סיקור מקיף

רובוטים ומחשבים לעולם לא יחליפו את הרופאים

כך אומר איתן דבי, דוקטורנט בן 27 בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, הלומד במקביל גם רפואה

איתן דבי. צילום: שלמה שהם
איתן דבי. צילום: שלמה שהם

“רובוטים ומחשבים לעולם לא יחליפו את הרופאים,” אומר איתן דבי, דוקטורנט בן 27 בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. “מניסיוני, הטכנולוגיה לא תוכל להחליף את האינטראקציה האנושית. לכל אורך ההיסטוריה אנשים פנו למרפאים, להילרים או לשמאנים. בני אדם זקוקים לאינטראקציה ולמגע אנושי, ולכן לעולם לא יוכלו לבטוח רק ברובוטים.”

איתן, בוגר המסלול בביו-טכנולוגיה מאוניברסיטת ייל, יודע על מה הוא מדבר. הוא גדל בארה”ב והגיע לישראל לפני חמש שנים כדי ללמוד רפואה בתכנית האמריקאית של אוניברסיטת תל-אביב. לפני שלוש שנים לקח פסק זמן מלימודי הרפואה לטובת דוקטורט במעבדת הביו-רובוטיקה והביו-מכניקה של פרופסור אלון וולף בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. “רציתי להתמחות כאן בהנדסה רפואית, משום שידעתי שהתחום הזה מפותח בארץ.” בשנת הלימודים הזו חזר לסיים את לימודי הרפואה.

“זה מאוד מרגש לחיות בישראל. תרבות ההיי-טק הישראלית, במיוחד בתחום המכשור הרפואי, מתקדמת מאוד, וראיתי את הפוטנציאל הגלום כאן בשילוב ההנדסה עם עולם הרפואה. אני לומד הרבה מהחולים איתם אני נפגש. הנדסה לטובת הרפואה – זו הדרך היחידה לראות את ההמצאות שלנו עובדות.

“ניתוח הוא החדירה הגדולה ביותר לגוף אדם. לרופא מנתח יש הכשרה של יותר מעשור, וקשה להביא רובוטים לרמה של מנתח כזה. תמיד יהיה צורך במישהו אנושי שיהיה אחראי. אנחנו המהנדסים נותנים לרפואה כלים טכנולוגיים, אבל לא מתיימרים להחליף את מקומם. חשוב שהשינוי הטכנולוגי בתחום הרפואה יתרחש לאט, כי מדובר בדיני נפשות, ומי שעומד למשפט בסופו של דבר הוא המנתח, לא הרובוט.”

בעבודת הדוקטורט שלו, בהנחיית פרופסור וולף, מתמקד איתן דבי בשיקום חולים לאחר ניתוח ברך. הוא מפקח על תהליך הטיפול ובוחן את הביו-מכניקה של המטופלים המגיעים אליו עם ברך שחוקה כתוצאה מאוסטאופורוזיס – בעיה רפואית שכיחה, הגורמת לחולים סבל רב ותשישות. הפתרון הנפוץ לבעיה הוא ניתוח להחלפת הברך, שאחריו פוחת הכאב ורוב המטופלים מרוצים מאוד. “עד שנת 2030 יעברו בארה”ב לבדה כ-3.5 מיליון איש ניתוח להחלפת ברך מידי שנה בעלות כוללת של יותר מ-9 מיליארד דולר. עם זאת, מנותחים רבים לא מצליחים לחזור לרמת תפקוד רגילה, ולאחרונה מצטברות יותר ויותר ראיות המצביעות על כך שאחוז משמעותי של החולים ממשיכים לחוות כאב כרוני ונכות תפקודית גם לאחר הניתוח. כאב זה מוביל לירידה באיכות החיים ולחוסר שביעות רצון גם לאחר שנים רבות. כמו כן, קיים חשש להסתבכות ארוכת טווח עם הברך החלופית. אפשר לומר שכעת יש לאנשים האלה ‘ברך מרצדס’ אבל הם לא הולכים נכון, ופוגמים בהצלחה ארוכת-הטווח של הניתוח.

“המטופלים האלה סובלים מכאבים ולכן מסגלים לעצמם צורת הליכה, העלולה לפגוע בשריריהם ולהזיק לברך החלופית. כדי לשפר את צורת ההליכה שלהם אנו מציעים להם תרפיה ביו מכאנית לשינוי תבניות הליכה. תכנית טיפול ביו מכאנית זו מצליחה לשפר באופן משמעותי את תבניות התנועה של מפרק הברך. השפעה זו באה לידי ביטוי בשיפור משמעותי של כאב, תפקוד ואיכות חיים. תכנית הטיפול כוללת גם התאמת נעליים מיוחדות למטופל, והוא לוקח אותן הביתה והולך בהן בין 30 דקות לשעה מדי יום.

“לסוליית הנעל הוצמד חצי כדור גומי, ולכן היא גורמת למשתמש אי יציבות. כדי להתייצב נדרש המטופל להפעיל את שריריו, וכך הוא מחזק שרירים המסייעים לו להתרגל לברך החלופית. השיפור בהליכה מפחית את הכאב ומשפר את איכות החיים של המנותח.”

איתן מטפל במעבדה שלו בטכניון ב-50 מטופלים מבוגרים מבתי חולים בצפון הארץ, שעברו ניתוח להחלפת הברך, או נמצאים בשלב שלפני הניתוח, וסובלים משחיקת הסחוס ומאימוץ-יתר של מפרק הברך. “איכות החיים שלהם מאוד בעייתית,” הוא מסביר. “קשה להם ללכת, הם לא עובדים, ומצבם הבריאותי גורם להם למצבי רוח ולדיכאון. הם מגיעים אלי מכל הארץ בהפניית בתי החולים. הם באים גם לפני הניתוח וגם אחריו. הנעל עשויה למנוע את הצורך בניתוח חוזר ובניתוח ברגל השנייה.

גם לאחר סיום הדוקטורט מתכנן איתן להמשיך ולשתף פעולה עם פרופסור אלון וולף והמעבדה שלו. “זו מעבדה מדהימה,” הוא מסכם, “ואני מודה על כך שאני חלק ממנה.” בעתיד הוא רוצה להיות אורתופד, לשלב בין שני העולמות ולהביא מכשור טכנולוגי רפואי למיטת החולה, לטובת הפציינט. “בשנה הבאה אסיים את לימודי הרפואה, ואני לא רוצה לבחור בין עולם ההנדסה לעולם הרפואה אלא לשלב בין שתיהם. הרקע הרפואי שלי קריטי למחקר ההנדסי,” הוא מוסיף. “ההתמחות בהנדסה רפואית מאפשרת לי לדעת איך דברים עובדים. רציתי להביא הנדסה לעולם הרפואי. לא הייתי מגיע למחקר הספציפי הזה אם לא הייתי לומד רפואה. החלק הטוב ביותר במחקר שלי הוא ההתמקדות באינטראקציה עם החולים. אני כאן עבורם, וכך גם אני מקבל מהם את מלוא ההיענות.

“במתן הטיפול לחולה אני רוצה לשלב בין שני העולמות. הידע והרקע הרפואי שלי משרת אותי בלימודי ההנדסה, אני היחיד במחזור לימודי הרפואה שלי עם רקע הנדסי. בעתיד תשתלב ההנדסה בעולם הרפואה יותר ויותר. כמהנדס אני מתעניין בשאלה אם המכשיר עובד או לא. כרופא אני מקדיש זמן לחולים, מקשיב להם, קושר איתם יחסים ומסייע להם גם בתחומים אחרים. כמהנדס אני רוצה להוציא מתחת ידי מוצר מושלם, אבל כרופא חשוב לי יותר איך המטופלים מרגישים.

“כמהנדס הייתי שמח שבתי החולים ישתמשו יותר במכשור רפואי טכנולוגי מתקדם. הם פתוחים לרעיונות חדשים ולטכנולוגיה, אבל לוקח להם הרבה זמן להכניס טכנולוגיות חדשות.”

14 תגובות

  1. הגעתי לכתבה הזו במקרה, עכשיו 2019, חיפשתי מאמרים על שימוש בלימוד מכונה (Machine Learning) ואפשרות עתידית שתוכנות רפואה יחליפו את הרופאים האנושיים ואף יתעלו עליהם. ככל שזה נראה עכשיו, לא רק שזה עומד לקרות כי זה הגיוני ויספק פתרונות רפואיים טובים מאלו שיש לנו היום, אלא שזה גם יקרה הרבה יותר מהר ממה שאנו חושבים. זה לא יקח 1000 שנה, אלא 10-20 שנה. המהפכה כבר בפתח, היא החלה. זה לא עניין של "אם" אלא "מתי". בעזרת עקרונות של "לימוד מכונה" ו"אינטלגציה מלאכותית" ניתן ללמד מחשבים להיות "הרופאים הטובים ביותר האפשריים". במושגים פשוטים, תחשבו על זה בתור "ללמד מחשב חזק את כל הידע שיש לכל הרופאים בעולם ואז ללמד אותו כיצד לבחור את הטיפול המתאים ביותר בכל מקרה רפואי, על-סמך כל הידע שאגור בו". זה כאילו כל הידע הרפואי העולמי אגור במוח של רופא בודד, והוא מסוגל לשלוף את המידע הנדרש בתוך עניין של שניות. זה לא מדע בדיוני, זה נקרא טכנולוגיה וזה קרה מספר פעמים בהיסטוריה האנושית, כמו למשל מהפכת הדפוס, המכוניות האוטונומיות ועוד. אלו ארועים "משני משחק" שאמנם קרו בהדרגה, אך מהרגע שהגיעו לבשלות, אי-אפשר עוד לחזור אחורה וגם אין בכך טעם!

  2. תמיד מדהימים אותי האנשים שמעיזים להתנבא על מה "לעולם לא יקרה".
    מניין לעזאזל הם שואבים את עזות המצח לקבוע מה יקרה (או לא יקרה) עוד 50 שנה? 200 שנה? 1000 שנה?
    האם הם באמת חושבים שהטכנולוגיה תתקדם כל כך מעט ב-1000 השנים הקרובות, שגם עוד מיליניום שלם לא נצליח להגיע לבינה מלאכותית ולמכשור עדין הנחוץ לבניה של אנדרואידים שדומים כמעט לחלוטין לבני אדם?

    הם לא ראו סרטים? קראו מד"ב? אין להם שמץ של דמיון במוחם?

    אני לא מבין את הדבר הזה.
    לי ברור כשמש בדיוק ההפך: בקצב שבו הטכנולוגיה מתפתחת, אין לי ספק בכלל בשעתיד (לא מתחייב על טווח זמן, זה יכול להיות גם עוד 100,000 שנה למרות שאני מאמין שזה יהיה הרבה קודם) נצליח לייצר חיים מלאכותיים וגם בינה מלאכותית שלא תיפול מזו הטבעית, ואף תתעלה עליה.
    אין כאן שום "מיסטיקה" או "קסם", מדובר נטו במדע.

  3. לדעתי לא זו בלבד שרובוטים (מחשבים) יחליפו את הרופאים אלא הרבה יותר מזה.
    הרובוטים (מחשבים) יהיו רופאים טובים בהרבה מן הרופאים בשר ודם של ימינו.
    הם גם יגרמו למצב שבו הרופאים יאלצו להגן על כבודם המקצועי. דבר שלא היה כמותו מאז התחלת הרפואה.

  4. עוד דברים שאמרו:
    אין למטוס שימוש מעבר לשעשוע בקרקס
    חקרו את כל מה שניתן לחקור, לא יגלו עוד דברים חדשים
    אין למשתמש מחשב צורך ביותר מ-640K זיכרון
    אין צורך ביותר מחמישה מחשבים בעולם
    מחשב הוא עניין תעשייתי, אין לאנשים מה לעשות איתו בבית

  5. די ברור שמחשבים יבצעו זיהוי של מחלות באמצעים שונים, במיוחד אנליזה של בדיקת דם לאלפי פרמטרים. התערבות כירורגית תעשה בשילוב רופא ורובוט, כאשר הרובוט מנוהל ומכוון ע"י הרופא. מחשבים יבדקו אינטאראקציה של תרופות שהחולה מקבל. קצת יותר רחוק מהחולה עצמו, כבר כיום משתמשים במחשבים לפיתוח תרופות (פרס נובל האחרון) ובלי מחשבים אי אפשר היה לערוך סקרים על עשרות אלפי אנשים לבדיקת השפעת אוכל, התנהגות ותרופות על הבריאות.
    לאחר כל מה שכתבתי, אני עדיין לא מאמין שרובוטים יחליפו רופאים בצורה מלאה ב-100 שנים הבאות. אח"כ נראה.

  6. מי אמר שיצטרכו רופאים להחליף ברך אולי ניקח כדור שישמש כזרז ליצירת
    ברך חדשה .
    ובעיקרון אני מסכים עם המשתמש האנונימי ;הנבואה ניתנה לשוטים.

  7. מסכים עם הנאמר לפניי.
    לפני זמן לא רב נאמר גם שרובוטים לא יוכלו להרכיב אוטו ושכלי תחבורה זה יהיה בטיחותי.
    היום למעלה מ80% מהרכבים מורכבים ע"י רובוטים.
    הזמן עושה את שלו. האבולוציהלא עוצרת לרגע ואינה פוסחת על התעשיה. גם שם היא מתקדמת בצעדי ענק .
    הכל זה שאלה של זמן וכסף .
    על דאגה הפיתרון בדרך..

  8. הצהרה קצת יומרנית הייתי אומר… מזכיר קצת את ההצהרה של גרי קספרוב שנים בודדות לפני שנוצח ע"י מחשב העל של IBM במשחק שח.

  9. גם הרופאים והמנתחים יוחליפו, מחשב יכול להכיל כמויות מידע של כול הרפואה, בתווך של כול ההיסטוריה הרפואית בעולם, הוא יוכול לחשב ולהבחן הסתבריות של מחלות בדיוק רב מכול רופא מצוי.
    בניתוחים הוא יוכול להגיע לדיוק וביצוע שאף מנתח בשר ודם לא יגיע לעולם, עם כול שנות הנסיון.
    כאשר המחשבים יכנסו לתחום הרפואה, הרופאים יעברו לעבוד על תקן אחיות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן