כך אומר פרופ' צבי שילר, מהמרכז האוניברסיטאי אריאל, שהרצה בכנס רובוטיקה ובקרות הינע, של המגזין טכנולוגיות * בישראל יש רק 10 חברות העוסקות בתחום הצפוי להגיע בשנת 2020 ל-420 מיליארד דולר
פרופ' צבי שילר, מהמרכז האוניברסיטאי אריאל, הציג בשבוע שעבר במסגרת כנס רובוטיקה ובקרת מערכות הינע, את תפיסתו בהרצאה: “מהפכת הרובוטיקה הישראלית – מחזון למציאות”.את הכנס הפיקה קבוצת טכנולוגיות, המוציאה לאור את מגזין טכנולוגיות.
פרופ' שילר אמר: “התפתחות טכנולוגית מתרחשת בדרך כלל בשני גלים, ואנו נמצאים בפתחו של הגל השני של תחום הרובוטיקה. בדוח מקוב זיהו פריון נמוך בתעשייה המסורתית. ללא שינוי משמעותי לא נוכל להתמודד עם התחרות העולמית. דוח אקשטיין המליץ לצמצם את מספר העובדים הזרים בארץ בתחום החקלאות והסיעוד. באף אחד מהדוחות לא צוינה הרובוטיקה כפתרון. אנו מנסים לשכנע את מקבלי ההחלטות כי ההשקעה ברובוטיקה כדאית”.
כדוגמא מביא שילר את דרום קוריאה שם חוקק חוק הרובוטיקה במסגרתו מושקעים 100 מיליון דולר בשנה. התוצאה היא הקמה של 50 סטרט אפים בתחום וצפי לצמיחה של 60 מיליארד דולר עד 2018.
“ההשקעה ברובוטיקה היא יחסית זולה. ביפן משקיעים ללא סוף בתחום וזיהו את היתרונות שתחום זה מספק למשל בטיפול באוכלוסייה מתבגרת. היום ביפן תעשיית הרובוטיקה מגלגלת 7 מיליארד דולר והצפי בעולם לשנת – 2020 עומד על 420 מיליארד דולר. בארה”ב מקימים את שדולת הרובוטיקה ובאיחוד האירופי ישקיעו 400 מיליון דולר עד 2010. בארץ יש רק 10 חברות שמייצרות פתרונות רובוטיקה, מלבד אקדמיה וחברות ייבוא. לחברות אלה יש מוניטין בכל העולם. אנו מקיימים תחרויות רובוטיקה בארץ ומכשירים מהנדסים בתחום הרובוטיקה, אבל אין תעשייה שתקלוט אותם. לא בטוח שרק תחום פיתוח התוכנה ייקח אותנו קדימה”.
למה קשה לישראל להשקיע ברובוטיקה? לפי שילר, הבעיה העיקרית היא שאפשר להסתדר בלי רובוטים. יש צורך לייצר דחיפה טכנולוגית – מאחר ואין עדיין ביקוש על ידי השוק. סיבה נוספת היא החשש מתחרות עם עובדים לא מיומנים. מה יקרה עם כל האנשים שהרובוטים יחליפו? לפי שילר פשוט יצטרכו למצוא להם משהו אחר, אך אין זה נכון לעכב מסיבה זו התפתחות טכנולוגיות . שילר מעלה את העובדה כי גם התפיסה של שימוש באנשים כמכונה חכמה הולכת ונעלמת, כשמהנדסי תעשייה עמדו בעבר ומדדו עם סטופר את התפוקה וחיפשו איך ליעל כל דקת עבודה.
“יש רתיעה ממוצרים שעובדים לבד”, מוסיף שילר לסיבות שמקשות על אימוץ הרובוטיקה. “ב- 1997 השתתפתי בהדגמה בארה”ב של רכב אוטומטי. ישבתי בכסא אחורי של מכונית והיא נסעה לבד לחלוטין, וביצעה עקיפות. המטרה של הדמו הייתה להוכיח התכנות של מכונית אוטומטית, אך קיים פחד שהציבור לא יקבל את זה. יש גם חשש שהמכונות ישתלטו עלינו – אך כיון שאין סיכוי שלרובוטים תהיה כריזמה ואינטואיציה זה לא יקרה”.
לפי שילר המשבר הכלכלי הוא הזדמנות לפיתוח, וכי לצד הננו טכנולוגיה והביוטכנולוגיה יש צורך להשקיע גם ברובוטיקה, וכי אם נשקיע היום נהיה עם יתרון בהמשך. לדבריו יש גם צורך להסב את חברות ההיי טק לתחום הרובוטיקה, מאחר ויש להן את תשתיות פיתוח התוכנה והאלקטרוניקה. צריך להוסיף להן את הידע ברובוטיקה. שילר קרא לממשלה להקים מכון לאומי שישמש מעבדה לחדשנות, בדומה לננו טכנולוגיה ולתחומים אחרים.
מהפיכה מתרחשות כל 25 שנה
“המהפכות מגיעות על פי מחזוריות צפויה של טכנולוגיות חדשות. יש שלב הסקרנות, אז כולם משקיעים בחברות החדשניות. בתחילת שנות ה- 80 הייתה בועת רובוטיקה שהתפוצצה ב- 87. יש התלהבות בהתחלה, אבל אז מגלים שהטכנולוגיה עוד לא בשלה לעמוד בכל הציפיות, ואז מגיעה האכזבה וכולם מחליטים לצאת מההשקעות. ב- 87 כל הכספים בתחום הרובוטיקה התייבשו. בשלב האכזבה הטכנולוגיה ממשיכה להבשיל אבל במתינות עד לשלב המציאות, בו נכנסת הטכנולוגיה לשוק. בדרך כלל עם קילר אפ שפורצת את הדרך –זה אורך 20-25 שנה. אם מסתכלים על האינטרנט –ב- 1969 ה- NODE הראשון הופעל ב-UCLA ואחר כך ב- 96 יצא הדפדפן של נטסקייפ”.
שילר תיאר את נקודות הציון בעולם הרובוטיקה שהובילו לנקודה בה אנו נמצאים כיום: “את הפטנט הראשון ברובוטיקה רשם ג'ורג' דוול ב-1954 שבעקבותיו הוקמה חברה יונימיישן שיצרה את הרובוט התעשייתי הראשון. ב- 97' נחת הרובוט הראשון על המאדים. הוא היה פרימיטיבי, ידע רק לקבל פקודות מהקרקע ונע סנטימטר אחרי סנטימטר ובסה”כ עבר על מאדים כ- 100 מטר. בשנת 1999 סוני יצאה עם כלב רובוט ראשון, ובשנת 2000 חברה ישראלית מפתחת רובוט מכסח דשא. רובוט שהפך מודל לכל המכסחים בעולם. ב- 2002 מייצרים רובוט שואב אבק, “רומבה”, שמציין נקודת מפנה ברובוטיקה, מאחר והוא נמכר בפחות מ- 200 דולר, במחיר של מוצר צריכה לא יקר. ב- 2004 , שוב, שני רובוטים נחתו על המאדים, אבל הפעם הם מתוכננים לפעול רק כמה חודשים, ולמרות זאת הם וכבר 5 שנים ממשיכים לפעול שם”.
שילר סיפק סקירה נרחבה על היישומים של הרובוטיקה בענפים השונים. החל מהתעשייה, שם הרובוטיקה היא מקובלת, ובעיקר בתעשיית ההיי טק, שם חייבים לעשות שימוש ברובוטים כדי למנוע זיהומים. ברפואה, ניתוחים מרחוק מבטלים את הצורך בכניסה לתוך הגוף עם הידיים, ובמקום זאת אפשר להכניס רק צינור דרך חור קטן. הניתוח מתבצע באמצעות שליטה בידיות על ידי המנתח. ייתרון יהיה היכולת לבצע ניתוח כשהמכונה נמצאת במקום אחד ורופא מומחה יכול להמצא בכל מקום בעולם. שילר גם רואה עתיד לשימוש בשדה קרב ברפואה מרחוק, כשהפצוע נמצא בשדה הקרב והרופא יושב במקום בטוח.
לדעת שילר תחום הסיעוד יספק תמריץ רב בתחום הרובוטיקה, בעיקר לאור העובדה שהאוכלוסייה מזדקנת. מערכת חוץ שלדית שמסייעת לנכים ללכת כבר נמצאים בפיתוח ובעוד כ- 20 שנה יהיו דבר מובן מאליו. גם תחום הביטחון מתחיל לאמץ את תחום הרובוטיקה. צבא ארה”ב צופה ששליש מהרכבים, בעיקר למטרות לוגיסטיקה, בעוד 10 שנים יהיו ללא נהג. אם אפשר להעביר אספקה בלי לסכן נהג ולצרף לו מלווים, אז מקסימום הלך הכסף שהושקע ברכב. הטיפול במנהרות גם הוא צריך להיות מטופל על ידי רובוטים. שילר ציין את תחום הבידור והפנאי כמוזנח, אבל בעל פוטנציאל. על הכלב של סוני אמר שילר “זה מדהים כמה שהאינטראקציה עם מכונה משפיעה על האדם. ב- 2002 ביקרתי בטוקיו במקרה ביום ההולדת לכלב (שנתיים מיציאתו לשוק). הייתה שם אישה שהלבישה שני כלבים בבגדים והתייחסה אליהם כאל יצורים חיים”.
7 תגובות
"יש גם חשש שהמכונות ישתלטו עלינו – אך כיוון שאין סיכוי שלרובוטים תהיה כריזמה ואינטואיציה זה לא יקרה"
אם למישהו יש ספק בקשר לאפשרות של התפתחות מכונות חוֹשבוֹת, כדאי להציץ בקישורים הבאים בהם מובאים פרטים מעניינים ועדכונים לגבי ההתקדמות בפרוייקט מדהים ושאפתני, שמטרתו יצירת סימולצייה ממוחשבת מלאה של המוח האנושי, דבר שצפויי לדברי המפתחים בתוך כ – 10 שנים –
1. ראיון עם עידן שגב, הנציג הישראלי בפרוייקט המדהים הזה:
http://www.youtube.com/watch?v=Bz5IUaRr8No
.
.
2. הרצאה של ראש הפרוייקט הנרי מרקראם –
http://neuroinformatics2008.org/congress-movies/Henry%20Markram.flv/view
.
.
3. הרצאה של עידן שגב מאותו כנס:
http://neuroinformatics2008.org/congress-movies/Idan%20Segev.flv/view
.
.
4. עברית: הרצאה מרתקת של עידן שגב בנושא (מצריך התקנת QuickTime) יש להמתין בערך 10 דקות עד שהסרט מתחיל לרוץ, אין להפעיל או לפתוח ברקע חלונות נוספים (עלול לגרום לתקיעת הסרט או הפסקת הקול) –
http://icnc.huji.ac.il:554/segev_madua2006.mp4
.
.
5. הרצאה נוספת של עידן, גם כן בעברית:
http://icnc.huji.ac.il:554/segev_openday2004.mp4
.
.
6. מסמך PDF ממש מרתק לגבי הפרוייקט ! מתוך האתר של המגזין "אודיסאה", יש ללחוץ כפתור ימני על הקישור ולבחור "Save as……"
http://www.odyssey.org.il/pdf/עידן%20שגב-מסע%20מודרני%20אל%20נבכי%20המוח.pdf
.
.
7. מאמר מ-ר-ת-ק (ומעודכן) באנגלית לגבי הפרוייקט –
חלק 1 – http://seedmagazine.com/content/article/out_of_the_blue/?page=2
חלק 2 – http://seedmagazine.com/content/article/out_of_the_blue/P2
.
.
8. לראות דרך המוח, מהבלוג של אמנון כרמל –
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1399918
.
.
9. הסינגולריות קרובה! העתיד הרבה יותר קרוב ממה שנדמה לכם –
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1065939
.
.
10. קישור למאמר מעניין נוסף בעברית –
http://www.themedical.co.il/Article.aspx?itemID=1868
.
.
נראה שמחשבים אינטיליגנטיים קרובים אלינו מאיי פעם, ואם מישהו סומך על "חוקי אסימוב" שיגנו עלינו – החוקים האלו יפים וטובים לספר מדע בדיוני – במציאות לא נראה שנוכל באמת לכפות אותם על רובוטים בעלי רמת אינטיליגנצייה גבוהה משלנו, הדבר משול לאסיר בתא בבית כלא שקבוצת קופים שומרת עליו, במוקדם או במאוחר הוא יצליח להתל "בשומרים" להשיג את המפתח ולצאת לחופשי, מצחיק לחשוב שמחשב או רובוט שרמת האינטיליגנצייה שלו תהייה גבוהה פי מילייאדים מזו שלנו ימשיך להיות כפוף למרותנו וימשיך לשרת אותנו, זו אפשרות שנראיית קצת חסרת הגיון.
מצד שני לא נוכל לוותר על המשך פיתוחם של רובוטים כאלו משום שרובוטים אינטיליגנטיים מסוג זה יתנו יתרון עצום לכל מדינה שתחזיק בהם, לדוגמה בתחום הצבאי – רובוטים ומחשבים אינטיליגנטיים שישלטו במטוסי הקרב, בטנקים, בטילים ובשאר מערכות הנשק והבקרה יהוו כוח מחץ ששום מדינה אחרת (כזו שאינה משתמשת באמצעים דומים) לא תוכל לעמוד בפניו, ואפשר לדבר גם על יתרונות רבים בתחומים נוספים כמו רפואה, פיתוח, תחבורה, ניהול כלכלי ועוד.
ראית יותר מידי סרטים. אבל גם אם נניח שאתה צודק והרובוטים אכן ישמידו אותנו, זה יקרה בין אם ישראל תפתח את תחום הרובוטיקה (ותרווח ממנו כסף) ובין אם לאו. לכן איך שלא יהיה עדיף לנו לפחות להרוויח כסף מרובוטיקה עד מועד ההשמדה הבלתי נמנע.
נכון! אחרת איך הם ישמידו אותנו?
חייבים להשקיע הרבה ברובוטיקה !
המהפכה החמישית בתחום הרובוטיקה תהיה שרובוטים יתחילו לייצר בני אדם שיחליפו אותם בביצוע עבודות מטופשות.
לידיעתך, אני – כתבנו באתר לא מזמן על הנושא
חוקי הרובוטיקה של אסימוב יוטמעו ברובוטים צבאיים
יש לישראל סיבה טובה מאוד להשקיע ברובוטים: חיילים.
אין ספק שבעתיד יהיו רובוטים בשדה הקרב שיעשו את רוב העבודה.
לדעתי כל תחום הרובוטיקה תלוי כרגע בעיקר בדבר אחד – פריצת דרך גדולה בתחום של הפקת/אגירת אנרגיה.
כששני אלה ייפתרו, יהיה ניתן לשים על רובוט שבבים חזקים עם AI ברמה שתספיק למלא משימות פשוטות כמו סיורים על הגדר ואפילו לוחמת שיריון ותותחנות.
באופן אירוני , דווקא חיילי החי"ר שדורשים כביכול הכי פחות אינטיליגנציה מהחייל יהיו האחרונים להיות מוחלפים, מכיוון שדווקא הם דורשים יכולות AI שקשורות לתקשורת בשפה טבעית עם אנשים (כמו למשל בפעילות בט"ש, מחסומים או לוחמה עירונית) שכרגע לא קרובה אפילו להיחשב כטובה מספיק.