הסיר ריק. "כנראה שבעל הבית האחרון הוציא במהירות את תכולת 'הכספת' – אולי בגלל רעש האדמה שהחריב את העיר, אולי בגלל סיבה אחרת אותה לא נדע לעולם", אמר ד"ר איזנברג.

עוד נמצאו "בבית האמידים" שתי כתובות פסיפס – בכניסה לחצר עם המזרקה נכתב: "בר מזל הוא הבונה" ואילו הכתובת השנייה שנמצאה בחדר רחב ידיים בצידו הדרומי של הבית, מצווה על האורח: "כנס בטוב!", כלומר כנס לבית כשכוונותיך טובות.

השנה המשיכו החופרים לחשוף את הבסיליקה, שהייתה כאמור המרכז המסחרי, החברתי והמשפטי של העיר. מדובר במבנה ציבורי מרשים הבנוי אבני גזית, שהוקם במאה הראשונה לספירה וגודלו היה 30X55 מטרים. ארבע שורות עמודים הוצבו במקביל לארבעת קירות הבסיליקה ויצרו אולם תווך וארבע סיטראות. הקירות הפנימיים של הבסיליקה של סוסיתא עוטרו בטיח מכויר (סטוקו – טיח ששימש כחיקוי לשיש) בדגמים הנדסיים וצמחיים בהם שולבו דמויות אדם. שרידי הצבע שהתגלו על גבי הטיח מעידים שחלל הבסיליקה היה צבעוני להפליא – ככל הנראה בעל עיטורים וציורים מסיפורי המיתולוגיה היוונית. אחד מעיטורי הסטוקו שנותר הוא של יד אדם. במהלך החפירות אף התגלתה באזור הבסיליקה טבעת זהב, שזוהרה לא עומעם למרות מאות השנים שחלפו. ממצא ייחודי נוסף, שהתגלה בבסיליקה הייתה כותרת קורינתית ובה עיטור יוצא דופן של עלה גפן. עיטורים צמחיים היו מקובלים באותה תקופה וזה של הקוציץ הסורי הלא הוא האקנתוס היה השכיח מכל. עיטור מסוג זה של עלה גפן הוא ייחודי ביותר.

סוסיתא נוסדה בראש הר נישא מזרחית לכינרת, במאה השנייה לפנה"ס בידי השליטים הסלווקים, שהיו אז אדוני הארץ. העיר התקיימה בתקופות ההלניסטית, הרומית, הביזנטית והאומאית, עד שנהרסה ברעש האדמה העז של שנת 749 לספירה. יחד עם בית שאן וערים נוספות הממוקמות ממזרח לירדן הייתה סוסיתא חלק מהגוש התרבותי-גיאוגרפי של ערי ה"דקפוליס", שתושביהן ראו את עצמם כבעלי תרבות יוונית, בניגוד לתושבי הכפרים והעיירות סביב שהיו מאוכלסות בעמים שמיים: יהודים, נבטים ופניקים.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. בת-יה:
    אמנם אבנים מעולם לא שקרו לי ואנשים דווקא כן, אבל זה לא שייך לעניין.
    מה דעתך לענות לעניין?
    אינך טורחת על תשובה כי אין לך תשובה ואינך יכולה להצדיק את דברי הרהב שלך.

  2. בת-יה:
    כמובן שהחוקרים לא ידעו את מה שאת יודעת אז בואי והאירי את עינינו ואת עיניהם.
    הצביעי לנו על כתבים בני אותה תקופה שמראים את ההבדלים בין בתי אמידים לבתי פשוטי העם בסוסיתא.

    ספרי לנו, באותה הזדמנות, איך לדעתך אפשר לדעת אם מה שכתוב נכון. הרי יש לנו כתבים מוקדמים יותר שבהם כתוב איך נברא העולם ולגביהם אנחנו יודעים שאינם נכונים.

  3. חפירות זה טוב ויפה, אבל כדי ללמוד על ההבדלים בין המעמדות בתקופה הנדונה, שלא היתה כל כך קדומה, אפשר לקרוא כתבים. יש רבים כאלה ולא צריך אפילו להתאמץ כדי למצוא אותם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן