מערך הטלסקופים אלן עקב במשך יותר משבע שעות אחר העצם הבין־כוכבי השלישי הידוע וסרק תדרים מ־1 עד 9 גיגה־הרץ. לאחר סינון כ־74 מיליון איתורים ראשוניים נבדקו 211 מועמדים, אך כולם התבררו כהפרעות שמקורן בכדור הארץ או בלוויינים
חוקרים ממכון SETI השלימו חיפוש אחר אותות רדיו מלאכותיים שמקורם האפשרי ב־3I/ATLAS, העצם הבין־כוכבי השלישי שהתגלה חולף במערכת השמש. אף שכל התצפיות האסטרונומיות מצביעות על כך שמדובר בשביט טבעי, החוקרים ביקשו לנצל את ההזדמנות הנדירה ולבדוק אם הוא מפיק חתימות טכנולוגיות כלשהן.
לשם כך עקבו החוקרים אחר 3I/ATLAS במשך 7.25 שעות באמצעות מערך הטלסקופים אלן במצפה הרדיו האט קריק שבצפון קליפורניה. הם סרקו תחום תדרים רחב, מ־1 עד 9 גיגה־הרץ, וחיפשו אותות רדיו צרים במיוחד, העשויים במקרים מסוימים להעיד על פעילות טכנולוגית. החיפוש לא מצא אות שמקורו בטכנולוגיה חוצנית. ([arXiv][1])
המבקר השלישי ממערכת כוכבים אחרת
3I/ATLAS התגלה ביולי 2025. המסלול שלו הראה כי הוא אינו קשור בכבידת השמש וכי הגיע מהמרחב הבין־כוכבי, לאחר שנפלט בעבר ממערכת כוכבים אחרת.
זהו העצם הבין־כוכבי המאומת השלישי שנצפה במערכת השמש. קדמו לו 1I/ʻOumuamua, שהתגלה ב־2017, והשביט 2I/בוריסוב, שהתגלה ב־2019. עצמים כאלה מעניקים לאסטרונומים אפשרות נדירה לחקור חומר שנוצר מחוץ למערכת השמש, סביב כוכבים אחרים.
התצפיות ב־3I/ATLAS הראו פעילות המתאימה לשביט טבעי, ולא נמצא עד כה מאפיין המחייב הסבר מלאכותי. למרות זאת, חוקרי SETI טוענים כי מבקרים בין־כוכביים הם יעדים ראויים לחיפוש חתימות טכנולוגיות, דווקא משום שאינם שייכים למערכת השמש. ([SciTechDaily][2])
גם החלליות וויאג'ר ששיגרה האנושות ב־1977 ימשיכו בעתיד הרחוק לנוע במרחב הבין־כוכבי. מבחינת צופה במערכת שמש אחרת, הן יהיו עצמים מלאכותיים שהגיעו מבחוץ. על פי אותו היגיון, אין מניעה עקרונית שתרבות טכנולוגית אחרת תשגר גשושיות אל מערכות כוכבים שכנות.
אין בכך טענה כי 3I/ATLAS הוא גשושית. החיפוש נועד לבדוק את האפשרות באופן מדעי, במקום להסתפק בהשערות.
כ־74 מיליון איתורים ראשוניים
החוקרים חיפשו אותות רדיו בפס צר. אותות כאלה מרכזים את עוצמת השידור בתחום תדרים מצומצם מאוד, בניגוד לרוב מקורות הרדיו האסטרופיזיים, שפולטים על פני תחום רחב יותר של תדרים.
בשלב הראשון זיהתה מערכת העיבוד כמעט 74 מיליון איתורים בפס צר. המספר הגדול אינו מעיד על מיליוני שידורים מסתוריים. רוב האיתורים בחיפושי SETI נגרמים מהפרעות רדיו אנושיות: מערכות תקשורת, מכ"ם, טלפונים, משדרים קרקעיים ולוויינים.
החוקרים סיננו תחילה תדרים וקצבי שינוי בתדר שהיו אופייניים להפרעות מוכרות. בעקבות זאת הצטמצמה הרשימה לכשני מיליון איתורים. לאחר מכן נעשה שימוש בתוכנת מיקום, שבדקה אם האות הגיע מכיוונו של 3I/ATLAS ולא הופיע בו־זמנית באזורים אחרים בשמים.
בתום הסינון נותרו 211 מועמדים לבדיקה ידנית. החוקרים בחנו את התפתחות כל אות לאורך הזמן והתדר, אך לא מצאו אות שהצדיק תצפית נוספת. הבדיקה הראתה כי המועמדים שנותרו נבעו מטכנולוגיה ארצית או מלוויינים המקיפים את כדור הארץ. ([arXiv][1])
מדוע האות צפוי לשנות מעט את התדר?
כאשר מקור אות רדיו נע ביחס לטלסקופ, התדר הנמדד משתנה בגלל אפקט דופלר. השינוי דומה לשינוי בצליל צפירתה של מכונית חולפת, אך במקרה זה הוא מתרחש בתדרי רדיו.
גם סיבוב כדור הארץ, תנועת הטלסקופ, מסלולו של העצם ותנועתו האפשרית של משדר עליו גורמים לסחיפה הדרגתית בתדר. לכן חיפוש SETI אינו מסתפק באות קבוע, אלא מחפש אותות שהתדר שלהם משתנה בקצב התואם לתנועת היעד.
החוקרים השוו את קצב הסחיפה של כל מועמד לתנועתו הצפויה של 3I/ATLAS. ההתאמה הזאת הייתה אחד השלבים המרכזיים בהפרדת אות אפשרי מהעצם עצמו מאלפי מקורות הפרעה מקומיים.
מה פירוש הגבול של 10 עד 110 ואט?
היעדר גילוי מאפשר לחוקרים לקבוע מהו המשדר החלש ביותר שהמערכת הייתה מסוגלת לגלות בתנאי התצפית. על פי החישובים, התצפיות היו רגישות למשדר בעל הספק קרינה איזוטרופי שקול של כ־10 עד 110 ואט, בהתאם לתדר ולקצב השינוי שלו.
זהו הספק הדומה לצריכה של מכשיר חשמלי ביתי קטן. הרגישות הגבוהה התאפשרה משום ש־3I/ATLAS היה קרוב מאוד ביחס לכוכבים ולכוכבי לכת שמחוץ למערכת השמש. ([arXiv][1])
עם זאת, התוצאה אינה שוללת כל טכנולוגיה אפשרית. היא חלה רק על אותות בתחום התדרים שנבדק, בזמן שבו נערכו התצפיות ובטווח קצבי הסחיפה שחיפשו החוקרים. משדר כבוי, אות מקוטע, אלומה שאינה מופנית לכדור הארץ או תקשורת המבוססת על טכנולוגיה אחרת לא היו מתגלים בהכרח.
אי־גילוי אינו הוכחה שאין חיים תבוניים
המחקר אינו מנסה להוכיח שאין חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ. הוא קובע דבר מצומצם בהרבה: בזמן התצפיות לא נמצא ליד 3I/ATLAS משדר רדיו התואם לתנאים שהחוקרים בדקו.
זו הבחנה חשובה בחיפושי SETI. כל תצפית בוחנת חלק קטן בלבד ממרחב האפשרויות: טווח מסוים של תדרים, עוצמות, זמנים, מיקומים וסוגי אותות. אי־גילוי מסייע לצמצם את האפשרויות, אך אינו פוסל את עצם קיומה של טכנולוגיה חוצנית במקום אחר.
החשיבות של החיפוש היא גם מתודולוגית. צוות מערך הטלסקופים אלן החל לצפות ב־3I/ATLAS פחות מיממה לאחר ההודעה על גילויו. הדבר מדגים את היכולת להגיב במהירות לגילוי של עצם בין־כוכבי חדש ולבצע חיפוש ממוקד בזמן שהוא עדיין ניתן לתצפית. ([SciTechDaily][2])
הכנה למבקרים הבאים
ככל שמערכות סקר השמים משתפרות, צפויים האסטרונומים לגלות עצמים בין־כוכביים נוספים. מצפה ורה רובין, שהחל בסקר רחב ומתמשך של שמי הדרום, עשוי להגדיל מאוד את מספר המבקרים שיתגלו בשנים הקרובות.
כל עצם כזה יהיה בראש ובראשונה מקור מידע על היווצרותן של מערכות פלנטריות אחרות. ההרכב הכימי, האבק, הקרח והגזים שלו יכולים ללמד כיצד נוצרו שביטים וכוכבי לכת סביב כוכבים רחוקים.
בה בעת, החוקרים מציעים להפוך חיפושים אחר חתימות טכנולוגיות לחלק שגרתי מהמעקב אחר עצמים בין־כוכביים. ברוב המקרים התוצאה הצפויה תהיה טבעית לחלוטין, כפי שקרה עם 3I/ATLAS. אולם ביצוע בדיקה שיטתית מאפשר לזהות חריגה אמיתית, אם תתגלה אי פעם, ולהבדיל בינה לבין הפרעות רדיו, לוויינים או תופעות טבעיות שטרם הובנו.
החיפוש הנוכחי לא מצא טכנולוגיה חוצנית. הוא כן הראה שבאמצעות הטלסקופים ומערכות העיבוד הקיימים אפשר לבדוק מבקר ממערכת כוכבים אחרת במהירות וברגישות גבוהה – ולהחליף ספקולציות במדידה.
המאמר המדעי
“A Search for Radio Technosignatures from Interstellar Object 3I/ATLAS with the Allen Telescope Array”, מאת Sofia Z. Sheikh, Valeria Garcia Lopez ועמיתיהם. פורסם ב־The Astronomical Journal ב־3 ביוני 2026. DOI: 10.3847/1538-3881/ae6651. ([SciTechDaily][2])
למאמר המדעי: פתיחת המאמר המדעי
עוד בנושא באתר הידען
- שביט בן 7 מיליארד שנה מציג פעילות – וייתכן שמקורו במעמקי הגלקסיה
- קרח חוצני או שריד קוסמי? המדענים תוהים לגבי תגלית צוננת בחלל העמוק
- האם חלליות חוצניות מסתתרות במערכת השמש? מחקר חדש טוען: כמעט שלא חיפשנו
- המבקר מחוץ למערכת השמש עתיק כמעט כמו הגלקסיה עצמה
- תבניות מולקולאריות שתסייענה בזיהוי צורות חיים חוצניות יופעלו בחלליות הבאות במערכת השמש
