חסילונים

הדרישה הגדלה ל”פירות-ים ” גורמת לפגיעה חריפה בסביבה

בעבר כבר הזכרתי את ההשפעה השלילית שיש לדגי האילתית שגדלים בכלובים על “חבריהם” החפשיים : מחלות, טפילים, פגיעות גנטיות ועוד. הזכרתי גם את הפגיעה באוכלוסיות דגים בעולם כולו, פגיעה שבגללה מצטמצם שלל הדגים של ציי דייג ובעיקר דייגים מקומיים / מסורתיים. פה ושם גם הזכרתי את פגיעת חוות החסילונים בסיבה הימית והקרקעית. בגלל חשיבות החסילון לתפריט המערבי ובשל עלית רמת החיים במערב, גדל והולך הביקוש ל”פרי” הימי. דיג מהטבע אינו מספק את הביקוש ולכן גדלים והולכים שטחי הגידול המלאכותיים, בריכות מלאכותיות בהן מגדלים את הפרי המבוקש.

שטחי הגידול רובם ככולם מעובדים בימים חמימים, בחופים רדודים, חופים רדודים ושטוחים מאפשרים סכירת בריכות גדולות ללא השקעה רבה, אלא שאליה וקוץ בה ימים חמים וחופים רדודים הם בית הגידול המועדף של חורשי מנגרוב, וכך מתחילה הפגיעה בסביבה, שכן כדי לפתח את שטחי הגידול מושמדים/נעקרים מיליוני דונמים של חורשי מנגרוב.

חורשי המנגרוב מהווים חייץ המגן על החוף מ”פגעי” גלי הים ( צונאמי), חורשי המנגרוב מהווים בית-גידול חשוב ליונקים, עופות, חרקים ודגים, פגיעה בבית גידול זה דומה לפגיעה בריף-אלמוגים או ביער-גשם. הפגיעה ממשיכה ומתמשכת שכן את החסילונים מגדלים בצפיפות רבה, כדי למנוע מחלות מרווים את הבריכות בחומרי אנטיביוטיקה, כדי לקבל גידול מהיר מוסיפים הורמוני גדילה וויטמינים. כדי למנוע גידול אצות מוסיפים למים קוטלי-עשבים… רעל.

כל אלה זולגים לסביבה ומזהמים ים ואדמה. הנפגעים הם כל ה”שכנים”, קרובים ורחוקים. במקרים רבים משתלטים גורמי פשע על חקלאות החסילונים ובמקומות רבים מתייחסים ל “מאפיית החסילונים” בחשש רב, סיפורים על מקרי רצח נפוצים באפריקה המערבית, רצח איכרים ודייגים שאינם מוכנים לפנות מקומם עבור החסילונים. בדרום-אמריקה ודרום-מזרח-אסיה מתנכלים אנשי “מאפיית החסילונים” לנציגי גופים שעושים לשמירת הסביבה.

הפגיעה בסביבה והפגיעה באוכלוסיה מקומית הביאה, במקומות רבים לקריאה ציבורית נמרצת להגבלת פעילותן של יזמי החסילונים.

בניגריה : מנסות שתי חברות לפתח חוות חסילונים, United States Agency for International Development (USAID) Shell Petroleum Development Company (SPDC) תחילה ניסו בדלתת נהר הניגר, אלא שהדלתה מוצפת בזיהום נפט ופגועה במידה שקשה לשקמה, ולכן פנו החברות לאזורים אחרים, בהם כדי לפתח / להקים את הבריכות מפנים דייגים ואיכרים… ההתנגדות הציבורית גדולה, אבל השליטים אינם “צדיקי-הדור”, הרווחים קורצים והאישורים ניתנים.

בתאילנד היה מחוז ה טראנג מקום מחיתם של דיגים רבים. כריתת המנגרוב ופינוי שטחים לחסילונים פגעה בסביבה פגיעה ללא תקנה, הדייגים אינם מצליחים לדוג במים המזוהמים משפכי הבריכות, כדי להתפרנס עוברים רבים מהם לעיר בחיפוש עבודה… שלא קיימת, כ 4000 חלקות אורז אבדו / נשדדו ע”י פולשי החסילונים.

בהונדורס הכריזה הממשלה על דחיית (“מורטוריום”) פיתוח מיזמי החסילונים, הדחייה הוכרזה ב 1996 ונמשכת עד שיסתיימו בדיקות סביבתיות במפרץ פונסקה. בהודו התדרדרו התנאים בסביבת גידולי החסילונים לרמה שחייבה את בית המשפט העליון להעביר החלטה להפסקת הפיתוח במיזם שהשתרע על 100.000קמ”ר, לפני החלטת ביהמ'ש פונו מהאיזור 48.000 תושבים.

סין טאיואן וויאטנם היו ספקיות החסילונים העיקריות, נפגעו קשה כאשר חמרי אנטיביוטיקה, קוטלי חרקים וחמרי רעל אחרים התפזרו וגרמו לדלקות ווירליות שהרסו את שדות הדייג שעד לא מכבר נחשבו לפוריים, הפגיעה גרמה נזקים במאות מליוני דולרים, גידולי החסילונים נפגעו וכ 50% מהם נסגרו, השטחים נותרו חסרי ערך לכל שימוש.

מקסיקו ביקשה מהבנק העולמי הלוואה לפיתוח גידול החסילונים, הבקשה הוגשה בזמן בו בדקו אנשי הבנק את הפגיעה הסביבתית שגרמו הגידולים בתאילנד, כמו גם התפשטות נרחבת של מחלה וויראלית בחסילונים. המחלה והפגיעה הסביבתית גרמו לדחייה של בקשת ההלוואה.

ביפן נערכים מחקרים שמטרתם לקבוע את רמת החסינות אצל גורמי מחלות, חסינות כתוצאה משימוש ביותר מ 20 מיני אנטיביוטיקה, כן נבדקת האפשרות כי מעבר האנטיביוטיקה מהחסילונים לאדם גורמת לסיכונים בריאותיים, כתוצאה מהמחקר נאסר השימוש ברבים מחמרי האנטיביוטיקה !

בסרילנקה יותר מ 45 קמ'ר שטחי מנגרוב נהרסו כדי להקים בריכות לחסילונים, באיזור איבדו 8000 דיגים את מטה לחמם. הסוכנות השוודית הבין לאומית לפיתוח Swedish international Development Agency (SIDA) הכריזה על חוות החסילונים כ “איום על הסביבה”. במלזיה : החליט השלטון כי : “אסור להקים חוות חסילונים בשטחי מנגרוב”. באנגליה : בכינוס “אנשי תכנון היער” פורסם גינוי חמור לחוות החסילונים. ממשלת קמבודיה הסיקה כי : “גידול החסילונים בחוות נכשל בגלל הזיהום הסביבתי לו גרם” !

כ 200 נציגי גוף בין-לאומי בשם “רשת פעילות תעשיית החסילונים ” Industrial Shrimp Action Network (ISA NET) ערכו סיורים בחוות חסילונים ובשווקי הצרכנים ואחרי סדנא בנושא פרסמו את רשימת הפגעים מחוות חסילונים :
• פגיעה בזכויות אנוש כולל: מעצרי שווא, אונס, רצח, אובדן מקורות מחיה.
• סכסוכי אדמות, תת-תזונה, פנוי תושבים, אובדן מסורות מקומיות,
• הרס מבנים חברתיים בכפרים, מעבר כפריים לערים צפופות, נשירת ילדים מב'ס,
• אובדן מגוון ביולוגי.
• פגיעה בכמויות הדגים, פגיעה בחיות בית, פגיעה בהספקת מזון,
• בעיות זהום עד כדי מוות, בגלל שמוש פראי בחמרים רעילים.
• הרווחים אינם מופנים להשקעות מקומיות, חוסר איזון בחלוקת הרווחים,

תעשיית החסילונים חובקת עולם ומגלגלת 20 מיליארד דולר כל שנה. סכום זה מהווה תמריץ לתמיכה ע'י גופים מובילים בכלכלה העולמית, הרווחים הגדולים מענף ממריצים גופים לממן השקעה ללא בדיקות ושיקולים סביבתיים, (בדומה להשקעות בנפט, או במחצבים ומשאבים בעלי ערך רב)…. כדי לשמור על סביבתם, על אורח חייהם, על כושרם להתפרנס… חשוב שלתושבים בחופים ולתושבי הארצות תהיה זכות ווטו על הקמת חוות חסילונים.

במאמר מוסגר אוסיף כי : אני חובב פירות-ים בכלל וחסילונים בפרט, אבל נראה שגם את נטיותינו האישיות יש לכוון על פי ההשפעה על הסביבה, שכן הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסייה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה!

דר' אסף רוזנטל, אקולוג,
מדריך/מוביל טיולים באפריקה ובדרום אמריקה.
לפרטים: טל‘ 0505640309 / 077-6172298,
דוא‘ל: [email protected]