סיקור מקיף

כדור הארץ מספר 2 מתהווה סביב כוכב המרוחק 424 שנות אור

חגורת האבק והגז המקיפה את HD 113766 בתוך "רצועת החיים" עשויה להסתיים ביצירת כוכבי לכת ארציים

אסטרונומים גילו עדויות לקיומו של כוכב לכת בהתהוות בגודלו של כדור הארץ. כוכב לכת זה מקיף כוכב המרוחק מאיתנו 424 שנות אור.

אסטרונומים שהשתמשו בטלסקופ החלל שפיצר, גילו חגורה עצומה של אבק חם מסתחררת סביב כוכב צעיר המכונה HD 113766 ואשר חם מעט מן השמש שלנו. חגורת האבק, שהמדענים חושדים שהיא מתרכזת ליצירת כוכבי לכת, ממוקמת במרכזה של רצועת החיים, איזור במרחק מסוים מהשמש שבהם הטמפרטורות סבירות מספיק כדי לשמור על מים במצב נוזלי. המדענים מעריכים כי יש מספיק חומר בחגורה כדי ליצור עולם בגודל של מאדים או גדול יותר.

הכוכב, בן כ-10 מיליון שנים, נמצא בדיוק בגיל המתאים ליצירת כוכבי לכת סלעיים, אומרים החוקרים שממצאיהם יפורסמו בגליון הקרוב של אסטרופיסיקל ג'ורנל. עיתוי המערכת לבניית כדור ארץ הוא מצוין" אומר חבר צוות החוקרים, קארי ליזי מהמעבדה לפיסיקה יישומית באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור, מרילנד. אם הכוכב היה צעיר מדי, היתה הדיסקה ממנה נוצרים כוכבי הלכת מלאה מדי בגז ואז כוכבי הלכת שיווצרו יהיו ענקי גזים כדוגמת צדק. אם הוא היה זקן מדי, שפיצר היה צופה בכוכבי לכת סלעיים שכבר נוצרו לפני עידנים. "מערכות הכוכבים צריכות את התמהיל הנכון של חומרים המרכיבים את האבק בדיסקה שלו כדי ליצור כוכב לכת דמוי כדור הארץ." אמר ליזי.

האסטרונומים השתמשו בסקפטרומטר האינפרה אדום של שפיצר, וקבעו כי החומר המקיף את HD 113766 דחוס יותר מאשר החומר דמוי כדורי השלג הנפוץ במערכות שמש צעירות ובשביטים, הנחשבים כ"מקררים קוסמיים", מכיוון שהם מכילים מרכיבים קדמוניים מתקופת היווצרותה של מערכת השמש, אך היא גם לא דחוסה כמו החומר הנמצא בכוכבי לכת בוגרים ובאסטרואידים.

"תמהיל החומרים בחגורה זו מזכיר את החומר שנמצא בזרמי לאבה על כדור הארץ" אומר ליזי. "חשבתי על החומר בהר מאונה קיאה בהוואי כאשר ראיתי את הרכב האבק במערכת זו – הוא מכיל סלעים גולמיים והיא מלאה בברזל גופריתי, בדומה ל"זהב השוטים".

מוקדם יותר השנה גילו מדענים כוכב לכת אחד ואולי שניים, בגודל של כדור הארץ בשלבי היווצרות סביב Gliese 581, כוכב אדום עמום הנמצאים במרחק הנכון מהכוכב וממוקמים 20.5 שנות אור מאיתנו. כוכבי הלכת Gliese 581 c ו- Gliese 581 d נמצאים במרחק הנכון מהכוכב כך שניתן יהיה לשמור על מים במצב נוזלי על פניהם ולאפשר חיים כפי שאנו מכירים אותם, אך יש עוד צורך בביצוע תצפיות רבות כדי לאשר זאת.

נכון לעכשיו, גילו ציידי כוכבי הלכת למעלה מ-250 כוכבי לכת מחוץ לכדור הארץ, רובם ענקי גזים הגדולים פי כמה מצדק.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

10 תגובות

  1. אני בכלל לא בטוח שחיפוש חיים צריך להיות המטרה הראשונה. הישרדות המין האנושי היא המטרה החשובה.
    האדם צריך לחפש כוכבי לכת אלטרנטיביים – לשפר את היכולת לאתר כוכבי לכת תומכי חיים ולא פחות חשוב שיפור יכולת הניידות בחלל כך שיהיה ריאלי להקים מושבות בכוכבים אחרים.
    בעניין הניידות זה אתגר עצום מכיוון שמסע לכוכב לא רחוק במיוחד עלול לקחת בקלות 40 שנה ויותר מה שאומר שאוכלוסייה שלמה צריכה להתגורר על ספינת החלל הזו שתספק את כל צרכיה. (או שעם הזמן יוקמו תחנות חלל שיאפשרו התרחבות הדרגתית לתוך החלל).
    ההגיון הפשוט אומר שככל שמין האנושי יהיה פרוס במקומות מרוחקים יחסית בגלקסיה כך סכויי ההישרדות שלו יגברו.
    קיום המין האנושי תלוי על כרעיים לא פחות מקיומם של הדינוזאורים בזמנם. עם כל הטכנולוגיה שלנו אנו לא קרובים במאומה לשיפור יכולת ההישרדות שלנו לנוכח אסון רחב מימדים.

  2. מי שרוצה להרשם לשיכון לזוגות צעירים על HD 113766, יכול כבר עכשיו לשלוח פרטים ו-984 ש"ח דמי הרשמה ל'מערה החשמלית'. הזדרזו, מספר המנויים מוגבל בהחלט!!!

  3. עמי –
    אני יכול לדמיין – לעשות ויזואליזציה – לב פועם מברזל, אבל אני לא יכול לדמיין הסבר מדעי ללב כזה. ברזל פשוט לא מסוגל להתכווץ ולהתרחב כמו לב אנושי. כך שדמיון זה דבר נהדר, אבל אני משתדל להישאר במגבלות ההגיון.
    יתכן בהחלט שבמקום אחר ביקום קיימים יצורים שמבוססים על נתרן, למשל, במקום על פחמן כאטום העיקרי. הבעיה היא שפחמן מאפשר מגוון עצום של מולקולות. נתרן מאפשר… אולי עשר מולקולות שונות. כך שאם יצור כזה יהיה קיים, הוא יצטרך להתאים לתנאים שונים לחלוטין ממה שאנו מכירים. לכן אני גם אומר שהוא בוודאי לא יהיה קומפקטי ויעיל כמו צורות חיים המבוססות על פחמן.

    אבל אין ספק שלדמיין זה כיף, ואני תומך בהחלט :>

  4. רועי שלום,
    גם אני לא "רואה" אף צורת חיים אחרת. ואם אתה שואל אותי בצחוק איך בדיוק לב מברזל פועם אני אענה לך ברצינות גמורה שאני לא יודע.

    אבל זה שאני לא רואה או לא יודע משהו, לא אומר שהוא לא קיים. פחמן וסילוקון זה אחלה חומרים ופה על הכדור שלנו עשו איתם אחלה הינדוסים שחלקם מגניבים (כמו נשים יפות) וחלקם פחות מגניבים (כמו מחלות). במקום אחר, רחוק ומלא חיים – יכול להיות שבאתר מקביל עומד יצור בשם רועי צזנה ולו לב ברזל פועם.

    יכול גם להיות שלא.

    🙂

    בברכת חברים
    עמי

  5. עמי –
    איך לב מברזל מסוגל להתכווץ ולפעום?

    ויותר ברצינות, אני מאמין שאבן הבנייה הבסיסית ביותר של אורגניזמים חיים חייבת להיות הפחמן או הסיליקון, מכיוון שהם מאפשרים מגוון רחב ככל האפשר של מולקולות מהן יהיו האורגניזמים מורכבים. אנחנו מורכבים מפחמן (ולמעשה, מולקולות אורגניות מוגדרות כ'מולקולות עם אטומי פחמן') ויתכן שנוכל למצוא גם חיים על בסיס סיליקון.
    לגבי ברזל ודומיו… לא יודע. כמו שהזכירו לי כבר, חשוב שלא לאמר 'אף-פעם לא'. אבל אני לא רואה צורת חיים קומפקטית ויעילה המבוססת על אטומים כמו ברזל.

  6. שלא ימהרו שם – אנחנו נחכה בסבלנות.
    אבל הפעם מומלץ שהבורא יקח את יום החופשה שלו כבר ביום שישי …

  7. האדם שישלוט בעולם יהיה זה שיוכל לשתות מים מהים ולסנן פלנקטון. אגב, סינתיזה של נוקלאוטידים במעבדה קיימת כבר משנות השבעים. כנראה שאותו קריג פרץ דרך בכך שהצליח לדחוס כל כך הרבה נוקלאוטידים יחד לצביר קוהרנטי אחד. נקווה שפריצת הדרך הזו תתורגם לטובת כולנו בהקדם.

  8. לב ברזל טהור ? לא עדיף כבר מיהלום? שיהיה במה לממן את הקבורה !
    אגב אתמול ב"ישראל היום" התפרסמה כתבה וראיון עם קריג ונטר (פרופ'?) שהכריז כי הצליח ליצר כרומוזום סינטטי באורך של 381 גנים, שיכול לשכפל את עצמו !!
    האם זה אומר שזאת תחילת האדם הסינטטי בעתיד? על זה לא חשבתי ! אולי אדם כזה יתקיים על אכילת בדים? תשמרו את הבגדים זה יהיה שווה הרבה בעתיד וכמה שהבגד יותר ישן כך טעמו יותר משובח !

  9. ביולוגים צריכים להפנים מה שאסטרופיזיקאים יודעים מזמן: אין שום דבר מיוחד בכדור הלכת שלנו. זה אומר שהחיים על בסיס מים ופחמן אשר יחודיים לכדור הארץ, הם לא בהכרך המצב הקיים או הרווח בכל שאר היקום.

    מה דעתכם על קהילת יצורים עם לב פועם מברזל טהור?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן