סיקור מקיף

אם אין סוכן לי מי לי? מדוע אנשים מאמינים שסוכנים בלתי נראים שולטים בעולם

"התחושה אינה מנומקת באמצעות מערכת של ראיות אמינות, ולכן הם על-טבעיים ובלתי מדעיים. הסברה או התחושה שהם אמיתיים היא ה'על-חוש' שלנו"

כרזת הסרט גברים בשחור - אנשים מאמינים בסוכנים בלתי נראים
כרזת הסרט גברים בשחור - אנשים מאמינים בסוכנים בלתי נראים

מאת מייקל שרמר

נשמות, רוחות, רוחות רפאים, אלים, מלאכים, שדים, חייזרים, מתכננים תבוניים, קושרי קשר ממשלתיים וסוכנים בלתי נראים מכל הסוגים, בעלי כוחות וכוונות, רודפים, על פי האמונה, את עולמנו ושולטים בחיינו. מדוע?

לתשובה שני חלקים. האחת קשורה ב"תבניתניות", תכונה שהגדרתי בטור זה בגיליון פברואר-מארס כנטייה האנושית למצוא תבניות בעלות משמעות בתוך רעש חסר משמעות. קחו לדוגמה את "הפרצוף על מאדים", את דמותה של הבתולה מאריה על כריך של גבינה מותכת או מסרים שטניים במוזיקת רוק. מובן שכמה מן התבניות הן תבניות אמיתיות. מציאת תבניות במזג האוויר המשתנה, בתנובת עצי הפרי, בנדידת בעלי החיים הניצודים וחיות טרף רעבות, שבאמצעותן יכלו ההומינידים הקדמוניים לחזות את העתיד, הייתה חיונית להישרדותם.

הבעיה היא שלא פיתחנו במוחותינו מנגנון לזיהוי שטויות שיאפשר לנו להבדיל בין תבניות אמיתיות לשגויות. אנו עושים אפוא טעויות משני סוגים: "טעות מסוג ראשון", כלומר זיהוי חיובי כוזב, כשאנו סבורים שתבנית כלשהי אמיתית אף על פי שהיא אינה כזאת. "טעות מסוג שני", כלומר זיהוי שלילי כוזב, מתרחשת כשאנו סבורים שתבנית כלשהי אינה אמיתית אף על פי שהיא אכן כזאת. אם תחשבו שאת הרשרוש בעשב משמיע טורף מסוכן על אף שזאת רק הרוח (טעות מסוג ראשון), הסיכוי שלכם לשרוד יהיה גבוה יותר מאשר במקרה שתחשבו שאת הרשרוש בעשב משמיעה הרוח על אף שזה באמת טורף מסוכן (טעות מסוג שני). מפני שהמחיר שמשלמים על טעות מסוג ראשון נמוך ממחירה של טעות מסוג שני, ומכיוון שבעולם של טורף-נטרף אין די פנאי להחלטה שקולה במהלך שברירי השנייה שבהם צריך להבדיל בין התבניות, הברירה הטבעית תעדיף אפוא את בעלי החיים שיראו את כל התבניות כאמיתיות.

אבל אנחנו עושים משהו שבעלי החיים האחרים אינם עושים. אנחנו הומונידים בעלי מוחות גדולים, קליפת מוח מפותחת ותיאוריה של החשיבה. הדבר מאפשר לנו אפוא להיות מודעים למצבים נפשיים כגון תשוקות וכוונות, הן בנו עצמנו והן בזולת, ולכן אנו נוטים להניח שקיים סוכן חיצוני האחראי לתבניות שאנו רואים. אני מגדיר את הנטייה הזאת בשם "סוכניות" (agenticity): הנטייה להאמין שהעולם נשלט בידי סוכנים בלתי נראים בעלי כוונות. אנו מאמינים שהסוכנים בעלי הכוונות האלה שולטים בעולם, לעתים באופן בלתי נראה מלמעלה (בניגוד לאקראיות הסיבתית הפועלת מלמטה). יחדיו, "התבניתניות" ו"הסוכניות" יוצרות את הבסיס התפיסתי לאמונה בעל-טבעי (שַמאניות), לעבודת אלילים (פגניות), לאמונה שנשמה מצויה בכל (אנימיזם), לאמונה באלים רבים (פולאתיזם) או באל יחיד (מונותאיזם) ולכל מודל אחר של רוחניות מן העידן הישן והחדש.

התכונה הזאת מביאה אותנו הרחק מעבר לעולם הרוחני. המתכנן התבוני אמור להיות סוכן בלתי נראה שיצר את החיים במנגנון שפעל מלמעלה למטה. חייזרים מיוצגים לעתים קרובות כישויות רבות עוצמה היורדות אלינו מגבהים כדי להזהירנו מן החורבן שאנו עומדים להמיט על עצמנו. תיאוריות קונספירציה כוללות כצפוי סוכנים סמויים הפועלים מאחורי הקלעים. הם מושכים בחוטים הפוליטיים והכלכליים בשעה שאנו רוקדים בתאטרון הבובות לצליליהם של קבוצת בילדרברג, של משפחת רוטשילד או רוקפלר או של האילומינטי. אפילו האמונה שהממשלה יכולה לכפות צעדים מלמעלה כדי להציל את הכלכלה היא סוג של סוכניות הרואה בנשיא ברק אובמה כ"נבחר" בעל כוחות כמעט משיחיים שיציל אותנו.

מדעי העצב הקוגניטיביים מספקים היום ראיות מוצקות לכך שבני אדם מוצאים תבניות ומייחסים אותם לסוכן חיצוני. הראיות האלה מתועדות היטב בספר "על-חוש" (SuperSense), בהוצאת הרפר-ון, 2009) מאת הפסיכולוג ברוס הוד מאוניברסיטת בריסטול. בין הדוגמאות: ילדים מאמינים שהשמש יכולה לחשוב ושהיא הולכת לכל מקום בעקבותיהם, בשל אמונות כאלה הם מוסיפים פנים מחייכות לשמש מצוירת. מבוגרים יסרבו בדרך כלל ללבוש סוודר שלבש רוצח המונים מתוך סברה ש"הרוע" הוא כוח על-טבעי שמקנה ללובש הסוודר תכונות שליליות (או לחלופין, לבישת סוודר של דמות חיובית מוכרת תעשה אתכם לאנשים טובים יותר). שליש ממושתלי האיברים סבורים שאישיותו של התורם מושתלת בהם עם האיבר. במקומות רבים סבורים שמאכלים בעלי צורה הדומה לאיברי מין (בננות, צדפות) מגבירים את האונות המינית. נבדקים הצופים בצורות גאומטריות בעלות נקודות דמויות עיניים הפועלות על גבי מסך מחשב מסיקים שהן מייצגות סוכנים בעלי כוונות מוסריות.

"אנשים רבים, משכילים מאוד ואינטליגנטיים, חשים בעוצמה רבה שאכן תבניות, כוחות, אנרגיות וישויות פועלים בעולם," מסביר הוד. "חשוב מכך, התחושה אינה מנומקת באמצעות מערכת של ראיות אמינות, ולכן הם על-טבעיים ובלתי מדעיים. הסברה או התחושה שהם אמיתיים היא ה'על-חוש' שלנו."

אנחנו מאמינים אפוא בעל-טבעי מלידה.

מייקל שרמר הוא המו"ל של כתב העת Skeptic (www.skeptic.com) ומחבר הספר "מדוע בני אדם מאמינים בדברים מוזרים".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

24 תגובות

  1. האמונות האלה הכרחיות אלא אם כן הן פוגעות במישהו.
    הרי ידוע שאם אין לך במה להאחז והכל מאכזב אותך האמונה היא התרופה הטובה ביותר.
    גם דברים כמו להגיד "מודה אני" לאדון בורא עולם בבוקר, זה מעודד!

    לפי דעתי יש מלא סוגים שונים של אנרגיות,
    אולי רק הרגישים יותר מבניינו רואים ומרגישים את כל זה.

    שמתי לב שכשאני בתקופה של מצב רוח ירוד אני יכול לשים יותר לב לדברים… (וכן, אני גם שומע קולות לפעמים, אבל אני יודע איך להתמודד עם זה:)

  2. אני אף פעם לא סבלתי את החיוך הזה על השמש.
    אף פעם לא ציירתי שמש עם פרצוף.
    סתם מזבלים לילדים את השכל זה עוד יותר גרוע מדת

  3. נעם:
    אתה צודק, כמובן.
    צדקת גם כשאמרת זאת פעם ראשונה.
    בתגובתי רציתי רק להפנות את תשומת לבה של גיליאן לכך שבאה לקלל ונמצאה מברכת.

  4. מיכאל,

    גיליאן כבר קטלה , כתשה, והגדירה כחסרי דעת, מדענים מכובדים ורציניים רבים אחרים.

    הקריטריון של גיליאן להגדרת "חסרי דעת" ו"שוטים" הוא מידת אי הסכמתם לסיפורי הסבתא על ביקורי חוצנים.

    לאור קריטריון זה, גיליאן היא כמובן "מומחית על" עולמית בכל התחומים, ומדענים ופרופסורים ידועי שם הם כאפר לרגליה, סתם כאלו "שפירסמו הרבה שטויות"

    נו טוף…

  5. גיליאן:
    מי שאת מכנה שוטה הכפר הוא גם אורח קבוע ב Scientific American.
    מכאן עולה שלדעתך – הידען במצב טוב מזה של ה Scientific American.
    למחמאה גדולה מזו קשה היה לצפות.

    שי:
    לכל אדם יש תאים שגורמים לו לחוש ב"אלוהות".
    אם תקרא את ספרו של רמצ'אנדראן – "תעתועי המוח" – תראה שיש תאים שאם מגרים אותם חשמלית חשים תחושת התגלות אלוהית.
    זה מפני שאלוהים הוא אלקטרון.

  6. יש תאים במוח האדם החשים באלוהות-ויש כאלה שתאים אלה לא מפותחים אצלם -לחוש באלוהות הוא כישרון שיש לפתח, בדומה ליכולת נגינה – ליכולת בפיסיקה, כמו אינשטיין – נשאלת רק השאלה,האם המוח מטעה אותנו?

  7. גיליאן חביבתי המלומדת עד אין קץ,

    האם נכון הדבר, שאת מכנה ליצנים ושוטים את כל אילו שלא מסכימים עם דעתך, כלומר אילו שלא השתכנעו מכל הסיפורים והקונספירציות האקזוטיים ששורצים באתר שלך, בלי קשר לכישוריהם תואריהם וידענותם ?

    האמנם כל מי שלא מאמין בביקוריהם של החוצנים הוא בהגדרה חסר דעת ???

  8. אבי ידידי, אם "הידען" הגיע למצב שבו הוא מצטט את ליצן החצר, שוטה הכפר, מייקל שרמר – המצב כנראה באמת קשה…

  9. ליגאל ג' שים לב לכתבה שפורסמה גם היא כאן בידען. שים לב במיוחד לפסקה המתארת שבשישים שנה לא גדל באמריקה מספר האתאיסטים, על אף השיפור הניכר בעשורים אלו בהבנת הסביבה, בהשכלה, וביכולת האדם להיות עצמאי ולצאת נגד סביבתו :
    https://www.hayadan.org.il/baylor-survey-finds-new-perspectives-on-us-religious-landscape-2109089/
    שים לב גם למאמר בויקיפדיה העוסק בחילון, בסעיף המדבר על עירעורים על תיזת החילון :
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F
    ולבסוף גם פה מאמר מהידען, הבודק אמונות בקרב מדענים. כאשר כשליש מהמדענים שנדגמו, הגדירו אמונה בנצחיות נפש האדם :
    https://www.hayadan.org.il/an-argue-against-god-010400/
    בקיצור רבותי. לצערי אין קורלציה מלאה בין חינוך, השכלה והבנה במדעי הטבע לבין אמונה בשטויות

  10. חשוב להזכיר שבזמן ניוטון לא ידעו עוד שום דבר יחסית למה שיודעים היום מבחינת חוקי הטבע ביקום.
    בכל מקרה עדיין נשארת השאלה שכולם שאלו, מדוע חוקי הטבע הם כפי שהם ולא אחרת,או, ליתר דיוק, מדוע חוקי הטבע מאפשרים ואפילו מזמינים את קיומנו אנו.

  11. בספר "יש אלוהים?", ריצ'רד דוקינס טוען שיש קשר הדוק בין רמת המשכל ו/או השכלתו של אדם לבין אמונתו או אי אמונתו בעל טבעי.

    אני חושב שיש קשר ישיר בין ספיגת ערכים רציונאליים ולמידת מקצועות ראליים (בניגוד לתאולוגיה למשל) לבין העיצוב של התפתחות תבניות החשיבה אצל אדם. ובכל מקרה עדיין לימודי המדעים כשלעצמם לא משפיעים על כל אדם באותה צורה; עובדה שאפילו ניוטון היה נוצרי אדוק, גם אם זאת היתה תוצאה של החינוך שהוא קיבל או החברה שבה הוא חי. עדיין לימודי הפיזיקה לא גרמו לו לבעוט בתפיסה השגויה, ולכפור, לעומת אחרים שכן התפקחו.

    על כל פנים, יש הבדל גם בין האמונות עצמן: תסכים איתי שיש הבדל מהותי בין תיאיסט לבין דאיסט, לטובת האחרון?
    מה שאני אומר זה שכמה שאדם יותר מודע, כך הוא בד"כ פחות מאמין בשטויות, כי אין לו סיבה לכך, הוא יודע את הסיבה האמיתית שגורמת לדברים להתרחש.

    אבל מה שאני אמרתי זה שיש מקרים שאדם מאמין מתוך תפיסה הגיונית, רק חסרת נתונים.
    יש הבדל בין משוגע לבין אדם שמגיע למסקנה "נכונה" מתוך נתונים שגוים.

  12. מנחה,
    כאשר אתה אדם טוב ומוסרי, אינך צריך את הדת כדי להיות קרוב לאלוהים. כאשר אינך כזה, אתה צריך להיות עשיר מספיק כדי לשלם לעוכרי דין ופסיכולוגים.

  13. מייקל שרמר, העיתונאי הסטנדפיסט, ממשיך בשיטטיות בשיטה זהה ומטעה להצגת כל נושא שאמונתו הפרטית אינה מתיישבת איתו.

    איני מתייחס לכלל דעותיו, אבל בנושא העב"מים והחוצנים, הוא ממשיך בשיטה הידועה – הפרחת טיעונים לאוויר, אבל לעולם לא יציג מחקרים או מידע כלשהו, על מה הוא מבסס את הצהרותיו.

    ואכן, אשרי המאמינים והפתאים שמאמינים באלוהים, בדתות ובמייקל שרמר.

    חנן סבט
    http://WWW.EURA.ORG.IL

  14. תשובה לדם לבן – הדעה שאתה מציג שלטה בעבר בקרב סוציולוגים, ופסיכולוגים. מחקרים מודרניים שופכים מים צוננים על ראשינו.
    בעבר חשבנו שאם נספק לאנשים מספיק השכלה, וניתן להם גישה לידע, האנשים יהפכו להיות רציונליים יותר, ובעצם ינטשו את הדת, את הבאבות, את ההשתטחות על קברי צדיקים, ובקיצור, יפסיקו לנשק מזוזות.
    למעשה מאות מליונים תחת משטח קומוניסטי אתאיסטי, היו עכברי מעבדה במעבדה הגדולה ביקום, שהתנהלה לפני כמה עשורים על פני מדינות שלמות. כנסיות נסגרו, כמרים נאסרו ונשלחו לסיביר, ואנשים קיבלו חינוך מדעי איכותי. מה שקרה בפועל הוא שעם התמוטטות הקומוניזים, אנשים זרמו בהמוניהם חזרה לכנסיות, ולאמונות הישנות.
    מחקרים קבעו שבכל מצב שליש מבני האדם יבחרו להאמין במשהו גדול מהם כמו אלוהים, רוחות, חייזרים, עולם הבא, או חבר דמיוני, ומה לא.
    עדיין לא נמצא הגן האחראי על הסטיה המוזרה הזו של שליש מהאנושות, ועדיין לא מוסבר מדוע יש לאמונה חסרת בסיס, יתרון שרידותי אבולוציוני.

  15. יש גם מקרים שבהם אנשים מאמינים במשהו לאו דווקא מתוך אמונה חסרת כל הגיון, אלא פשוט מתוך אי ידיעת הנתונים, או לחילופין, דווקא מתוך ידיעת רק חלק מהנתונים, ואוטומטית הלוגיקה "משלימה" את התמונה ונראה להם שזה הגיוני ולכן הם מאמינים בזה.

    למשל אם אדם יודע שחלבונים מפתחים את השרירים, ופחמימות ושומנים – לא, הוא אוטומטית יכול להסיק מסקנות מוטעות בנוגע למרכיבים שבמזון ועל דרך השפעתם על הגוף, מתוך קו מחשבה "הגיוני" שנע על אותו מישור. וכל זמן שהוא לא יודע את העובדות הוא יכול להאמין בכל מיני שטויות.

    אם אדם שמע פעם משהו על חיידקים ("שהם יצורים קטנים כאלה שאי אפשר לראות אותם אבל הם נמצאים בכל מקום" לצורך העניין) אבל הוא לא יודע מה זה בדיוק אומר, הוא גם יכול להגיע לכל מיני מסקנות כיד הדמיון, וזה עדיין לא מתוך מחשבה לא רציונאלית, אלא מחסור בנתונים.

    ולפעמים גם אנשים מקשרים בין דברים שקורים, מבלי להיות מודע לסיבה, אלא רק מתוך מה שהם רואים – התוצאה: אם לדוגמא אדם התעטש בדיוק בזמן שמישהו חשב עליו, ובדיעבד זה נודע לו, וכך קרה כמה פעמים במקרה. הוא יסיק שכשהוא מתעטש זה אומר שמישהו חושב עליו (מה, לא מכירים את הקשקוש הזה?) הוא לא מודע ל"סיבה" שבגללה זה קורה, אבל בפועל – זה קורה! (כביכול) אז למרות שהוא לא יודע איך, הוא שם לב לזה, ואז מתחיל להאמין בזה.

    ברור שאדם רציונאלי לא יפול לאמונות כוזבות כ"כ בקלות, אבל אני לא חושב שזה חכם להשליך הכל על האבולוציה, יש גם עוד גורמים משפיעים. וזה שמישהו מאמין במשהו, לא מחייב שהוא הגיע לזה דווקא מתוך צורת חשיבה אבסורדית, לדעתי.

  16. הצחקת אותי! רגע, מה בעצם אתה רוצה להגיד? שאין באמת סוכנים בלתי נראים ששולטים בעולם? אתה אומר לי שכל השנים האלה בעצם…. עבדו עלי?? לאאאאא…… לא יכול להיות. בטח שהם קיימים.

  17. במקום להשתמש במושגים מומצאים, היה אפשר להסביר בפשטות שתי תכונות שלנו כבני אדם:
    1) בתפיסת העולם שלנו המושג סיבה-תוצאה תופס מקום מרכזי.
    2) אנו נוטים להאניש תופעות. בהתחלה אנו גדלים עם הידיעה שאנו בעלי נפש, ומכאן והלאה אנו מנסים לבצע מיון של מי בעל נפש ומי לא, זה לא תהליך פשוט, והכללת יתר היא כמעט תופעה הכרחית בשלב זה או אחר של הלימוד.

    ואז פשוט להבין מדוע יש הרבה שמכלילים כל מיני סיבות כבעלי נפש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן