פוענחה המגילה הקדומה ביותר הכתובה בעברית אחרי מגילות מדבר יהודה

טכנולוגיות חדישות אפשרו, לראשונה, לקרוא את תוכנה של מגילה שרופה שנמצאה לפני  45  שנה בחפירות ארכיאולוגיות בעין גדי. למרבה ההתרגשות, מדובר בקטע מראשית ספר "ויקרא" בן כ-1500 שנה
תצלום של הפתיחה הווירטואלית והצעת שחזור של שכבת הטקסט, סת' פרקר, אוניברסיטת קנטקי, אהוד שור, ירושלים.
טכנולוגיות מתקדמות אפשרו, לראשונה, לקרוא חלק מתוכנה של מגילה שנשרפה לפני כ-1500 שנה ונמצאה בתוך ארון הקודש בבית כנסת העתיק בעין גדי. בתום דה מאומצת שארכה למעלה משנה, התגלו לעיני החוקרים, למרבה ההתרגשות,  פסוקים מתוך ראשית ספר ויקרא.

אתמול (ב') הוצג הממצא הנדיר במסיבת עיתונאים בירושלים, בהשתתפות שרת התרבות והספורט ח"כ מירי רגב ומנהל רשות העתיקות ישראל חסון.

המגילה, העשויה קלף, נחשפה כבר בשנת 1970 בחפירות ארכיאולוגיות בבית הכנסת בעין גדי, בראשות ד"ר דן בר"ג ז"ל וד"ר ספי פורת, אך בשל מצבה המפוחם לא ניתן היה לגלות את צפונותיה.

התפתחויות טכנולוגיות חדישות ומתקדמות, בהן משתמשות מעבדות מגילות מדבר יהודה ע"ש משפחת לונדר של רשות העתיקות לצורך שימור ותיעוד המגילות, איפשרו את גילוי הממצא החשוב. מסתבר שמדובר בחלק של מגילה המכילה את ראשיתו של ספר ויקרא, כתובה בעברית, ומתוארכת  על פי בדיקות פחמן,14 לסוף המאה ה-6 לסה"נ. נכון להיום – מדובר במגילה מהחומש, הקדומה ביותר לאחר מגילות מדבר יהודה, אשר רובן מתוארכות לסוף ימי הבית השני (המאה ה-1 לפנה"ס- ה-1 לספירה).

לצורך שימור ותיעוד מגילות מדבר יהודה, משתפת רשות העתיקות פעולה עם מדענים מהארץ ומהעולם. לפני כשנה הציעה חברת מרקל טכנולוג'יס Merkel Technologies Ltd)) מישראל לסרוק קטעי מגילות ובתי תפילין המצויים ברשות, בסריקה תלת מימדית, באמצעות מערכת מיקרו-CT  שפיתחה.  באותה ההזדמנות נסרק גם קטע מהמגילה מעין גדי.  תוצרי הסריקה נשלחו לפרופסור ברנט סילס מאוניברסיטת קנטקי, אשר פיתח תוכנת הדמיה דיגיטלית שמאפשרת לפרוש וירטואלית את תצלום המגילה המפוחמת והמגולגלת, ומשחזרת את הכתוב. כך, נתגלו לפתע למול עיני החוקרים המשתאות, חלקים משמונת  הפסוקים  הראשונים של ספר ויקרא:

"דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אָדָם כִּי-יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן, לַיהוָה–מִן-הַבְּהֵמָה, מִן-הַבָּקָר וּמִן-הַצֹּאן, תַּקְרִיבוּ, אֶת-קָרְבַּנְכֶם. אִם-עֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן-הַבָּקָר, זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ; אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, יַקְרִיב אֹתוֹ, לִרְצֹנוֹ, לִפְנֵי יְהוָה  וְסָמַךְ יָדוֹ, עַל רֹאשׁ הָעֹלָה; וְנִרְצָה לוֹ, לְכַפֵּר עָלָיו. וְשָׁחַט אֶת-בֶּן הַבָּקָר, לִפְנֵי יְהוָה; וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים, אֶת-הַדָּם, וְזָרְקוּ אֶת-הַדָּם עַל-הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב, אֲשֶׁר-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. וְהִפְשִׁיט, אֶת-הָעֹלָה; וְנִתַּח אֹתָהּ, לִנְתָחֶיהָ. וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, אֵשׁ–עַל-הַמִּזְבֵּחַ; וְעָרְכוּ עֵצִים, עַל-הָאֵשׁ.  ח וְעָרְכוּ, בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים, אֵת הַנְּתָחִים, אֶת-הָרֹאשׁ וְאֶת-הַפָּדֶר–עַל-הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל-הָאֵשׁ, אֲשֶׁר עַל-הַמִּזְבֵּחַ.. (ויקרא ב'-ח').

מנהל רשות העתיקות, ישראל חסון, אמר: "הממצא משקף מורשת בת אלפי שנים, אשר לשמחתי פגשה, בעת הזו, את הנחישות המקצועית של עובדי רשות העתיקות אשר מיצו את מלוא היכולות המדעיות הקיימות על מנת להעניק לעולם את הממצא המופלא, ועל כך יבואו על הברכות!"\

לדברי ד"ר ספי פורת, מגלה המגילה בחפירות עין גדי שנות ה-70, , כי "פיענוח המגילה שהייתה חידה עבורנו במשך 45 שנה, הינו מרגש ביותר. עין גדי היה כפר יהודי בתקופה הביזנטית (מאה 4'-7' לסה"נ) ולו בית כנסת עם רצפת פסיפס מהודרת וארון קודש. הישוב נשרף כולו, ואיש מתושביו לא חזר להתיישב בו שנית, או לחטט בחורבותיו כדי להציל רכוש יקר. בחפירות הארכיאולוגיות של בית הכנסת השרוף, מצאנו בנוסף למגילה המפוחמת גם מנורת 'שבעה קנים' מברונזה, את קופת הקהילה ובה כ-3,500 מטבעות, נרות שמן מזכוכית וחרס, וכלים לשמירת בשמים. אין לנו מידע על הסיבות לשריפה, אך ההשערות לסיבת החורבן נעות מפשיטה של בדואים מהאזור שממזרח לים המלח, ועד לסכסוכים עם השלטון הביזנטי".

לדברי פנינה שור, אוצרת ומנהלת מפעלי מגילות מדבר יהודה ברשות העתיקות, "הטיפול במגילות מדבר יהודה מרגש כל יום מחדש. הידיעה שאנו משמרים את אחד מאוצרות התרבות החשובים ביותר לעולם המערבי, גורמת לנו להתנהל בזהירות מרבית ולהשתמש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר הקיימות כיום בעולם על מנת לשמרן. תגלית זו ממש הכתה אותנו בתדהמה: היינו בטוחים שאנו יורים באוויר, אך החלטנו לנסות לבדוק אם ניתן אולי לקרוא את המגילה השרופה בכל זאת. עתה, נוכל להנחיל לדורות הבאים לא רק את מגילות מדבר יהודה, אלא גם ספר תורה מארון קודש! של בית כנסת בן 1500 שנים".

זו הפעם הראשונה שנמצא בחפירות ארכיאולוגיות ספר תורה בתוך בית כנסת עתיק, ובפרט בתוך ארון קודש.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

54 תגובות

  1. עופר,

    בנוגע לתרגום לעברית של מערכת אינרציאלית, החכמתי. בנוגע ל-LIF, אז כמו שאמרתי – היא קיימת באופן לוקאלי! והרי טווח הקיום שלה קשור לרדיוס העקמומיות במרחב. כלומר, אתה יכול לשבת פה על כדה"א ולעבוד ב-LIF אבל אני חושב שכל הפואנטה בדיון מצויה בדינמיקה בין השמש וכדה"א, ובסקאלות האלה ברור שה-LIF לא רלוונטית בגלל עקמומיות המרחב. בנוגע למה שאמרת אחר כך (שדה כבידה משותף, מרכז המסה מצוי בשמש) אני חושב שזה בדיוק מה שאמרתי בשתי התגובות האחרונות שלי. אולי הניסוח שלך יהיה נוח יותר לקוראים כאלה או אחרים. לא נראה לי שיש בינינו איזושהי אי-הסכמה, אולי חוץ מזה שאני כנראה יותר נחרץ בדעתי שצריך להבהיר לאנשים שלא מעורים במתמטיקה של תורת היחסות שהיא *לא* אומרת שאין תשובה לשאלה מי מקיף את מי במערכת השמש (שלהבנתי, לזה התכוון "מחוץ לקופסא" מפני שכמו שאמרתי בהתחלה, למרכזיות היקום אין שום קשר לנושא).

  2. אלבנצו,
    מערכת התמד = inertial frame.
    בפרדיגמא של היחסות הכללית מערכת הנמצאת בנפילה חופשית היא באופן לוקאלי מערכת התמד. השמש וכל כוכבי הלכת הסובבים אותה נופלים חופשית בשדה הכבידה המשותף שלהם אשר מרכז הכובד שלו מצוי בתוך השמש עצמה. היות והשמש מסיבית הרבה יותר מכל כוכבי הלכת גם יחד, תנועתה סביב מרכז הכובד ניראת לצופה מרחוק כמו הפרעות קטנטנות ומחזוריות במיקומה, ואילו כוכבי הלכת נראים כנעים על מסלולים קפלריאנים מרוחקים. זו הסתכלות קצת יותר 'דמוקרטית' על הדינאמיקה במערכת השמש והיא תקנית לגמרי. אולי לא כל כך פרקטית, אבל תקנית. אני לא חושב שאני מחדש לך כאן משהו, אני כותב זאת למען אלו שלא מתמצאים, תהא גישתם לחיים (דתית/אתאיסטית) אשר תהא.

  3. עופר
    מחוץ לקופסה התייחס לרמב"ם – ובצורה שנראית לי שגויה. מה לא בסדר בזה?

    גם נתתי הסבר פשוט למה אנחנו יודעים תצפיתית, מעל מאתיים שנה, שאנחנו מקיפים את השמש ולא להיפך. תורת היחסות זה סתם הרינג אדום כאן…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן