מיליארדי שנות אבולוציה פיתחו עבורנו דוגמאות מעניינות ללמוד מהן. כך לדוגמה, פותחו לאחרונה רובוטים חדשים וגמישים, דמויי-זחל, שיהיו מסוגלים לנוע במקומות צרים במיוחד – כמו צנרת הביוב, חלליות ועוד
יורם אורעד, גליליאו
בניסיון לפתח מכשירים וכלים, כדאי לפעמים ללמוד מן הטבע. מיליארדי שנות אבולוציה פיתחו עבורנו דוגמאות מעניינות ללמוד מהן. אחת מהן היא דוגמת הזחל. הזחל, הנעדר שלד פנימי קשיח, מתקדם בגמישות רבה, ואם נחקה את מבנהו, אפשר שנוכל לבנות רובוטים גמישים לצרכים מגוונים.
רובוטים גמישים כאלה עשויים לשמש, למשל, לטיפוס באזורים קשים במיוחד, לתנועה במקומות צרים מאוד ולתנועה בתוך הגוף האנושי, כדי לסייע לרופאים באבחון ואולי אף בתיקון פגמים בגוף. הם עשויים לנוע בתוך צנרת הביוב כדי לגלות בעיות ולפתור אותן, לשוטט על פני החלקים החיצוניים של חלליות כדי לאתר תקלות ולתקנן ועוד.
קבוצה של ביולוגים ומהנדסים באוניברסיטת טאפטס (Tufts) שבארצות-הברית השיקה יוזמה לפיתוח רובוטים גמישים המחקים את תנועתו של הזחל. אחד מיתרונותיו של הזחל על פני בעלי-חיים בעלי שלד פנימי הוא גמישות גבוהה. היעדר שלד פנימי קשיח מאפשר תנועה בכיוונים רבים. יתרון נוסף הוא, שדי במוח פשוט יחסית לשליטה בתנועה. פרופ' בארי טרימר (Trimmer), אחד מחברי הקבוצה, הקדיש שנים לחקר מערכת העצבים של זחלים, כגון זחלי המשי, כדי להבין כיצד מוחו הפשוט של הזחל שולט בתנועתו הגלית. הוא הצליח לזהות כמה תאים במוח פשוט זה, האחראים על כמה תנועות.
אחת הבעיות בפיתוח רובוט-זחל שכזה היא טיב החומר שממנו ייוצר הרובוט. החוקרים מחפשים חומר רך וגמיש, אך גם חזק, שממנו יהיה אפשר לבנות את גוף הזחל וכן את הרכיבים האלקטרוניים שלו. פרופ' דייוויד קפלן (Kaplan), חבר בקבוצה, עורך מחקר לחיפוש חומרים כאלה. הוא מתכוון ליישם ידע בתחום הננוטכנולוגיה וההנדסה הגנטית כדי ליצור חומר חזק מתאים למטרה זו. בעיה נוספת היא, שהיעדרם של חלקים קשיחים מגוף הזחל מקשה את העברת הכוח להנעתו. כדי להתמודד עם קושי זה, מתכוונת הקבוצה לפתח את הרובוט הזחל כך שיהיו בו כמה חלקים קשיחים, שיוכלו לשמש להעברת כוח לתנועתו.
תגובה אחת
ובשילוב עם הכתבה שפורסמה היום במקביל על החדרת שבבי מחשב למח – הנה העתיד של העתיד:
שבב שמתחבר למח המורכב על תולעת מכאנית שכזו שמטיילת ממקום למקום במח ומתחברת כל פעם במקום אחר על פי הצורך.