מפסל החירות בניו יורק ועד למצודת לונדון – עליית פני הים לא רק משפיעה על איזורים מיושבים בחלקים גדולים של העולם אלא גם אל אינספור אתרי מורשת עולמית של אונסקו.
צאצינו בעוד אלף או אלפיים שנה יוכלו לצפות בפסל החירות רק אם יעטו חליפת צלילה. כמה מהסמלים המוכרים והחשובים בעולם עלולים ליפול קורבן לעליית גובה פני הים אם מגמת ההתחממות הגלובלית תימשך במאות ואלפי השנים הקרובות.
מחקר שפורסם ב-5 במרץ, בכתב העת Environmental Research Letters מפרט חישוב של כמה מ-720 אתרים הנמצאים כיום ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסקו, שעשויים להיפגע מעליית גובה פני הים כתוצאה מההתחממות.
פסל החירות, היכל העצמאות (Independence Hall), המצודה של לונדון ובית האופרה של סידני נמנים על 136 האתרים שעלולים להיות מושפעים אם המגמה הנוכחית תמשך והטמפרטורה הממוצעת תעלה ב-3 מעלות צלזיוס מעל מידות החום בתקופה הקדם תעשייתית באלפיים השנים הקרובות. התרחיש אינו קיצוני במיוחד, אומרים החוקרים.
ערים נוספות שמרכזיהן ישקעו מתחת למים הם ברוז’, נאפולי, ריגה, סנט פטרסבורג, ונציה והלגונה שלה, האיר ובן וכנסיית ווסט מיניסטר אבי.
החוקר הראשי, פרופ’ בן מארזיון מאוניברסיטת אינסברוק אומר: “פני הים מגיבים להתחממות הגלובלית לאט אך בעקביות בשל תהליך מפתח המעורב בכך. בליעת החום על ידי האוקיאנוסים והמסת הקרח היבשתי ימשיכו גם לאחר שהתחממות האטמוספרה תיעצר.”
שותפו למחקר, פרופ’ אנדרה לוורמן מהמכון למחקרי השפעת האקלים בפוטסדם אומר: “אחרי אלפיים שנה, האוקיאנוסים יגיעו למצב חדש של שיווי משקל שיסייע לנו לחשב את אבדן הקרח באנטארקטיקה ובגרינלנד במודלים הפיסיקליים שלנו. בו בזמן אנו מחשיבים אלפיים שנה כזמן קצר מספיק שיהיה רלוונטי למורשת התרבותית שאנו מעריכים.”
החוקרים חישבו את אחוז השטחים המיושבים שחיים כיום מתחת לפני הים העתידיים הצפויים בעוד 2,000 שנה אם ממוצע הטמפרטורות יעלה ב-3 מעלות מעל הממוצע שלפני המהפכה התעשייתית.
הם גילו כי 7% מכלל האוכלוסיה חי על קרקע שתהיה מתחת לפני הים וכי ההתפלגות של אוכלוסיה זו אינו אחיד. למעלה מ-60% ממנה יחיו בסין, הודו, בנגלדש, ויאטנם ואינדונזיה.
בנוסף, החוקרים חישבו את אחוז שטח היבשה שיהיה מתחת למים בתרחיש זהה. הם גילו כי שבע מדינות ובהן המלדיבים, איי בהאמה, ואיי קיימן יפסידו 50% משטח היבשה שלהן ועוד 35 מדינות יאבדו 10% משטח היבשה שלהן.
פרופ’ מארזיון מסכם: “התוצאות שלנו מראות כי אם תהיה עליה של 3 מעלות, אפילו אם היא תימשך לאורך אלפיים שנה, דבר שהוא בגדר תרחיש סביר ולא קיצוני היום, ההשפעה על אתרי המורשת תהיה הרסנית.
“יצאנו מתוך הנחה שאתר מורשת ייפגע כאשר החלק האחרון שלו יהיה מתחת לפני הים, ואולם גאות וסערות עשויות להכתיב האם ניתן יהיה להגן על האתר לפני שמי הים מגיעים לנקודה זו.”
