מדענים גילו שלושה כוכבי לכת שייתכן כי יש על פניהם מים נוזלים
בשנים האחרונות גילו אסטרופיסיקאים כ-800 כוכבי לכת במערכות שמש אחרות, אך רובם המכריע אינם מתאימים לקיום חיים דומים לשלנו. רובם גדולים בהרבה מכדור הארץ, ובעיקר קרובים מאוד לשמש שלהם, או רחוקים ממנה מאוד, והטמפרטורה על פניהם אינה מאפשרת הימצאות מים נוזלים, הנחשבים תנאי לקיום חיים – לפחות בצורה המוכרת לנו. שני ממצאים חדשים של טלסקופ החלל “קפלר” המתפרסמים היום, פורצים את הגבול הזה עם גילויים של שלושה כוכבי לכת המצויים באזור הישיב של שתי שמשות, כלומר במרחק מהן המאפשר הימצאות מים נוזלים. שניים מכוכבי הלכת חגים סביב שמש המכונה “קפלר 62” ואחד סביב “קפלר 69”. הם גדולים רק מעט מכדור הארץ והחוקרים סבורים שבהחלט אפשר שיש על פניהם אוקיינוסים.
“שלוש הפלנטות שנאס”א הכריזה עליהן היום הם הדבר הקרוב ביותר שאנו יודעים עליו כיום לבתי הגידול לחיים כפי שאנו מכירים אותם, אבל אנו עדיין לא שם” אומר הדוקטור אבי שפורר מאוטניברסיטת קליפורניה, השותף בגילוי כוכבי הלכת של “קפלר 62”. “בראייה רחבה יותר אפשר להגיד שהגילויים האלה הם אבן דרך מאוד חשובה בדרך לגילויים של פלנטות שהם בדיוק כמו כדור הארץ, וזה הולך לקרות ממש בעתיד הקרוב מאוד, עם קפלר”.
כוכבים בחוץ
טלסקופ החלל “קפלר”, ששוגר לפני כארבע שנים, מזהה כוכבי לכת מרוחקים באמצעות מדידה של הירידה הזעירה בעוצמת האור של השמש שלהם, כאשר הם חולפים על פניה. לאחר הזיהוי הראשון של שמש המועמדת לכוכבי לכת כאלה, מתמקדים בה האסטרונומים בתצפיות נוספות, ומנסים לאתר עוד “ליקויים” כאלה. מדידות מדוייקות שלהם מאפשרות לקבוע את המהירות של כוכב הלכת ואת מרחקו מהשמש שלו, ולהעריך את גודלו ואת הטמפרטורה על פניו. המדידות המשוכללות עשויות גם לגלות שמשות מרובות כוכבי לכת (כמו השמש שלנו, שיש לה שמונה כאלה ועוד כמה גרמי שמיים גדולים למדי שאינם עונים להגדרה). את “קפלר 62″ מקיפים לא פחות מחמישה כוכבי לכת, כפי שמדווחים היום החוקרים בכתב העת Science. השניים המרוחקים ביותר הם הנמצאים ככל הנראה ב”תחום הישיב”. ל”קפלר 69″, שהדיווח עליו מתפרסם ב-Astrophysical Journal, יש שני כוכבי לכת, אחד מהם בטווח המתאים לקיום מים נוזלים. אגב, טלסקופ “קפלר” היה אמור לסיים השנה את תפקידו, אך לאור הצלחותיו (עד כה זוהו בעזרתו 122 פלנטות חדשות) הוחלט בנאס”א להמשיך להפעילו עד 2016.
דרך ארוכה
לפני שאנו אורזים את בגדי הים לקראת שחייה באוקיינוסים של כוכבי הלכת האלה, כדאי לשים לב לסוגיית המרחק. “קפלר 69” שוכן לא פחות מ-2700 שנות אור מאיתנו, “קפלר 62” – “רק” 1200 שנות אור. גם אם יש שם חיים, אין לנו שום אפשרות מעשית לתקשר עמם. החוקרים סבורים כי גילוי כוכבי לכת דומים מאוד לכדור הארץ הוא רק שאלה של זמן, ואומרים כי אם השלושה שנתגלו כעת קיימים, אין ספק שקיימים עוד רבים כאלה.
7 תגובות
אני לא מסכים, אבי. כרגע עיקר העניין בחלל הוא אולי לנוסעים צבאיים, מחקרים מדעיים, לווייני תקשורת ומספר מליונרים משועממים, אבל בסופו של דבר יימצא שוק פרטי למסעות חלל, אחרת הם פשוט לא יקרו.
אגב, אחד הדברים הגרועים ביותר שקרו בחקר החלל, היה עצירת המיליטריזציה של החלל. שימו לב שזה הלך יד ביד עם השקעת תקציבי ענק בחלל. עם כל הכבוד לפציפיזם ולאהבת האדם, בסופו של דבר המחקר המדעי ב-500 השנים האחרונות קודם בזכות ובעיקר בגלל אינטרסים צבאיים-פוליטיים. רק אחר כך נמצא להם שימוש בשוק הפרטי. אין סיבה לחשוב שחקר החלל יהיה שונה באיזושהי צורה.
אחד אחר, סליחה על העיכוב, אבל השמחה באנגליה על מותה של מרגרט תאצ’ר מראה שהטיעונים שלך נגד התפקיד של הממשלות לא נכון. ראינו שכתוצאה מהמדיניות הזו, שדואגת רק למיידי, אנחנו מפסידים התקדמות בטווח הארוך. מישהו צריך לחשוב על הטווח הארוך, המודלים הכלכליים שאתה מאמין בהם הם המכשול העיקרי.
השוק הפרטי היה אולי רלוונטי במאה ה-19 ובחלק גדול מהמאה ה-20. היום נדרש הרבה כסף למדע גדול – טלסקופי חלל גודולים, מאיצי חלקיקים, ציוד ביולוגי מתקדם. תורמים מעטים (אותם טייקונים ששתו את הכסף של כולנו) יכולים להרשות לעצמם זאת, אבל גם אז רבים מהם לא עושים כי הם נכשלו במדע בתיכון, ומעדיפים לממן הבלים, לקנות פוליטיקאים שיכחישו התחממות ולבנות מבני ענק מיותרים.
אכן דוד צודק, וכפי שכתבתי פה בתגובה לפני מספר שבועות בנושא דומה – למעשה ניתן גם לכלול את הירח שלנו ואת 2 ירחיו של מאדים. כל הגופים האלה – נגה, מאדים, הירחים השונים (שלנו ושל מאדים) – כולם באזור “הישיב”, אבל רק כדור הארץ מתאים לחיים כפי שאנחנו מכירים אותם, והסיבות לכך הן רבות ומגוונות.
למעשה, סטטיסטית ניתן לטעון לפי הסטטיסטיקה שאנו רואים פה אצלנו, שרק כ-15% מהעצמים באזור הישיב תומכי חיים (כלומר כוכבי הלכת והירחים הקיימים שם), וגם זה רק בהסתמך על מערכת השמש שלנו, בה כמעט לכל העצמים באזור הישיב יש את אותה המאסה (ההבדלים בין נגה, מאדים, כדור הארץ והירח הם מאוד קטנים, יחסית לאפשרות שסופר-כדוה”א עם מאסה גדולה פי 5 מכדור הארץ).
למעשה קשה מאוד לדעת.
עד שלא יופרך סופית שאין חיים על המאדים / מעולם לא התפתחו, ועד שלא תופרך התאוריה לגבי חיים באטמוספירה העליונה של נגה (חיים דומים כאלה התגלו בגובה 40 ק”מ מעל פני הים פה אצלנו), אי אפשר יהיה לדעת באמת האם קיום כוכב הלכת באזור הישיב מבטיחה קיום חיים כלשהם, או שזה בכלל לא מחייב (למשל, יכול להיות שנגלה חיים דווקא באירופה, ואז המודל שלנו לגבי איפה מתקיימים חיים ישתנה לגמרי).
התגלית הזאת לא אומרת שיש שם כוכבים דמויי ארץ – לא מספיק שכוכב לכת נמצא באזור החיים , ראו למשל את מאדים ונוגה – שני ככובי לכת באזור הישיב אבל ללא חיים וללא סביבה תומכת חיים כפי שאנו מכירים אותם.
בדרך כלל עדיף להרחיק פוליטיקאים תאבי תהילה ממחקר אקדמאי.
שמדענים יחשבו בעצמם מה הכי חשוב לקידום המדע ולמה אולי יש שימוש פרקטי אפשרי בעתיד ואז יחפשו משקיעים פרטיים או תורמים- עידן החלל ההירואי ממזמן כבר נגמר וטוב שכך.
ירון
מה אתה מנסה להגיד? שאנחנו לא חיים בשנות השישים?
אבל למה אין פרוייקט מסע למאדים. זה הרי דורש טכנולוגיה הרבה פחות מתקדמת מ 2700 שנות אור.
בזמן האחרון נאסא משחקת בכאילו. הם לא ארגון חלל לכלום יותר.
ומדוע לא מתאגדות מדינות העולם בהיעדר ארה”ב כמנהיגת החלל – כפי שהיתה בימי קנדי.
בימי אובמה סורסה נאסא. אני מבין שאם אין כסף בקופה אין כסף למאדים. אבל קנדי השכיל להפוך את העסק לרווחי.
דרך מסחור הטכנולוגיות שפותחו לתעשיה החללית. אתן דוגמא פשוטה מאצלינו. בעבר ניווט GPS היה טכנולוגיה צבאית ומטוסי נוסעים. היום לכל אחד במערב סמרטפון עם GPS ועם וויז. ידוע לי על מסחור והפרטת תוכנית החלל אבל עד כה שומעים ידיעות בומבסטיות על לא כלום. מטוס החלל של וירג’ין אינו עוזב את כדור הארץ, פיתוח משגרים לארה”ב ללווינים. לרוסים יש את זה מ 1954. זו נחשלות.