סיקור מקיף

נהרות בסכנה

דווח מיוחד של האירגון העולמי לשמירת הטבע WWF, מזהיר מפני הנזק הרב שנגרם לנהרות הגדולים והידועים בעולם, נזק/סכנה, לסביבה הטבעית של הנהרות, למקורותיהם, גופי -המים שהם יוצרים ובמקרים מסוימים סכנה ליבוש הנהרות

 דווח מיוחד של האירגון העולמי לשמירת הטבע WWF, מזהיר מפני הנזק הרב שנגרם לנהרות הגדולים והידועים בעולם, נזק/סכנה, לסביבה הטבעית של הנהרות, למקורותיהם, גופי -המים שהם יוצרים ובמקרים מסוימים סכנה ליבוש הנהרות.

הדווח מתמקד בגדולים ובחשובים שבנהרות:
* הינג-צה – (סין) קולט יותר מחצי השפכים התעשייתיים והביוב הביתי בסין, בחמישים השנים האחרונות גדלה הזרמת המזהמים לנהר ב 70%, ערימות אשפה, פסולת מבתי-חולים (כולל פסולת רדיו-אקטיבית), זבל חזירים, מוקשים, כל אלה שקועים בתחתית המאגר שנוצר מבנית הסכר הגדול בעולם – "סכר שלושת הערוצים".
* הדנובה – (אירופה), בית גידול ליותר מחצי מיני הדגים באירופה, איבדה את רוב גופי המים (ביצות וכו'), אגני הניקוז ושטחי ההצפה, בעיקר בגלל סכרים, בנית מעברים לספינות, חפירת העמקה ושאיבה פראית. פחות מ7% מאגן הדנובה מוגן.
* הריו-גרנדה – (מכסיקו/ארה"ב), שאיבה מוגברת בעיקר לצורך השקית שטחי חקלאות גדלים והולכים הורידה את פני המים, הנהר כה רדוד עד כי מי-ים חודרים לשפכו ממליחים את מניפת הסחף ומביאים מינים ביולוגים מהאוקינוס. מינים אלה מסכנים את מיני המים המתוקים שבנהר, כמות המתישבים בסביבת הנהר גורמת ללחץ גובר על הנהר ועל 65 מיני הדגים היחודיים לריו-גרנדה.

הנילוס – (אפריקה), הנהר הארוך בעולם צפוי להגיע ב 2025 ל"שיא" בו יהיו פני המים נמוכים מתמיד, מה שמסכן מקור מים שהיה מרכז חקלאי ותרבותי אלפי שנים ומהווה מקור חיים עבור כ 100 מליון אנשים. ה לה-פלטה (בדרא'ם), ה מורי/דרלינג (אסטרליה), הגנגס (הודו), נמצאים גם הם ברשימת הנהרות בסכנה.

זיהום, התחממות עולמית ופיתוח פראי בעשרות השנים הקרובות, מסכנים את הנהרות, סכנה להעלמות אלפי מיני דגים אבל יותר מכך, לחוסר חמור במים.  רק 21 מ-177 הנהרות הגדולים בעולם זורמים בחפשיות ממקורם עד לים. סכרים ומבנים שונים אחרים הורסים בתי גידול של דגים נודדים ומינים אחרים ע"י שנוי התנועה/הזרימה הטבעית של המים.

כחמישית מ-10,000 ממיני המים המתוקים – דגים וצמחים, נכחדו או נמצאים בסכנת הכחדה מידית. פיתוח פראי שאינו פוסק מסכן את כושרו של הטבע לספק את הצרכים הגדלים. כדי להימנע מהאסון ההידרולוגי, סביבתי, תרבותי וחקלאי העומד בפתחנקראות ממשלות לנקוט בצעדים קיצוניים ומידיים לשמר נהרות, אגמים וגופי מים.

הדוח שמתייחס לנהרות גדולים אינו מזכיר את המצב אצלנו, זאת למרות שלנהר הירדן איזכורים במקורות היסטורים ולמרות חשיבותו למסורות, טכסים ודתות במערב, אולי בגלל שהירדן איננו?
כבר התייחסתי לנושא בעבר אבל תיזכורת לא תזיק: נחלי החוף שלנו (רובם ככולם) מזוהמים ברמות מישתנות ובהתאם המינים הביולוגים בהם הולכים ונעלמים, גם לירדן וגם לנחלי החוף יש ישועה. את מי הירדן הזורמים בצינורות ניתן להחזיר לנהר ע"י החלפתם במים מותפלים, את נחלי החוף ניתן (עדיין) לשקם, לכך גם לכך יש צורך ביד חזקה ובזרוע נטויה שיופעלו בעד התפלת מים ונגד המזהמים, לטובת עתיד הסביבה והחברה, לטובת ההגיון הקיומי, לטובת כולנו.

אסף
 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. אפשרויות עתידיות ( לתגובה השנייה של סבדרמיש יהודה )

    אין ספק , שההתפתחות המדעית , מאפשרת ריבוי אוכלוסיה על כדור הארץ , שבשילוב השיטה התחרותית קיומית , כפי שנהוגה עד ימינו , תוביל בסופו של דבר , להתערערויות בנושאים קיומיים , עקב :
    פיתוח נשק גרעיני , על ידי מדינות שמפתחות אורחות חיים , מגובים באמונות , ששוללות קיום מדינות שונות מהן ; פגיעה במשאבים , ובאכויות גיאולוגיות ואקלימיות .

    במגמה לנסות להתמודד , מול סוגיות אלו ; בשלב כלשהוא , כאשר המצב יחריף , ותקוות אוטופיות ילכו ויתמוגגו , במיוחד במדינות המפותחות , שנכון לתקופתנו – בוטחות ביכולותיהן ; ועל מנת להמחיש את חומרת ההתערערות החוקית ההיסטורית בהסתגלות להלכי מחשבה אוטופים ; די בעשיית השוואה בין כל מה שהתעצם והתפתח בעבר , ונחשב כבלתי ניתן לערעור , למה שהתרחש היסטורית לאחר מכן , בכל האימפריות עד לרומאית , ועד לסין העשירה שמוגרה על ידי שבטים נודדים בהנהגתו של ג'ינגיס חאן , וגם עד למה שאירע במלחמת העולם השניה באירופה , ובמזרח אסיה ; ואם לא על ידי מעשה אדם ; אזי על ידי איתני הטבע , כמו התפרצות הר געש , שהחריב את פומפי וסביבתה .

    לסיכום ביניים : כאשר המדינות המבוססות , יתחילו להבין שהחיים על הפלנטה הקטנה מאוד שלנו , לא כל כך בטוחים ( בכל רמות המבנים החברתיים ) ; יש סיכוי שאולי תוקדם תרופה למכה .

  2. אנו מדברים על עולם עם אוכלוסיה של כשבעה מיליארד נפש. בהנחה של הכפלה כל כמה עשרות שנים אנו צפויים להגיע ל30 מיליארד תושבים עד סוף המאה, ומה אז???
    מלתוס כתב על מחסור במזון, אולי נשדרג את דבריו גם לגבי מים??
    אני צופה שהמלחמות הבאות יהיו של עולם צמא וגם רעב וזה בתוספת לקנאות דתית ונשק אטומי שיהיה נפוץ אז בסוף המאה, מראה שצפוי לצאצאנו עתיד פסימי ביותר.
    זאת , גם מבלי להוסיף כל מיני צרות מסוג אפופיס.
    סבדרמיש יהודה

  3. בזמן כלשהוא :

    מנהיגי העולם , יבינו שכולנו נמצאים באותה קלחת , שצריך לעשות בתוכה סדר , על יסודות מדעיים , והומאנים ; כיוון שלא רואים באופק של שנות אור ויותר , סימן לתחליף כלשהוא .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן