הקריאות החדשות והצטרפותם של טייקונים כלכליים למיזם מסוכנת, החוקים עוקפי בירוקרטיה ישתיקו את הירוקים ויפריעו להם להציל את הערבה שתוקרב על מזבח 'הפרחת השממה' לכאורה
מספרים על בדואי שחצה מסילת רכבת, חמורו שהלך אחריו נעצר על המסילה, לפתע נשמעה צפירה ורכבת דרסה את החמור. לימים רכשה אשת הבדואי קומקום שורק, כשהגיע הבדואי הביתה וביקש קפה שפתה הבדואית את הקומקום על האש, המים רתחו והקומקום שרק, הבדואי ששמע את השריקה, רץ למטבח, זרק את הקומקום על הרצפה ורמס אותו, אישתו הנדהמת שאלה… מדוע? השיב לה הבדואי: כאלה צריך להרוג כשהם קטנים, אחרת כשיגדלו הם הופכים לדורסניים.
הנמשל הוא כמובן הטייקונים שמצטרפים למיזם “תעלת השלום”, תעלה שתחבר את מפרץ אילת לים-המלח במטרה מוצהרת “להציל את ים-המלח”. תמוהה שתיקת הגופים הירוקים נוכח המיזם ששוב מרים ראשו תעלת הימים מאילת לים-המלח.
את הנזקים הסביבתיים ואת חוסר ההגיון הכלכלי והחברתי שבמיזם פרטתי במאמר קודם . בינתיים עלו חלופות קיימות לפתרון בעית ים-המלח ואספקת מים לירדן כאחד, אפשרויות שעלותן קטנה ויעילותן גדולה, חלופות שפגיעתן בסביבה קטנה וניתנת לתיקון, אלא שכנראה כי ה”משיכה” הפוליטית של האפשרויות האחרות אינה “סקסית” דיה, אף אחד לא יקבל פרסי אוסקר עבור האפשרויות האחרות. לא יהיה שתוף פעולה ירדני-פלסטינאי- ישראלי, לא יהיו כינוסים מתוקשרים ולא יגיע “שלום עולמי”, לכן נמשכת הדהירה המטורפת לכיוון הזוי.
זו דהירה של דינוזאורים שעדיין כלואים ב “נלבישך שלמת בטון ומלט” גם אם בדרך נפשיט את כל הטוב והקיים ונהרוס כל חלקה טובה. דינוזאורים שהלך מחשבתם נעצר בשנות החמישים של המאה הקודמת, או לסירוגין כאלה שמיזם מגלומני מסתיר מעיניהם קיום הוגן בסביבה טבעית, אנושית, חברתית ברת-קיימא, דינוזאורים וטייקונים שפשוט אינם מבינים מהי סביבה, מהו טבע, ואינם מכירים את חבל הארץ בו הם מתכננים איוולת הזויה.
ה”אלטרואיזם” ההמוני שפשט בין טייקוני הדור חייב להעיר את הגופים הירוקים ולהכניסם לפעולה מיידית, שכן כושר הביצוע המגלומני של כל אחד מהם גדול ומפחיד דיו. החיבור בינם לנשיאנו עלול לגבור על כל מהלך ושיקול תכנוני הגיוני, כולם יחד יכולים לגרום לאסון סביבתי שממדיו עצומים. כבר יש דיבורים על חקיקת חוקים והתקנת תקנות שיעקפו “בירוקרטיה”, כאשר במקרה שלנו פרושה של “בירוקרטיה” יהיה מחשבה נכונה שבה נשקלים כל הצדדים החברתיים והסביבתיים המידיים והעתידיים, תכנון לו שותפים מביני הנושא מכל הבחינות יהיה “בירוקרטיה” וייעקף ע”י חקיקה דרקונית סותמת פיות ומשתיקת התנגדויות. וכך, “תוך שנתיים” יחזור מחדל יבוש החולה מוכפל עשרת מונים.
“הפרחת השממה”, “אזורי תעשיה, מגורים, בלוי ונופש”, “תעלה פתוחה ולאורכה 200,000 חדרי מלון”, “מקומות עבודה למיליון – ישראלים, ירדנים ופלשתינאים “, אלה הם רק חלק מההזיות שהטייקונים מתכננים, או לפחות מפרסמים, היכן ?… בערבה ה”שוממה”, איך ולמה… ? כדי להציל את ים המלח ! האומנם ?
אז לידיעת ה”אלטרואיסטים”, הערבה אינה שוממה, בערבה הדרומית מאילת צפונה לאורך כ 70 ק”מ משתרעים כ-10 ישובים בהם מיישמים שיטות חקלאות מהמתפתחות והטובות בעולם, (ללא תלות במאגרי המים המתדלדלים של מרכז הארץ). ברוב הישובים אמצעי אירוח ובילוי לתיירים ולנופשים, שבאים כדי ליהנות מאתרים ונופים מדבריים וממגוון פעילויות בטבע. אף לא אחד מהמבקרים מחפש את איזור התעשייה הקרוב.
בישובים אחרים פיתוחי מוצרים ייחודיים בעלי ערך כלכלי רב. בערבה הצפונית – מפארן עד ים-המלח תמונה דומה: חקלאות מפותחת ותיירות אקולוגית מאפשרים ניצול בר-קיימא של חבל ארץ יחיד ומיוחד. לא שממה, לא ריק, לא שטח שיש לגאלו. בין ישובי הערבה הצפונית לדרומית רמה מדברית ויבשה, כיום משמשת רובה כשטח אימונים של הצבא, אולי כאן מתכנן אחד הטייקונים “תעלה פתוחה….. ” אז כדאי שידעו המתכננים ויבין ה”גאון” כי : רמה זאת נמצאת כ 200 מטר מעל פני הים ! עכשיו צאו וחשבו את הכדאיות הכלכלית של הרמת מים ל200 מטר כדי להזרימם ב”תעלה פתוחה”, באיזור שברוב לילות החורף הטמפ' מתחת ל 0 מעלות ורוב ימי הקיץ מעל ל40 מעלות. כאן יבנה הגאון 200,000 חדרי מלון, ולכאן יביא מיליון עובדים. נזכיר בדרך-אגב כי היום בארץ יש כ 60,000 חדרי מלון עכשיו יבוא הציניקן ויאמר שאין המיזם “אלטרואיזם” טהור !
אלטרואיסט אחר מתכנן “איזורי תעשיה ומגורים ” שיקומו ב “ערבה השוממת”, אדוני התעשיין : אנחנו מעדיפים את החיות הקיימת על שממת התעשייה.
הדחף /התירוץ הראשוני למיזמים המגלומנים הוא הצורך להציל את ים-המלח, צורך אמיתי חשוב ודחוף, אבל הרי יש דרכים פשוטות, יעילות, זולות ופחות פוגעניות כדי להציל את ים-המלח, הבסיס להצלה צריך להיות תיקון שגיאות (לא ייצור שגיאות נוספות), כלומר: הזרמת מים לים-המלח דרך הירדן הדרומי ובמקביל קיזוז בפעילות מפעלי ים-המלח (גם בצד הירדני). כדי לאפשר הזרמת מים בירדן ניתן להתפיל מים למילוי הדרישה בארץ, ניתן להתפיל גם ע”י הובלת מים מהים התיכון לכוון עמק-בית-שאן, והפעלת תחנות חשמל (הידרואלקטריות)ץ תכניות כאלה מונחות לפני ה “מחליטנים”, אלא ששוב, אין בהן די “סקס-אפיל”.
לערבה ולתושביה אין צורך ב “מפתחים ומשקיעים” מגלומנים, כאלה שעבורם הערבה היא שממה שיש לכבשה, שרואים בעיה סביבתית ומתיימרים להביא לפתרונה… ע”י הרס הסביבה. לים המלח אין צורך במפעל מגלומני (נוסף) שיגרום הרס.
אדוני הנשיא, רבותי ה”מצילים” הניחו למדבר שלנו להישאר כמות שהוא. סלקו ידיכם מהערבה ועל תיפגעו בסביבה, את ים המלח יש צורך להציל אבל לא ע”י הרס.
לכל הגופים הירוקים הרימו ראש ופעלו למניעת אסון, זכרו את הבדואי והקומקום השורק, דורסים למיניהם יש להשמיד בעודם קטנים!
כתבה מקיפה על פרויקט תעלת הימים שפורסמה לפני חודשים אחדים בכתב העת מבנים
20 תגובות
ארוך מדי לקצר חובה.אין לי זמן לקרוא את הכל וגם אל תיעלב אין בכוונתי לפגוע אבל מחקרך לא כל כך מעניין.
תעלת מים זה לא הפתרון הנכון. זה הפתרון הכי "נח" למייזמים ששולטים על המקום.
הפתרון הנכון הוא להזרים מים לים המלח באופן טבעי ולמתן את פעילות המפעלים מישראל ומירדן.
ממש כמו שכתוב בכתבה.
חושב 10:
האם זה מתוך 100?
בעולם שבו הולך ומתפתח מחסור במים מתוקים (מחסור שצופים שיביא אפילו למלחמות) ושבו הפיתרון עליו מדובר לאורך זמן הוא התפלת מי ים אתה מציע לנו דרך להמליח מים מתוקים?
ברצינות?!
את המים שגזלנו מים המלח יש להשיב כדי שהים לא יעלם בקרוב -איך? כנראה לא ע"י המלחתו סתם במי ים אלא במים נקיים.
יש להציע לארה"ב ולאירופה לא להשקיע במכירת נשק לסוריה ( בעקבות הסכם שלום?) לסעודיה למצרים ולישראל, אלא להשקיע בפרויקט של קניית מים והובלת מים חיים מנהרות מתורכיה דרך סוריה, לבנון, ירדן ,סעודיה, לגדה, לסיני ועזה.במקום מימון הצטיידות בנשק חדיש, כבילת כל האזור בפרויקט שבו כולם יהיו תלויים בכולם. פגיעה באספקת מים לישראל מהמוביל תפגע בעזה בגדה וסעודיה וירדן, לכולם יהיה אינטרס לשמור על הפרויקט פעיל.
אפשר גם להקצות חלק מהמים לזרימה לים המלח וגם לכינרת כדי ליצור חשמל שישמש לשאיבת המים בפרויקט הזה. הערבה תוכל להתפתח ממים חיים בלי להרוס את ים המלח במי ים.
ל1
כתבה מגמתית וטוב שכך! כי זה מעורר ויכוח
ומעניין אותי לקרוא בתגובות של הקוראים ועל מה הם חושבים
כי הגולשים באתר הזה יש להם דעות נרחבות בנושאים רבים שאפילו עולות על הכתבות הנ"ל בין אם אני מסכים איתם או לא!
אבי בליזובסקי
ברור שישנם מספר חלופות מאחוריהן קבוצות אינטרסנטים שונות. האם לא יתכן שאחת הקבוצות מנסה להכשיל את יריבתה כדי לקדם תוכנית מסויימת אין צורך בדוקטורט עבור זה. ויש בוחשים נוספים כמו בעלי החברה לישראל שמעוניינים להוציא את המירב מים המלח במקסימום מהירות ובמינימום הוצאות. המצב הקיים לדעתי מאד נוח להפקת המחצבים השונים עליהם היא מתחרה בשוק העולמי. דילול מי ים המלח לא יפעל לטובת האינטרסים של האחים עופר ושות’. לא חסר להם משאבים לקנות 100 דוקטורים ו50 פרופסורים אולי קצת יותר. לאחים עופר אכפת מהירוקים בדיוק כמו שאכפת להם מהעובדים שלהם במפעלי ים המלח החשופים לרעלים שונים ללא מיגון מספיק שעשוי להקטין את הריווחיות.
ה”מומחה” שאינו מזדהה – מס’ 10 – מפגין חוסר ידע שנפוץ ברבים, כוונת הרמ’ ורשימות אחרות בנושא לספק מעט מהידע
שיאפשר להעלות את הנושא לדיון ברמה נאותה ומכובדת,
תגובתו של 11 רק מראה עד כמה נפוצה הבורות ,
וכבר נאמר ש “בורות אינה דגל שכדאי לנפנפו” !
איך בדיוק המתנגדים יכולים לשלם, הרי גם ככה הכספים שיש להם, אם בכלל, בטלים בשישים מול אילי ההון המקדמים את התוכנית המגלומנית?
גלימת הצדקנות הירוקה בה מתעטף הכותב אינה יכולה להסתיר את ערוות השלמונים שקיבל מהבוחשים בקדרה הזאת.
כתבה מקוממת ומתלהמת. יש לחשוב פעמיים ןשלש לפני פרסום כתבה כזו שיכולה לעורר דעות שאינו נכונות.
תעלת הימים היא הפתרון הנכון , מים בערבה , מים בים המלח, חשמל בזול ועוד .אבל…… כמו תמיד יש נפגעים ועולה החשש שהכןתב מיצג אותם או את חלקם. מפעלי ים המלח, כסף ציבורי שניתן למשפחה פאטית עלול להפגע. אזי על מזבח טובת היחיד מנסה הכתבה להפקיר את טובת הרבים
אסף:
אגב – כנראה שהתכוונת לפרסי נובל לשלום ולא לפרסי אוסקר.
לחובב הטבע האופטימי:
לא הבנת את כוונת המחבר – הוא דיבר על כך שהפתרונות החלופיים לא יביאו שלום עולמי ולכן אין נוקטים בהם ומעדיפים את הפתרון הזה שלדעתו (האופטימית מאד – יש לומר) דווקא עשוי להביא שלום עולמי.
ועכשיו לאסף:
אינני יודע מספיק על הנושא כדי לשפוט את טיב הפתרונות השונים אבל תמוה בעיני הזלזול שלך באפשרות של שלום עולמי או שת"פ ירדני פלסתטינאי ישראלי. האם אלה דברים של מה בכך בעיניך? אינני טוען שתעלת הימים בהכרח תיצור אותם אבל לא זו טענתך! טענתך היא שגם אם תעלת הימים תביא, בין השאר, לתוצאות אלו הרי שאין הן שוות את המחיר.
נראה לי שטענה זו חורגת מתחומי מומחיותך.
א. בן-נר
אם אני אינני טועה אז אתה דווקא כן טועה.
כפי שגילה טוריצ’לי בתחילת המאה ה 17, יניקה יכולה להעלות מים רק לגובה 10 מטר (והיום זה ברור לנו כי היניקה מרימה את המים באמצעות הלחץ האטמוספרי ולחץ זה הוא של אטמוספרה אחת – בדיוק הלחץ של עמוד מים בגובה 10 מטר).
http://en.wikipedia.org/wiki/Evangelista_Torricelli
אם אינני טועה, הרי צינור, לא גדול במיוחד, נגיד בקוטר של 1 מ’, ובתנאי שהינו אטום לכל אורכו. אם יטבול בקצהו האחד בים התיכון ובקצהו האחר בים המלח ואם, יהיה כולו מלא מים, הרי שתתקיים בו זרימה קבועה של מיים מהים
התיכון אל ים המלח גם אם לא יהיה קבור במעמקי האדמה וזאת,כמעט ללא השקעת אנרגיה. גם ההשקעה הראשונית במיזם כזה תהיה קטנה לאין שיעור בהשוואה לחלופת התעלה (סגורהפתוחה)עם אתרי בילוי תיירות וכל כיו”ב. לדעתי אין צורך לקשור את פרויקט הימים עם מיזמים כלכליים ותיירותיים נוספים כי, מה שנוצר זה “פיל לבן” מפלצתי שכבר עשרות שנים אינו מצליח “להתרומם” ולרקום עור וגידים מרוב יומרה. עדיף “ציפור אחת ביד משתיים על העץ” או במילים ישירות, עדיף פרויקט קטן ויעודי אחד שפועל, מתכנון ענק “רב-תכליתי” שאין לנו מספיק כוח להוציאו אל הפועל ושתוצאותיו…מי ישורם.
צריך רק ראש ממשלה אחד עם קצת שכל שיבין מה שצריך, ויחליט את ההחלטה הנכונה.
פנינו אל השמש העולה,
דרכנו שוב פונה מזרחה.
אנו צופים לקראת שעה גדולה,
זקוף הראש, נפשנו עוד לא שחה.
חוצבים אנו גורל ביד רמה,
נושאים בלב תקווה יוקדת.
אנו זוכרים כי יש לנו אומה,
אנו יודעים, כי יש לנו מולדת.
הולכים אנו לקץ של הניכר,
חלום חירות יחדיו נגשימה.
אנו דוגלים בעוז בשם מחר,
וטור אל טור נלך תמיד קדימה!
הכתבה אמנם כתובה רע מאוד, אבל יש לקחת חלקים ממנה ברצינות: לא תהיה זו הפעם הראשונה בה מיזמים "מגלומניים" לצרכי פרסי נובל כאלה או אחרים, נעשים ללא התחשבות בצרכים האמיתיים בשטח. יחד עם זאת, כפי שכבר כתבתי ארוכות בכתבה המקורית של אסף (בלינק שנתן בכתבה זו), אני חושב שתחת תכנון נכון ובראיה אובייקטיבית (לא שלי, של מקבלי ההחלטות) יש לקחת בחשבון את האופציה של תעלת הימים כך שגדול יהיה הרווח מההפסד. כמובן שכל אותם בעיות עלייהם מצביע הכותב צריכות להלקח בחשבון ויש לעשות הכל על מנת להעלים אותן או למזער עד מאוד.
אם מילוי ים המלח הוא באמת העניין כולו, נדמה שהתפלה יכולה לענות על הצורך בהרבה פחות כסף. גם קו מים מהים התיכון לים המלח נראה כקצר יותר. נקווה שלוקחי ההחלטות יהיו מביני עניין מקצועיים ופחות אנשי פוליטיקה כדוגמאת נשיאנו האהוב.
בברכת חברים,
עמי בכר
האזור יושב על קו השבר. כל תקלה תהרוס את כל מפעל הישובים בערבה בפרט הדרומים מצומת הערבה בואכה אילת.עוד מחדל נוסח עיר הבהדים בצומת הנגב.!!!!!
אומנם באמת אין לצפות ל"שלום עולמי" בזכות התעלה, אך התועלת היא רבה.
להציל את ים המלח איננה המטרה היחידה. לשמור על הטבע חשוב מאד, אולם חשוב גם האינטרס המדיני הכולל חשוב. להשקעה בתשתיות יחס ישר חיובי עם פרודקטביות העובד, נושא בעייתי מאד בישראל.
יש להאמין שהסקרים הסביבתיים (בהשקעה של 15 מליון דולר במימון הבנק העולמי) יעלו את הבעיות הסביבתיות ופתרונן.
המיזם הענק מצית את הדמיון והאנשים שמאחוריו נבונים מספיק כדי לתת מענה ראוי לבעיות הסביבתיות וההנדסיות.
אגב ההחלטה לבניית כביש 6 התקבלה ב1974 ולקח 30 שנה להתניע אותה, ברוב חלמאות לא גובים בו באופן דיפרנציאלי ובלילה הוא ריק, וכן בנו רק 2 נתיבים. נקווה שילמדו מהטעויות…
כולי תקווה לראות את התעלה עוד בימי חיי
לא כולם חייבים להסכים איתך יא דיקטטור!
מזמן לא ראיתי בידען כתבה כזאת מגמתית ולא אובייקטיבית