כנס ראשון בנושא ננוטכנולוגיה שמארגנים סטודנטים מכל הארץ – השבוע בבר אילן

סטודנטים מתחומי מחקר שונים ומגוונים כביולוגיה, הנדסת חומרים, כימיה, פיזיקה ואלקטרוניקה, ארגנו כנס שלם בכוחות עצמם שיתקיים ב-3/8 באוניברסיטת בר-אילן * הכנס – מטעם ועבור סטודנטים – נועד לקדם את תחום הננו-טכנולוגיה בארץ ולהביא לידיעת חוקרים צעירים רבים את ההתקדמויות שנעשו לאחרונה בנושא חדש ומרגש זה

ננוטכנולוגיה. נושא חדש ומרגש
ננוטכנולוגיה. נושא חדש ומרגש

משל מן המאה העשרים מספר אודות איכר צעיר ואיכר קשיש, שהתחרו זה עם זה בגידול חיטה בשדותיהם. האיכר הקשיש רתם את סוסיו למחרשה, והוביל אותם בשדה כדי לחרוץ שוחות בקרקע. לאחר שסיים לחרוש את שדהו, עבר הזקן שעל אחר שעל, ופיזר בגב כפוף חופן זרעים לאורך כל גומה. שבוע שלם עבד, והגיר את זיעתו בשמש הקופחת.

האיכר הצעיר השתמש בטרקטור ממוזג, וסיים את העבודה בשעתיים.

דומה שהמשל משקף היטב את המציאות של ימינו: בעל המאה הוא גם בעל הטכנולוגיה. מדינת ישראל מהווה עדות חיה לכוחה של הטכנולוגיה: אויבים רבים לנו מכל עבר, שמספרם עולה על מספר תושביה עשר מונים ועוד – אך עליונות הטכנולוגיה היא השומרת על המדינה. טכנולוגיות מתקדמות של התפלת מי שופכין מאפשרות לחקלאים הישראלים לחסוך במים שהם מוציאים על גידולים, בזמן שסוריה המבוססת גם היא על חקלאות, נקלעת למצוקת מים קשה. ברור שישראל חייבת לשמור על הקדמה הטכנולוגית שלה, בעולם בו מתעדכנים ספרי הלימוד המדעיים מדי עשור, או שתזנח לצידי הדרך. אך מהי הטכנולוגיה שכדאי לפתח? היכן כדאי להשקיע? הסטודנטים בחרו בננו-טכנולוגיה.

הננו-טכנולוגיה הוא תחום חדשני המתמקד בגורמים הבסיסיים ביותר מהם מורכב החומר. כל חומר בעולם מורכב משילובים של מיליארדי אטומים או מולקולות, המקנות לו את תכונותיו הייחודיות. הן המקנות לסיר מתכת את יכולתו לעמוד בחום, לזכוכית את שקיפותה ולסחוס את יכולתו לסכך בין העצמות. עד עתה, התמקדה ההנדסה בעיבוד גס של חומרים: האדם הקדמון הקיש שתי אבנים זו בזו, וקיבל סכין חדה מאבן. רעיון הננו-טכנולוגיה בא לשנות את מדע החומרים מהיסוד: אנו מעצבים ומגלפים ברמה האטומית, ומתכננים מולקולות חדשות וחכמות יותר, שיהוו את הבסיס לחומרים חכמים המסוגלים לשנות את צורותיהם ותכונותיהם בהתאם לדרישה.

סטודנטים מכל הארץ, המגיעים מתחומי מחקר שונים ומגוונים כביולוגיה, הנדסת חומרים, כימיה, פיזיקה ואלקטרוניקה, התארגנו בחודשים האחרונים במיזם לא שגרתי, וארגנו כנס שלם בכוחות עצמם באוניברסיטת בר-אילן, שיתקיים בשלישי לאוגוסט, 2009. הכנס – מטעם סטודנטים, עבור סטודנטים – נועד לקדם את תחום הננו-טכנולוגיה בארץ ולהביא לידיעת חוקרים צעירים רבים את ההתקדמויות שנעשו לאחרונה בנושא חדש ומרגש זה.

למרות שמדובר בתופעה יוצאת דופן – כנס המאורגן כולו על-ידי סטודנטים – התקבל האירוע בהתלהבות ובתמיכה רבה מצד כלל האוניברסיטאות בארץ. למעלה ממאתיים חוקרים צעירים ומבטיחים נרשמו לכנס, ולא פחות ממאה מהם יציגו בו את מחקריהם בתחום הננו-טכנולוגיה. מבט מהיר בתכנייה חושף עד כמה מגוונים וחדשניים התכנים. המחקרים נעים בין הצגה של ננו-חלקיקים ממין חדש המסוגלים לזהות תאים סרטניים, ועד להצגת חומרים חדשים ומהפכניים, בעלי תכונות שונות ומרתקות, המכילים ננו-צינוריות מפחמן. חומרים אלו ואחרים עשויים לשמש כבר בעתיד הקרוב ליצירת מחשבים קטנים יותר, מהירים יותר ובעלי תצרוכת אנרגיה זעומה יותר.

מארגני הכנס מעידים כי הם מכירים בגודל האחריות המונחת על כתפיהם, "אנחנו באים לשנות. להראות שסטודנטים יכולים ליצור וליזום, המטרה שלנו היא להקים קהילת חוקרים צעירה ויצירתית שבה חולקים רעיונות, דעות ,פותרים בעיות וכך מצעידים את המחקר בישראל קדימה". אומרת דנה מדינה, יו"ר הצוות המדעי,  "אנחנו פה כדי לעודד  את הסטודנטים להתמקד בתחומי המדע החדישים ביותר. אנו מקווים ומאמינים שהמפעל שאנחנו מתחילים כאן יניב את הדור הבא של החוקרים שיגיעו למעבדות האקדמיה בישראל."

קשה שלא להתרשם מדבריה של מדינה, ומהאחריות הגדולה שהמארגנים לוקחים על עצמם. כולם סטודנטים למחקר שעובדים, לומדים וחוקרים במעבדות. חלקם בעלי משפחה, אחרים מתכננים כבר את תקופת הפוסט-דוקטורט בחו"ל. אך כולם מטים כתף לאותה מטרה – לאפשר לישראל להתחרות בכבוד במרוץ הננו-טכנולוגיה העולמי, ולהקים את המפעל הננו-ציוני בארץ הקודש.

6 תגובות

  1. 100 ש"ח כניסה?!? לא "טיפה" יקר?
    למרות שזה כנס חוקרים והכל צריך עדיין לזכור שמדובר בסטונדטים…

  2. כל הכבוד על היוזמה!

    קצת צר לי לגבי נושא הכנס ה"ננו-טכנולוגיה".
    המושג "ננו" לקוח מתחום השווק אין לו כמעט כל משמעות מדעית או טכנולוגית. אין אף גורם מקשר בין מחקרי "ננו" בפיזיקה, כימיה ביולוגיה והנדסת חומרים! העולם שלנו מורכב מאטומים (עשירית הננומר) גודל טיפוסי ומולקולות שהאחרונות הן לעתים בתחום הננו אבל עד לאחרונה אף אחד לא העלה על דעתו לכנות מחקרים בסיסיים במצב מוצק או כימיה בשם" ננו". השם "ננו" נועד להשגת תקציבי מחקר.

    מחקר ה"ננו" אינו באמת אינטרדיספלאנרי אלא יותר מגדל בבל שבו כל תחום מדבר בשפה משלו ואין בינהם הרבה נקודות השקה. אגב בארץ זוכה מחקר הננו לפריחה גדולה בשל מענק של מספר מיליונים שקיבל הטכניון מתורם עשיר בתנאי שהמדינה תשווה את התרומה בהשקעה דומה מצדה שאר האוניברסטאות גם קפצו על העגלה והארץ נהפכה למעצמת "ננו" (או ננו מעצמה) שבה לכל אוניברסיטה מרכז ננו משלה.

    השוני התפיסתי היחידי לכאורה במחקר"ננו" הינו התפיסה של bootom-top הרכבת מבנים וחקירתם מהסקאלה הקטנה ומשם לסקאלות גדולות יותר כשאר בעבר היה מקובל לחקור ולבנות מבנים בתפיסה של top-bottom. לטעמי אין בכך די כדי הלגדיר תחום או כדי לשמש כשפה משותפת בין חוקרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.